Contact Form

תכניות הלימודים

​תוכניות הלימודים בחוגי ההיסטוריה תשפ"א

סמסטר א'
(פירוט על הקורסים בהמשך הדף)

 שעות יום א' יום ב' יום ה' היום השמיני - מקוון
08:15 – 09:45

רציונליזם דתי: מחשבתו הפילוסופית של הרמב"ם והביקורת עליה, ומקבילותיה הנוצריות והמוזלמיות בימה"ב
ד"ר אבי קדיש

סין – מקיסרות לאימפריה קומוניסטית
ד"ר ירון ז'אן

תולדות היהודים בספרד הנוצרית.ד"ר ישראל קורן

מבוא לעת החדשה חלק א: דפוס, רפורמציה ומנוע קיטור
פרופ' אודי מנור

סדנת ההיסטוריון – היסטוריה דיגיטלית.

ד"ר רונה יונה

10:00 – 11:30

מבוא ימה"ב ח"א: תרבות, חברה, כלכלה.
ד"ר ויקי מליכסון

אפריקה והמורשת החוץ אירופאית
ד"ר ירון ז'אן

פילוסופיה בעת החדשה: הומניזם, השכלה ונאורות, פלורליזם דתי.
ד"ר משה שנר

ארץ ישראל בתקופה הפרסית וההלניסטית
ד"ר ליאורה גולדמן

12:00 – 13:30

שואת העם היהודי ח"א: ממלחמת העולם ה-1 ועד ל"פתרון הסופי" במלה"ע ה-2
ד"ר משה שנר

 

יסודות תורת הקבלה
ד"ר ישראל קורן

14:00 – 15:30

מבוא לעת העתיקה ח"א: יוון הקלאסית
ד"ר ליאורה גולדמן

 

תיקון האדם ותיקון עולם בחסידות
ד"ר ישראל קורן

מדינת ישראל – ביטחון ותהליך מדיני – סמינריון
פרופ' אודי מנור

16:00 סמינריונים חוגיים ישיבות חוג  


סמסטר ב'
(פירוט על הקורסים בהמשך הדף)
 שעות יום א' יום ב' יום ה' היום השמיני - מקוון
08:15 – 09:45

האסלאם: סונים, שיעים, סלפים ואחרים.
ד"ר הדס הירש

 

יהודי המזרח והמודרנה: מהקמת כי"ח ועד הקמת המדינה.
פרופ' אודי מנור

האנטישמיות באירופה בימי הביניים
ד"ר ישראל קורן

 

עולם העתיק: מסופוטמיה ומצרים
ד"ר בועז סתוי

 

מבוא לעת החדשה חלק ב: מהפכה, תיעוש, מלחמה ושלום.
פרופ' אודי מנור

 

שמים ריקים – במה אנחנו מאמינים בעקבות השואה.
ד"ר משה שנר

10:00 – 11:30

מבוא ימה"ב ח"ב: דת ומדינה, מסעי הצלב
ד"ר ויקי מליכסון

המלחמה הקרה: מקוריאה ועד למרוץ לחלל.
ד"ר ירון ז'אן

העלייה הגדולה: כישלונו של כור ההיתוך – האמנם?
פרופ' אודי מנור

 

ארץ ישראל בתקופה הרומית.
ד"ר ליאורה גולדמן

12:00 – 13:30

שואת העם היהודי ח"ב: מה אפשר היה לעשות? תגובות למדיניות הרצח הגרמנית
ד"ר משה שנר

 

תולדות העיתונות: דמוקרטיה ותקשורת המונים
ד"ר רונה יונה

עיקרי אמונה: אמונות יסוד (דוֹגמות) במחשבה היהודית, ומקבילותיה הנוצריות והמוסלמיות.
ד"ר אבי קדיש

14:00 – 15:30

מבוא לעת העתיקה ח"ב: העולם ההלניסטי ורומא
ד"ר ליאורה גולדמן

 

נעורים והמהפכה הציונית.
ד"ר רונה יונה

מדינת ישראל – ביטחון ותהליך מדיני – סמינריון
פרופ' אודי מנור

16:00 סמינריון חוגי ישיבות חוג  


מגוון רחב של קורסים בחוגי ההיסטוריה
סמסטר א'

שם המרצה: אבי קדיש
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): שנים א-ד.
דרישות קדם (קורס מקדים): אין.

מטרות הקורס:
הרמב"ם, רבנו משה בן מימון, היה עמוד התווך של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, והשפעתו ניכרת עד זמננו. למחשבתו יש שורשים בפילוסופיה היוונית הקדומה, במחשבה המוסלמית של ימי הביניים, ובמתח בינן לבין המסורת היהודית של המקרא וחז"ל.
המתח במחשבתו בתבטא בשאלות כגון: האם יש קונפליקט בין "לב" ל"שכל"? מה מלמד אותנו יותר, ה"חוויה" או הניתוח האנליטי? האם מסורת ומחשבה שיטתית יכולות לחיות ביחד? השאלות הללו מלוות את האנושות במשך כל הדורות. הן קיבלו בימי הביניים ביטוי ייחודי, במקביל, אצל היהודים, הנוצרים והמוסלמים. לימודן שופכת אור על ההיסטוריה, וגם עוזרת לנו להבין את הרקע לעיסוק שלנו באותן שאלות גם היום.

נושאי הקורס
:
"צלם אלוהים" ו"גן עדן": בין מסורת לרציונליזם; "שמונה פרקים": מידות, מוסר ופסיכולוגיה בתורת הרמב"ם; "טעמי המצוות" והביקורת על העיסוק בו; רציונליזם אסלאמי ומתנגדיו: אל-פאראבי, אבן סינא ואל-ע'זאלי; רציונליזם נוצרי: מחשבתו של תומאס אקווינס;

שם המרצה: ד"ר ויקי מליכסון
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
אוכלוסיית יעד:  תלמידי שנה א'
דרישות קדם: לא נדרש ידע קודם

מטרות הקורס
:  
מטרת הקורס היא להקנות לתלמידי שנה א' בסיס ידע מוצק ומאורגן על תקופת ימי הביניים באירופה המערבית, החל מהמאה השלישית לספריה ועד למאה השישית.
הקורס מבהיר לתלמידים את כל התפניות של תקופה מורכבת זו, בפרט המעבר מהעת העתיקה לתקופת ימי הביניים, עלייתה של הנצרות, שקיעתה של האימפריה הרומית, הופעת האפיפיורות וצמיחת הממלכות הברבריות ברחבי היבשת האירופית.  
כמו כן הקורס יציג בפני התלמידים מקורות חשובים של התקופה הנידונה, הן מקורות כתובים והן פריטי אומנות או חפצים השייכים לתרבות החומרית. בנוסף, הקורס יכיר לתלמידים מחקרים מרכזיים של חוקרי ימי הביניים חשובים.

נושאי הקורס:
מה הם ימי הביניים? משבר המאה השלישית, ראשיתה של הנצרות, הברית החדשה, הפצת הנצרות והכנסיות של המזרח והמערב, הברברים, אבות הכנסייה, נדידת העמים וסופה של האימפריה הרומית המערבית, הכפירות הכריסטולוגיות, עליית האפיפיורות, הקיסר יוסטיניאנוס, האפיפיור גרגוריוס הגדול.

שם המרצה: ד"ר ליאורה גולדמן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי), חובה
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): קורס בחירה לשנים א-ד, לחוגים: תולדות ישראל, תולדות א"י, מחשבת ישראל
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:
להכיר את האירועים המרכזיים במהלך התקופה ומושגי היסוד של התקופה; להבין את התהליכים והמגמות שהשפיעו על עיצוב תקופות המשנה והאירועים המרכזיים בהן; להכיר ולהשתמש במקורות הראשוניים המרכזיים ללימוד תקופה זו.

נושאי הקורס:
שיבת ציון ופחוות יהודה בתקופה הפרסית;  כיבושי אלכסנדר מוקדון את א"י;  ימי בית תלמי והמלחמות הסוריות. בית סלווקוס וההלניזציה של יהודה וא"י;  גזירות אנטיכוס הרביעי, מרד המקבים וימי יהודה המקבי;  ימי בית חשמונאי מבחינה מדינית, צבאית ודתית;  צדוקים, פרושים ואיסיים ביהודה החשמונאית.

שם המרצה: ד"ר משה שנר
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי), סמסטר א'
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד: שנה א'
דרישות קדם: אין

מטרות הקורס:  
לימוד המסגרת ההיסטורית לשואת העם היהודי באירופה וצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה, הבנת הרקע ההיסטורי והתהליכים שהביאו לעליית המשטר הנאצי בגרמניה, חקר מהותו של המשטר הנאצי והתהליכים לגיבושה ולמימושה של תכנית "הפתרון הסופי של בעיית היהודים", הבנאלי והמיוחד ברצח העם היהודי.

נושאי הקורס:
תופעות היסטוריות מרכזיות לשלהי המאה ה-19 והמאה העשרים; עליית הלאומנות והפשיזם, האנטישמיות המודרנית; קריסתה של הדמוקרטיה הגרמנית ועלית המשטר הנאצי; ביטויי השנאה ליהודים בתרבות הגרמנית והאירופאית;  
מלחמת העולם השנייה, סיבות, שלבים עיקריים, חזית המערב, המזרח התיכון, מזרח אירופה, הפאסיפיק;  
משטר ה S-S, התפתחות מדיניות הדיכוי, החורבן והרצח כלפי היהודים; הגטו ומשמעותו – חדר המתנה למוות; האובדן היהודי כמו גם הפגיעה בקבוצות אוכלוסייה אחרות; מי אחראי – השיח המוסרי והמשפטי בעקבות השואה

שם המרצה: ד"ר ליאורה גולדמן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): קורס חובה לשנה א' בכל המסלולים
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:  
הקניית ידע ומושגים בסיסיים בהיסטוריה של יוון העתיקה;
היכרות עם מקורות המידע ודרכי המחקר ההיסטורי הרלוונטיים לתקופה זו.   

נושאי הקורס:
הגיאוגרפיה של יוון, התקופה הארכאית, הפוליס, ספרטה, אתונה והדמוקרטיה האתונאית, מלחמות יוון פרס;  התפתחות השפה והכתב היווני, מיתולוגיה, פילוסופיה, תיאטרון, פיסול, ארכיטקטורה וספורט ביון העתיקה;  כתיבה היסטורית והיסטוריוגרפיה ביוון העתיקה.

שם המרצה: אודי מנור
היקף: 2 ש"ש (שנתי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): ב-ד
דרישות קדם (קורס מקדים):

מטרות הקורס:

  • הבנת אתגר 'הבטחון היסודי' בו עמדה מדינת ישראל מראשיתה
  • הבנת שתי הדרכים הראשיות שהוצעו להתמודדות עם אתגר זה
  • התבוננות על נקודות מפתח בהיסטוריה של מדינת ישראל דרך משקפיים אלו
  • רכישת כלים לביקורת היסטורית-פוליטית עד כדי מימושם בעבודה סמינריונית


נושאי הקורס:
שורשי הסכסוך; השפעת המלחמה הקרה על עיצוב הסכסוך; הויכוח על אופן סיומה של מלחמת העצמאות; התפתחותה של בעיית הפליטים הפלסטינית; התמורות בעולם הערבי בין 'רדיקליזם' ל'שמרנות'; מלחמת סיני והולדת פרוייקט הגרעין הישראלי; מערכת הבחירות של 1965 כזירת התגוששות בין 'סטטוס קוו' לבין 'מומנטום'; משמעותה של מלחמת ששת הימים; מהתשה ליום כיפור; 'ספטמבר השחור'? – השאלה עבור מי; 'האופציה הירדנית' ו'ועידת רבאט'; מ'הסכמי הביניים' לקמפ דיוויד; בין 'אגודות הכפרים' ל'סברה ושתילה'; מה בין הויכוח על הפצצת הכור בעיראק לפרשת ואנונו; בין האינתיפאדה למלחמת המפרץ; בין ועידת מדריד להסכם אוסלו; בין הסכם וואי לאינתיפאדת אל-אקצא

שם המרצה: ד"ר ירון ג'אן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): כל החוגים, ב-ד
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:
בקורס נלמד על תולדותיה של סין המודרנית משלהי המאה התשע עשרה ועד ימינו. נתבונן על האתגרים שעמדו בפני סין במהלך המאה התשע עשרה וכיצד הם הובילו קריסתה של שושלת צ'ינג. נתבונן על הולדתה של הרפובליקה הסינית שיסמנה גל של מלחמות אזרחים שסופן בעליית המפלגה הקומוניסטית הסינית לשלטון בשנת 1949. תוך התבוננות על תהליכים תרבותיים, חברתיים פוליטיים וכלכליים שהתרחשו במחצית השנייה של המאה העשרים נמחיש כיצד הרפובליקה העממית הסינית הפכה בהדרגה תחת שלטונו של מאו דזה דונג מקיסרות הנשענת על מסורת מפוארת למדינת לאום מודרנית הממזגת באופן ייחודי בין מזרח ומערב. הקורס מיועד לכל המבקשות והמבקשים לרכוש מושגי יסוד בסיפורה של סין המודרנית ולהבין את תפקידה המרכזי בעיצוב העולם של ימינו

נושאי הקורס:
שושלת צי'נג ומשבר המאה התשע עשרה; מלחמות האופיום; מלחמת סין יפן; מרד הבוקסרים; עידן הרפובליקה ומלחמות האזרחים; עליית המפלגה הסינית הקומוניסטית, מאואיזם וקומוניזם; הרפובליקה העממית הסינית והמלחמה הקרה; מהפיכת התרבות; עידן הרפורמות; סין בימינו; 

שם המרצה:  ד"ר ירון ג'אן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים):פתוח לכולם
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:
בקורס אפריקה והמורשת החוץ אירופית נלמד על סיפורה ההיסטורי של יבשת אפריקה משני צידי הסהרה ועל התהוות יחסי הגומלין בינו לבין העולם האירופי והחוץ אירופי בעידן המודרני. הקורס שלנו יחל בלימוד התקופה שקדמה לגילוי אפריקה בידי אירופה. לאחר מכן נלמד מדוע וכיצד גילו עמי אירופה את אפריקה וכיצד הוביל הדבר לעידן הקולוניאלי ועימו סחר העבדים הטרנס-אטלנטי. בהמשך נעסוק בתהליך השחרור הארוך והכואב של היבשת מעול הקולוניאליזם במהלך המאה העשרים. לסיום נלמד על המורשת הקולוניאלית והשפעתה על עיצוב העולם של ימינו. הקורס מיועד לכל המעוניינות/נים לערוך היכרות עם סיפורה של אפריקה בעת החדשה ולרכוש כלים על חשיבותה של יבשת זאת בעיצוב ההיסטוריה והתרבות של העידן המודרני.

נושאי הקורס:
אפריקה כערש התרבויות הקדומות, צמיחתן של תרבויות וקהילות באפריקה משני עברי הסהרה; סחר העבדים הטרנס-אטלנטי; עידן הקולוניאליזם והאימפריאליזם, מלחמות אזרחים והדרך לעצמאות; אפריקה ותפקידה בעידן המלחמה הקרה; המצב הפוסט-קולוניאלי והשפעותיו על יחסי המדינות ביבשת אפריקה ומחוצה לה בהווה.

שם המרצה: ד"ר ישראל קורן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי) – סמסטר א'
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): שנים א-ד.
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:
הקורס "תולדות היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים" מתמקד בארבע תחומים (חתכים) לאפיון חייהם של היהודים בספרד הנוצרית: א. המרקם החברתי הפנים-יהודי. ב. תחומי עיסוקם של היהודים; ג. יחסיהם של היהודים עם סביבתם הנוצרית; יצירות התרבות היהודית בעת ההיא.

נושאי הקורס:
המרקם החברתי היהודי בספרד הנוצרית; עיסוקיהם של היהודים; ויכוחי הדת בספרד הנוצרית; האינקוויזיציה ופרשת האנוסים; קבלת ספרד הנוצרית (גירונה וקסטיליה); תקוות משיחיות; גירוש ספרד

שם המרצה: ד"ר משה שנר
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי), סמסטר א'
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד: שנים א-ד
דרישות קדם: אין

מטרות הקורס:  
להכיר את השפעת עידן ההשכלה והנאורות על תפיסת הדת במרחבי העולם היהודי-נוצרי והפיכתה ממסגרת מאחדת למרחב פלורליסטי בו הדת נהיית בהדרגה לעניינו של היחיד. ביקרות הדתות אפשרה בהדרגה לגיטימציה לפלורליזם דתי.
להבין איך התפתח פלורליזם אמוני גם בחוגי העם היהודי. המונותאיזם מבטא שוב ושוב את שאיפתו לאחדות האמונה ודרכי הפולחן הדתי. אולם מציאות החיים בעת המודרנית מעמידה בפנינו השתנות וריבוי פנים. בעת שהחברות המערביות עוברות תהליך של חילון נהיה גם העולם היהודי פלורליסטי; אין יותר יהדות אחת, אלא מגוון רחב ועשיר של פרשנויות למסורת, לאורחות חיים ופולחן דתי.
לשרטט יחד מפת דרכים של התפתחות הפלורליזם היהודי כמקרה בוחן של השתנות דתית ונדון בלגיטימיות של השתנות מסגרות האמונה הדתית לנוכח אתגרי החברה המודרנית.

נושאי הקורס:
הומניזם, רציונליזם, השכלה ונאורות וליברליזם – מהם כל האיזמים הללו?
יהדות והשכלה, משה מנדלסון, "סוקרטס היהודי" ששילב בין חייו כיהודי שומר מצוות לעיסוק בפילוסופיה כללית, שלמה מימון, "הקבצן הפילוסוף", שהחזיר את היהדות אל המבט ההיסטורי, נחמן קרוכמאל (רנ"ק) שהראה שהזהות היהודית משתנה עם הזמן, התפתחות "מדעי היהדות" ובמקביל התפתחות המחשבה היהודית הליברלית (היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית), האורתודוכסיה שהשיבה במתקפת נגד ולבסוף ראשית המחשבה הלאומית. כל אלו יועמדו מנגד לשאלות המשך שמעסיקות את החברה היהודית בימינו: השכלה ולימודי ליבה, שוויון מגדרי, יחס ללהט"בים, חילוניות ותפיסת היהדות כתרבות, יחס ללא יהודים.

שם המרצה:  ד"ר ישראל קורן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): כל השנתונים
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:
בקורס "יסודות תורת הקבלה"  נדון בייחודיותה של תורת הקבלה (תורת הקבלה, מהי?), ובתוך כך נציג את יסודותיה ועיקריה: ההתגלות המיסטית בתורת הקבלה, תורת הבריאה והספירות הקבלית, תורת האדם ודמות החכם הקבלי. במסגרת הקורס נתמקד במיסטיקה היהודית הקדומה (ספרות חז"ל, ספרות ההיכלות וספר יצירה), בספר הזוהר ובספר עץ חיים (כתבי האר"י)   

נושאי הקורס:
מהי מהות חוכמת הקבלה; נבואה, קבלה ומיסטיקה – היחס ביניהן; התגלות במיסטיקה היהודית הקדומה; מבנה העולמות והספירות בקבלה; מבנה האדם; "חכם עדיף מנביא" – דמות החכם הקבלי; שבירת הכלים והעלאת הניצוצות (מקבלה לחסידות)

שם המרצה: ד"ר ישראל קורן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): שנים א-ד
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:
הקורס מציג את התמה המרכזית בתורת החסידות: תיקון האדם ותיקון עולם. בקורס נדון ברצף שבין תורת הקבלה והחסידות, באידיאלים של "העבודה בגשמיות", "העלאת הניצוצות" ו"עבודת הבירורים" והמשכת אור אין-סוף לעולם הזה כגמר התיקון.

נושאי הקורס:
תורת החסידות כהמשכה של תורת הקבלה; דגמים של עבודה בגשמיות בתורת החסידות; "עבודת הבירורים" בתורת החסידות; החסידות כגילוי אור אין-סוף; החסידות כתנועה משיחית

שם המרצה: אודי מנור
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): שנים א-ב
דרישות קדם (קורס מקדים):

מטרות הקורס:

  • הבנת שורשי המהפכה האדירה שעברה האנושות בדורות האחרונים
  • הבנת דרכי השתלבותם של תמורות חומריות ורוחניות בהיסטוריה.


נושאי הקורס:
כיצד הצליחה האנושות להשתלט על בעיית המחסור במשאבים חומריים; כיצד הצליחה האנושות להשתחרר מכבלי מחשבות מסורתיות ודוגמטיות ; מדוע ראשית התהליך התרחש באירופה תחילה; אבני דרך בהיסטוריה של אירופה בין המאה ה-15 למאה ה-18: הדפוס, גילוי אמריקה, התפתחות האימפריות הימיות; המאבק הפנים נוצרי; הרנסאנס; התפתחות המדע התיאורטי והיישומי; התמורות במחשבה המדינית; עלייתה של המדינה הריכוזית על חשבון השיטה הפיאודלית, הרעיונות המהפכניים ויישומם;

שם המרצה: ד"ר רונה יונה
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד: חוגי היסטוריה שנים ב-ד
דרישות קדם: אומנות ההיסטוריון

מטרות הקורס:  
קורס מתקדם לסטודנטים שמעוניינים להעמיק את היכרותם עם המחקר ההיסטורי הלכה למעשה. מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים התנסות וכלים במחקר היסטורי עכשווי בעזרת ארכיונים דיגיטליים, וכן היכרות עם הגישות העיקריות הקיימות בחקר ההיסטוריה (פוליטית, חברתית ותרבותית), ועם שיטות המחקר שפותחו בכל תחום. הקורס עוסק בעולם המתפתח של הארכיונים הדיגיטליים, במהלכו נכיר כמה מהם ונתרגל עבודה איתם. נלמד איך לחפש מקורות ראשוניים, ננתח אותם בגישות השונות, ונבחן שאלות ואופני התמודדות אפשריים עמן. ארכיונים דיגיטליים לדוגמא: עיתונות יהודית היסטורית, ארכיון בית לוחמי הגטאות, וארכיון אורלסן לקורבנות השואה. נתמקד בסוגיות מחקריות מהמאה ה-20, כמו מלחמות, לאומיות, תקשורת המונים ושואת העם היהודי.

נושאי הקורס:

  • העולם הדיגיטלי: רקע על מדעי הרוח הדיגיטליים וארכיונים דיגיטליים.
  • היסטוריה מלמטה: חקר חיי היומיום במאה ה-20, גניאולוגיה והחוויה של הפרט.
  • אירועים גדולים תחת זכוכית המגדלת: מלחמות, לאומיות, תקשורת המונים, קורבנות השואה.
  • העולם בכף ידי: עיתונות ותקשורת המונים.
  • סודות ממרתפי המדינה: ארכיונים ממשלתיים והמאבק על גישה למידע.

סמסטר ב'

שם המרצה: ד"ר הדס הירש
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): סטודנטים בחוגים להיסטוריה
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:

  • להכיר את תולדותיו של הנביא מחמד ואת פעילותו לכינון קהילה ודת.
  • להכיר את מצוות היסוד ואת חגי האסלאם ומשמעותם.
  • לסקור אירועים ותהליכים חברתיים, כלכליים ודתיים שעצבו את ההיסטוריה של עולם האסלאם.
  • לנתח ולהדגים את הטקסטים המכוננים של דת האסלאם: קראן, חדית' ופקה (הלכה).
  • לסקור ולנתח את הפילוגים העיקריים באסלאם ואת תוצאותיהם.
  • לסקור מגמות והתפתחויות באסלאם המודרני, כולל רדיקליזם ופונדמנטליזם.


נושאי הקורס:
הנביא מחמד ופועלו; עידן הח'ליפות (החליפים הצדיקים, בית אומייה ובית עבאס); קראן ופרשנות; מצוות היסוד וחגי האסלאם; הלכה ומשפט; קדושת ירושלים באסלאם; אסלאם שיעי; כתות ופילוגים נוספים; התחדשות ורפורמיזם; פונדמנטליזם אסלאמי; מוסלמים במערב;

היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
שם המרצה: ד"ר ויקי מליכסון
אוכלוסיית יעד:  תלמידי שנה א'
דרישות קדם: לא נדרש ידע קודם
סוג שיעור למשוב: שיעור עיוני רגיל

מטרות הקורס:  
מטרת הקורס היא להקנות לתלמידי שנה א' בסיס ידע מוצק ומאורגן על תקופת ימי הביניים באירופה המערבית, החל מהמאה השישית לספריה ועד לימי הביניים התיכוניים (המאות ה-12 וה-13).  קורס זה (חלק ב') יחד עם הקורס הקודם לו (חלק א') מבקש להוות חוליה מקשרת אמינה בין הקורסים המוקדשים לעת העתיקה ולבין השיעורים הדנים בעת החדשה.
הקורס יציג בפני התלמידים מקורות חשובים של התקופה, הן מקורות כתובים והן פריטי אומנות או חפצים השייכים לתרבות החומרית. בנוסף, הקורס יכיר לתלמידים מחקרים מרכזיים של חוקרי ימי הביניים חשובים.

נושאי הקורס:
הקורס מבהיר לתלמידים את תולדותיה של אירופה החל מעליית השושלת המרובינגית בפרנקיה ועד לתקופת מסעי הצלב, תוך שימת דגש על מאבקי הכוחות שבין השלטונות הדתיים (האפיפיורים) לבין השלטונות החילוניים (הקיסרים) ויעסוק בתרבות הנוצרית מול התרבות הקלאסית, הנזירות המערבית, ממלכת הפרנקים בימי המרובינגים, עליית הקרולינגים, קרל הגדול ובניית האימפריה הקרולינגית, חלוקת האימפריה הקרולינגית: השורשים של גרמניה וצרפת, המאבק על העליונות בין קיסרי האימפריה הרומית הקדושה לאפיפיור (מאבק האינווסטיטורה), המשטר הפיאודלי, מסעות הצלב, צמיחת הערים ועליית האוניברסיטאות.

שם המרצה: ד"ר ליאורה גולדמן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): חוג בחירה לשנים א-ד, לחוגים: תולדות ישראל, תולדות א"י, מחשבת ישראל
דרישות קדם (קורס מקדים): תולדות יהודה וא"י בימי בית שני, ח"א: התקופות הפרסית וההלניסטית

מטרות הקורס:
להכיר את האירועים המרכזיים במהלך התקופה ומושגי היסוד של התקופה; להבין את התהליכים והמגמות שהשפיעו על עיצוב תקופות המשנה והאירועים המרכזיים בהן; להכיר ולהשתמש במקורות הראשוניים המרכזיים ללימוד תקופה זו.

נושאי הקורס:
ריב האחים החשמונאים וכיבושי פומפיוס; ימי הורדוס; פרובינקיה יודיאה והנציבים הרומים; ישוע, תלמידיו וראשית הנצרות; המרד הגדול; רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה.

שם המרצה: ד"ר משה שנר
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי), סמסטר ב'
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד: חוגי היסטוריה, שנה א', חובה
דרישות קדם: שואת העם היהודי ח"א

מטרות הקורס:  
מטרת ח"ב בקורס השואה היא להפנות את המבט מדמותם, מעשיהם ועולמם של הרוצחים והמחנות הלוחמים במלחמת העולם השנייה, אל עולמם של קרבנות השואה, דרכי תגובתם כיחידים וכציבור למדיניות ה"פתרון הסופי", מאבקם לחיים ודרכי התנגדותם למדיניות הטרור והרצח.

נושאי הקורס:
גיאוגרפיה ודמוגרפיה יהודית קבוצות קרבן אחרות; הגדרת מושג ההתנגדות, תגובת היחיד ותגובת הציבור היהודי למדיניות הדיכוי, מנהיגות ממונה – קרבן או ארגון פושע; היבטים של התנגדות רוחנית (חיי דת ותרבות, אמנות), התארגנות לעזרה הדדית;  מחנכים וילדים; פעילות המחתרת לענפיה השונים: חינוך ותרבות,  רשתות קשר, מפעלי תיעוד, עיתונות מחתרת; מאבק חמוש והדילמות הכרוכות בו בגטאות ובמחנות; המחתרת בגטו וילנה; ארגון אי"ל וארגון אצ"י בגטו וורשה; לוחמה פרטיזנית; ניסיונות מסתור והצלה; שארית הפלטה – חיים לאחר החורבן.
בתשפ"א ידגיש הקורס את דמותם של אנשי חינוך וחברה בולטים באותה עת: יאנוש קורצ'אק, יצחק קצנלסון, האדמו"ר מפיעסצנה, מרדכי טננבוים ועמנואל רינלגבלום. במסגרת הקורס יעשה שימוש בחומר ארכיוני ראשוני, בעיקר יומנים, שמביא לידי ביטוי את מאבקם של הקרבנות כנגד מדיניות הדיכוי והרצח.

שם המרצה: אבי קדיש
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים):  שנים א-ד.
דרישות קדם (קורס מקדים): אין.

מטרות הקורס:
הדת הנוצרית ידועה כבעלת עיקרי אמונה מחייבים ("דוֹגמות” בלועזית), ויש לה ניסוח רשמי, "קְרֵדוֹ". האם ראוי שיהיה דבר דומה אצל היהודים? בסוגיה זו נחלקו הוגים יהודים בימי הביניים, והנושא נוגע בנו עד היום במתח שבין "עם" ו"דת" בזהות היהודית. האם בכלל קיימת "יהדות" בתור "דת" במובן של האמונה הנוצרית? ומה לגבי האסלם? והאם יש אפשרות בכלל "לחייב" אמונה או מעשה? הרי שכנוע פנימי וחובה חיצונית הם לא אותו דבר!
למרות זאת, במשך הדורות אנחנו פוגשים דיונים וויכוחים על "אמונות מחייבות" באופן מובהק אצל היהודים, הנוצרים והמוסלמים. באותם דיונים מטילים ספק לא רק באמונה כזאת או אחרת, אלא גם בעצם הרעיון שאפשר וניתן לחייב אמונה. לימוד הנושא יעמיק את הבנתנו באופיין של האמונות השונות, וגם יפקח את עינינו לגבי "אמונות מחייבות" במסגרות הקיימות בימינו.

נושאי הקורס:
קיומו של האל: בין מסורת לרציונליזם; "קְרֵדוֹ": הדוֹגמה הנוצרית ותמורותיה במשך הדורות; "הקדמה לפרק חלק": עולם הבא, פילוסופיה, ו"אמונות מחייבות" (דוֹגמות) בתורת הרמב"ם; אמונות היסוד באסלם ועיקרי הרמב"ם לאורן; "העיקר הגדול": בריאת העולם מול נצחיות הטבע במחשבה האסלאמית ו"מורה נבוכים" לרמב"ם

שם המרצה: ד"ר ליאורה גולדמן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי), חובה
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): קורס חובה לשנה א' בכל המסלולים
דרישות קדם (קורס מקדים): מבוא לעת העתיקה, ח"א – תולדות יוון

מטרות הקורס:
הקניית ידע ומושגים בסיסיים בהיסטוריה של העולם ההלניסטי ורומא,
היכרות עם מקורות המידע ודרכי המחקר ההיסטורי הרלוונטיים לתקופה זו.   

נושאי הקורס:
העולם ההלניסטי: עליית אלכסנדר מוקדון, הלניזם ומאפייניו, הממלכות ההלנסטיות (התלמית, הסלווקית והמקדונית). הלניזם ויהדות.
רומא: איטליה הקדומה, ייסוד רומא, תקופת המונרכיה, הרפובליקה הרומית, המשטר הרומי, יוליוס קיסר ואוגוסטוס, האימפריה הרומית והשלטון בפרובינקיות; צבא ותרבות בעולם הרומי,  היסטוריה והיסטוריוגרפיה בעולם הרומי; שקיעתה של רומא והתנצרותה של האימפריה.

שם המרצה: אודי מנור
היקף: 2 ש"ש (שנתי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): ב-ד
דרישות קדם (קורס מקדים):
מטרות הקורס:

  • הבנת אתגר 'הבטחון היסודי' בו עמדה מדינת ישראל מראשיתה
  • הבנת שתי הדרכים הראשיות שהוצעו להתמודדות עם אתגר זה
  • התבוננות על נקודות מפתח בהיסטוריה של מדינת ישראל דרך משקפיים אלו
  • רכישת כלים לביקורת היסטורית-פוליטית עד כדי מימושם בעבודה סמינריונית


נושאי הקורס:
שורשי הסכסוך; השפעת המלחמה הקרה על עיצוב הסכסוך; הויכוח על אופן סיומה של מלחמת העצמאות; התפתחותה של בעיית הפליטים הפלסטינית; התמורות בעולם הערבי בין 'רדיקליזם' ל'שמרנות'; מלחמת סיני והולדת פרוייקט הגרעין הישראלי; מערכת הבחירות של 1965 כזירת התגוששות בין 'סטטוס קוו' לבין 'מומנטום'; משמעותה של מלחמת ששת הימים; מהתשה ליום כיפור; 'ספטמבר השחור'? – השאלה עבור מי; 'האופציה הירדנית' ו'ועידת רבאט'; מ'הסכמי הביניים' לקמפ דיוויד; בין 'אגודות הכפרים' ל'סברה ושתילה'; מה בין הויכוח על הפצצת הכור בעיראק לפרשת ואנונו; בין האינתיפאדה למלחמת המפרץ; בין ועידת מדריד להסכם אוסלו; בין הסכם וואי לאינתיפאדת אל-אקצא

שם המרצה: ד"ר ירון ג'אן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): פתוח לכולם, א-ד
דרישות קדם (קורס מקדים): אין
מטרות הקורס:
תבוסתה של גרמניה הנאצית ובעלות בריתה במלחמה העולם השנייה הציתה עימות גלובלי שזכה עד מהירה לכינוי המלחמה הקרה. מה שהחל כמאבק ירושה בין המעצמות המנצחות על חורבותיו של הרייך השלישי הפך עד מהירה לעימות גלובלי שנמשך כמחצית המאה והקיף את העולם האירופי ומחוצה לו. במהלך הקורס נלמד על שורשיה ומהלכה של המלחמה הקרה ונבין מדוע היא הפכה לאירוע המכונן של המחצית השנייה של המאה העשרים. נכיר אירועי מפתח שעיצבו את מהלכה ונעמוד על השפעותיה מרחיקות הלכת מחוץ לאירופה. הקורס מיועד לכל המבקשות/שים להבין את ההיסטוריה של המחצית השנייה של המאה העשרים ממבט גלובלי ואזורי וכן לרכוש כלים היסטוריים ומתודולוגיים להבנת ההיסטוריה בת זמננו.

נושאי הקורס:
סוף מלחמת העולם השנייה וראשית העידן הגרעיני; ועידות יאלטה ופוטסדאם; משבר ברלין הראשון; דוקטרינת הבלימה ודיפלומטיה גרעינית; הקמת ברית ורשה וברית נאט"ו; מלחמת קוריאה; העימות בהודו סין ומלחמת אלג'יר; משבר ברלין השני; משבר הטילים בקובה; מלחמת וייטנאם; שנת 1968 ומאבקי הסטודנטים; אפריקה והמזרח התיכון; הדטאנט וה-גלאסנוסט; צ'רנוביל ופרסטרויקה; נפילת חומת ברלין וקץ המלחמה הקרה;

שם המרצה: אודי מנור
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): ב-ד
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:

  • הבנת השלכותיה של המודרניזציה על היווצרותה של 'השאלה היהודית'
  • היכרות עם התגובות המרכזיות בקרב היהודים באירופה ל'שאלה היהודית'
  • הבנת התהליכים שהביאו את 'השאלה היהודית' לצפון אפריקה
  • היכרות עם התגובות המרכזיות בקרב יהודי צפון-אפריקה ל'שאלה היהודית'
  • הבנת מקומה של הפוליטיקה היהודית החדשה ביחס לכל הנושאים הללו
  • אתגר 'הבטחון היסודי' בו עמדה מדינת ישראל מראשיתה
  • הבנת שתי הדרכים הראשיות שהוצעו להתמודדות עם אתגר זה
  • רכישת כלים לביקורת היסטורית-פוליטית עד כדי מימושם בעבודה סמינריונית


נושאי הקורס:
המהפכה הצרפתית והויכוח על אזרוח יהודי צרפת; יהודי צרפת בין אשכנזים לספרדים; נפוליאון והפקודה המחפירה; כיבוש אלג'יר; עלילת דמשק; פרשת מורטרה והקמת כי"ח; התארגנותה של הפוליטיקה היהודית החדשה במערב: גרמניה, אנגליה, צרפת, ארה"ב; עלייתה של הציונות; ישיבות 'אם הבנים' כתגובה להעמקת האחיזה של כי"ח במרוקו; יהודי צפון אפריקה בסבך הפוליטיקות המקומיות: מצרים, תוניסיה, אלג'יריה; השואה ויהודי צפון-אפריקה; התהליכים המדיניים ערב הקמת המדינה והשפעותיהם על קהילות יהודי צפון-אפריקה

שם המרצה: אודי מנור
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים):  ב'-ד'
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:

  • הבנת מהותה של התנועה הציונית כתנועה לשיבת ציון המונית
  • הבנת ההכרעה של ממשלת ישראל ב-1948 לאפשר עלייה גדולה
  • הכרת הויכוח על מדיניות הקליטה – מה משמעותו של 'כור ההיתוך'
  • הכרת כל סוגי הביקורת על מדיניות 'כור ההיתוך'
  • הבנת ההבדל בין רטוריקה ופוליטיקה: היסטוריה, זכרון ותעמולה.


נושאי הקורס:
השלכותיה של מלחמת השחרור על אפשרויות הקליטה: שכונות, מחנות, מעברות; מהותה של הפוליטיקה הישראלית בראשיתה; החתך הסוציואקונומי של העולים למיניהם; הופעת המושג 'מזרחי' ומשמעותו; העימות התרבותי והפוליטי סביב חינוך ילדי המעברות; מדיניות 'הברר' והמאמצים לפזר את האוכלוסייה; ארועי ואדי סאליב; המיתון היזום; הפנתרים השחורים; המדיניות הכלכלית של ממשלות 'המערך' עד למהפך של 1977; המדיניות הכלכלית של ממשלות הליכוד עד לתכנית הייצוב של 1985; תכנית הייצוב, תוצאותיה, והשלכותיה על השיח הפוליטי וההיסטורי; הופעת ש"ס ותחילתה של 'פוליטיקת הזהויות';

שם המרצה: ד"ר רונה יונה
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד: שנים ב'-ד'
דרישות קדם: אין
סוג שיעור למשוב: שיעור

מטרות הקורס:  
הקורס בוחן את תולדות העיתונות מראשיתה ועד המאה ה-20. נפתח בצמיחתה של העיתונות באירופה בראשית העת החדשה עם המצאת הדפוס במאה ה-15 העיתונות המסחרית הראשונה במרכזי הסחר. נסקור את השבועונים הראשונים החל מהמאה ה-17 והתפתחותם בחסות הדואר, וכיצד השפיעו על גיבושן של שפות לאומיות וזהות לאומית. נעבור לאמריקה להכיר את הופעתה של העיתונות המודרנית הראשונה במאה ה-19, עיתונות הפני הפופולרית והקשר שבין התפשטות התפוצה של העיתונות להתפשטות ידיעת קרוא וכתוב והתרחבות הדמוקרטיה. נכיר את העיתונות הצהובה (טבלואידים) ששיכללה טכניקות של משיכת קוראים והביאה לזינוק בתפוצת העיתונים, ואת תגובת הנגד לה ב"עיתונות האובייקטיבית". נסיים עם הופעתה שאלת שקיעתה של העיתונות, ואם נספיק נכיר כמה מהעיתונים הראשונים שהופיעו בארץ ישראל. התלמידים יתרגלו עבודה עם ארכיונים דיגיטליים של עיתונים היסטוריים בעולם, כמו "עיתונות יהודית היסטורית".

נושאי הקורס:

  • פתיחה: פרוטו עיתונות ועיתונות מסחרית בעולם
  • הופעת השבועונים: ביסוס קהל קוראים וגיבוש קהילות לאומיות באירופה;
  • עיתונות הפני: שיטות ייצור והפצה חדשות, ידע חדש, בעולם החדש (אמריקה) והקשר בין עיתונות ודמוקרטיה;
  • טבלואידים: אומנות משיכת הקורא;
  • העיתונות האובייקטיבית: איכות, העמקה, ופחד ההמון;
  • שקיעת העיתונות? עלייתו ונפילתו של אמצעי תקשורת המונים.

שם המרצה: ד"ר רונה יונה
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד: שנים ב'-ד'
דרישות קדם: אין

מטרות הקורס:  
מה הקשר בין מרד נעורים ולאומיות? כיצד ומתי נוצרו תנועות הנוער הציוניות? הקורס בוחן את עלייתם של ה"נעורים" כקטגוריה חברתית ופוליטית חדשה ומשפיעה במאה העשרים דרך סוגיות מרכזיות בתולדות תנועות הנוער הציוניות. נלמד על ראשיתן של תנועות הנוער באירופה ובציונות. נבחן את דגמיהן השונים, בין "תנועת הנוער החופשית" הגרמנית, "הצופים" האנגלים, וארגוני מחתרת מהפכניים ברוסיה עד מלחמת העולם הראשונה. נכיר את התנועה החלוצית ואת העליות לארץ. נדון בהשפעת הרדיקליזציה הפוליטית על תנועות הנוער משמאל ומימין בין מלחמות העולם, בהשפעת הקומוניזם והסוציאליזם מצד אחד והלאומנות והפאשיזם מצד שני, ונכיר את שאיפותיהן האוטופיות. נבחן כיצד השתלבה הדת עם האופי המרדני של ארגוני הנוער? מה היה יחסן לנשים? ומה היה מקומן בארצות האסלאם?

נושאי הקורס:

  • צעירים חסרי מנוח (1905-1880), מהם נעורים? תסיסה חברתית ופוליטית ערב מלחמת העולם הראשונה;
  • לידתן של תנועות הנוער הציוניות (1925-1911), תנועת "החלוץ" והמהפכה הבולשביקית;
  • האוונגרד בשירות האומה, תנועת הנוער היהודית: השומר הצעיר, הימין הציוני (או: לאן נעלמו הבורגנים?), דתיים ורדיקליים, נשים ופמיניזם;
  • פוליטיזציה: הקצנה וקיטוב (1930 ואילך)

שם המרצה: ד"ר ישראל קורן
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי) – סמסטר ב'
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים):  שנים א'-ד'
דרישות קדם (קורס מקדים): אין

מטרות הקורס:
הקורס "האנטישמיות באירופה בימי הביניים" עוסק באנטישמיות הנוצרית בתקופה זו. מקורה של האנטישמיות הנוצרית  הוא בקונפליקט היהודי-נוצרי שמקורו בברית החדשה. בקורס נעמוד על יסודותיו הרעיוניים של קונפליקט זה, על האופנים שבהם נתפסו היהודים בעיניהם של נוצרים ועל השפעתם בפועל על חיי היהודים (נידוי, עלילות, גזירות ורדיפות).

נושאי הקורס:
שורשי האנטישמיות הנוצרית בברית החדשה; היהודים בימי הביניים – הכת המנודה; האגדה על "אחשוורוש" היהודי הנודד; דימויים שליליים על היהודים בימי הביניים; עלילות הדם ורדיפות בימי הביניים.

שם המרצה: ד"ר בעז סתוי
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): שנים ב'-ד'
דרישות קדם (קורס מקדים): פטור מאנגלית

מטרות הקורס:
בקורס זה נלמד להכיר שלוש מהתרבויות שהתקיימו במזרח התיכון הקדום במהלך תקופת הברונזה: התרבות השומרית, התרבות האכדית והתרבות המצרית. במהלך הקורס נבחן אספקטים שונים של תרבויות אלה כגון היסטוריה, דת, יצירות אמנות ועוד.

נושאי הקורס:
הקדמה על המזרח התיכון הקדום; העיור והמצאת הכתב; תרבות שומר; מלכי אכד הגדולים; אשור ובבל, התרבות המצרית

שם המרצה: אודי מנור
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי)
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד (חוג, שנתונים): שנים א-ב
דרישות קדם (קורס מקדים): מבוא לעת החדשה חלק א'

מטרות הקורס:

  • הבנת אופי המהפכות הפוליטיות והכלכליות בסוף המאה ה-18 וכיצד השפיעו על התפתחות החברה והפוליטיקה במאה ה-19
  • הבנת מהותה הרב-מימדית ומלאת הסתירות של 'הגלובליזציה'
  • הכרות עם מושגי תהליכי וארועי יסוד במאה ה-20.


נושאי הקורס:
המהפכות האטלנטיות: אנגליה, ארה"ב, צרפת; המהפכה התעשייתית; 'הקונצרט האירופי' ו'קונגרס וינה'; 'אביב העמים'; בין סוציאליזם לליברליזם; ההגירה הגדולה מערבה; 'בין אומה ללאום' – הופעת הלאומיות הפוליטית המודרנית ההמונית; בין מלחמה לשלום: מלחמת 30 השנה של המאה ה20 (1945-1914) והמלחמה הקרה; מודרניזם, גלובליזציה פרוגרסיבית, קיינסיאניזם וסוציאל-דמוקרטיה; הפוסט מודרניזם, הפוסט קולוניאליזם, הניאו ליברליזם;

שם המרצה: ד"ר משה שנר
היקף: 1 ש"ש (סמסטריאלי), סמסטר ב'
שנת הלימודים: תשפ"א
קהל יעד: שנים ב'-ד'
דרישות קדם: אין
סוג שיעור למשוב: מקוון

מטרות הקורס:  
השואה היא רעידת אדמה אנושית  - אתגר עצום לאדם בכלל וללבני קבוצות הקרבן בפרט. בקורס זה איננו מבקשים מידע היסטורי נוסף, אלא בוחנים את נוכחות הידע ההיסטורי בתודעתנו. נשאל מי אנחנו לאחר הדרמות של המאה ה-20? כיצד נוכחת השואה בעולמנו? לשם מה אנו עוסקים בנושא זה? מטרת הקורס הניסיון ההיסטורי-פדגוגי לתת תמונה מקיפה של התגובות הפילוסופיות, התיאולוגיות, התרבותיות והחינוכיות לשואה, להצביע על סוגיות יסוד ולבחון את מקומה של השואה בעיצוב השקפת עולמנו בדורות שלאחר השואה.

נושאי הקורס:
שאלות של אמונה לאחר השואה - האם השואה הייתה חלק מתכנית אלוהית? האם אלוהים יכול היה למנוע אותה? מושג "צידוק הדין" וביטויו בהגות יהודית ונוצרית העוסקת בהסבר השואה; הסבר השואה בידי פונדמנטליזם דתי; הגות ליברלית וזיכוי האלוהים מאחריותו להיסטוריה; חינוך מוסרי ושפה מוסרית לאחר השואה – האם אפשרי? הומניזם ביקורתי; אלי ויזל, פרימו לוי; ז'אן אמרי וג'ורג' שטיינר - עולם ללא אלוהים וללא אמונה באדם; שיקום האמונה באדם לאחר השואה; השואה ככלי בידי הפוליטיקה;
תרבות הזיכרון ה- מה אנו זוכרים ולשם מה? כיצד נעצב את תרבות הזיכרון לשואה? תכניות חינוך שעוסקות בזיכרון השואה, הבניית טקסי הזיכרון; מסעי הנוער למחוזות השואה – איך ולשם מה?
ננסה לקיים במסגרת הקורס שיח משווה על הסוגיות הללו  עם סטודנטים במוסדות אקדמיים בחו"ל.

Footer Mobile