טופס נייח

תכנית הלימודים

תוכנית הלימודים כוללת מעט קורסי חובה והרבה קורסי בחירה.
קורסי החובה כוללים שבעה קורסים מבואיים שנלמדים בשנים א'–ב', שני קורסים א-סינכרוניים של 'קריאה מודרכת' (עברית וכללית), וסמינריון.
קורסי הבחירה כוללים מבחר רחב של קורסים עיוניים, שבהם תוכלו לרכוש ידע ולהעמיק בתחומים המעניינים אתכם, וכן סדנאות כתיבה ודרמה​ שבהם תוכלו להתנסות באופן חווייתי ופעיל. 

מבחר קורסי בחירה בתשפ"ז

סמסטר א'

מרצה: אריאל פרידן
ימי חמישי 10:00-11:30​

למה פרספונה אוכלת רימון בשאול? האם אפשר באמת לחזור הביתה אחרי שנים של היעדרות? מה גורם לאדם להקריב את מי שהוא אוהב – ובשם מה? איזה שוויון דרשה "חוה ראשונה" וכיצד הפכה ל"לילית"? מיתוסים הם לא "סיפורים מהעבר". הם סיפורי יסוד שממשיכים להתקיים בתרבות ובחיים. הם נותנים ביטוי לדפוסים של זהות, שייכות, פחד, תשוקה, אשמה ותקווה, ומציעים לנו שפה להבין דרכה מצבים אנושיים חוזרים. הקורס הזה מזמין אתכן ואתכם לצאת למסע בין מיתוסים עתיקים – יווניים, מקראיים ומסורות מימי הביניים – ולגלות איך הם חיים מחדש ביצירות מודרניות, בשפה ובתרבות של ימינו. במהלך הקורס נלמד לקרוא מיתוסים משלוש זוויות – פסיכולוגית (תכנים נפשיים שהמיתוס נותן להם ביטוי), מבנית (איך הוא בנוי כסיפור), וחברתית (איזה תפקידים הוא ממלא בקהילה). נלמד גם להפעיל מבט ביקורתי: איך המושג "מיתוס" עצמו משמש ככלי פוליטי ותרבותי, ומדוע חשוב לחשוף את האינטרסים המסתתרים מאחוריו.

מרצה: אילת שמיר
ימי חמישי 11:45-13:15​                    

  • מהי ספרות? מהו סיפור? במה נבדלת הסוגה הזו מסוגות אחרות ואילו תכונות הופכות מבע כלשהו לטקסט סיפורי? מהו תהליך הקריאה ומילוי הפערים בטקסט? איך אפשר להציג בסיפור מושגים כמו: סיבתיות וזמן? איך מתרחשת בסיפור הזרה? אילו סוגי מספרים קיימים? איך עובדת נקודת-תצפית? מה זה מיקוד? והכי חשוב: מה זו דמות? ומהן הדרכים לעיצובה? שאלות מרתקות אלה ייבחנו באמצעות קריאה צמודה בסיפורים נבחרים מהפרוזה העולמית והעברית.

מרצה: אריאל פרידן
ימי חמישי 11:45-13:15​

  • הספר פיטר פן (ג'יימס מתיו ברי, 1911) נפתח בציטוט המפורסם: "כל הילדים, חוץ מאחד, גדלים." פיטר פן, הילד הנצחי, אינו היחיד שהמחשבה על התבגרות עוררה בו אי-נחת, שכן תהליך ההתבגרות הוא מאתגר, וכרוך בחניכה מורכבת אל הסדר החברתי ואל עולמם של המבוגרים. בקורס זה נעסוק בספרות החניכה, המתארת את האתגרים המלווים את תהליך ההתבגרות וגיבוש הזהות של דמויות ספרותיות צעירות, ואת ההיבטים הנפשיים, המגדריים, החברתיים והמוסריים הכרוכים בו. במהלך הקורס נצא למסע היסטורי וספרותי בעקבות סיפורי חניכה מגוונים ומסעירים בספרות המערב, החל מוילהלם מייסטר (יוהן וולפגנג פון גתה), דרך ג'יין אייר (שרלוט ברונטה) ועד "לשבור את החזיר" (אתגר קרת). נסקור את מקורות הז'אנר באירופה של המאה ה-18, נדון בדוגמאות מפורסמות הנחשבות "קלאסיות", נקרא סיפורי חניכה המורדים במוסכמות הז'אנר, נבחן את הקשר שבין סיפורי חניכה ובין מגדר, אמנות וזהות לאומית, ואף נעסוק במשמעותה של ספרות חניכה בהקשר ישראלי. לצד הדיון הספרותי והתיאורטי, הקורס יעסוק גם בהיבטים הדידקטיים של הוראת ספרות החניכה: נבחן כיצד לתווך ללומדים/ות יצירות מתקופות שונות, לעורר דיון בשאלות של התבגרות וזהות, ולתרגם קריאה פרשנית למהלכי הוראה משמעותיים.

מרצה: ד"ר מיטל ניסים
ימי חמישי 14:00-15:30​

"להיות או לא להיות?" האם אקדח שמופיע במערכה הראשונה חייב לירות בשלישית? מה גורם לנו להזדהות עם גיבור טרגי? כיצד נוצר קונפליקט דרמטי על הבמה? ומה יכולה הדרמה ללמד אותנו על כוח, תשוקה, מוסר וחברה?
הקורס מזמין למסע אל עולם הדרמה והתיאטרון דרך קריאה במחזות מופת מן התיאטרון המערבי, מן הטרגדיה היוונית ועד הדרמה המודרנית. במהלך הקורס נכיר מושגי יסוד בניתוח דרמה - דמות, קונפליקט, מבנה עלילה, זמן ומרחב בימתי, ז'אנרים דרמטיים ומוסכמות ייצוג - ונבחן את תפקידה החברתי והתרבותי של הבמה בהקשרים היסטוריים שונים. השיעורים ישלבו בין רקע היסטורי ותיאורטי לבין קריאה פרשנית בטקסטים דרמטיים וצפייה בעיבודים בימתיים, במטרה לפתח כלים לניתוח הדרמה הן כיצירה ספרותית והן כמופע תיאטרוני. במסגרת הקורס נצא לצפייה בהצגה, שתאפשר למידה חווייתית המחברת בין קריאה בטקסט הדרמטי לבין צפייה במופע חי וניתוחו.

מרצה: פרופ' אילת אטינגר
ימי חמישי 14:00-15:30

מה זאת אהבה? האם אוריפידס וחנוך לוין דמיינו את אותם יחסי אהבה? האם ריימונד קרבר וסימון דה בבואר כתבו על אותה אהבה? או ש+D13מאז נוסחה ב"המשתה" לאפלטון, בסיפור אדם וחווה המקראיים וזוג האוהבים בשיר השירים, עוסקת הספרות והשירה באהבה על ריבוי פניה, רגעיה הנשגבים, מכאוביה, תהומותיה וטלטלותיה? בקורס זה נעקוב אחר מופעיה השונים והמרהיבים של האהבה ביצירות ספרות מהספרות העולמית והעברית. הקריאה ביצירות אלו תאפשר התבוננות משווה ברעיון האהבה, כתֵּמה תרבותית וחברתית, כפי היא מתגלמת ומשתנה ביצירות הספרות מהעת העתיקה – ומהעת בת-זמננו.

מרצה: ד"ר גוני בן-ישראל קסוטו
ימי חמישי 15:45-17:15

הַחֹק הָרִאשׁוֹן / שֶׁל הַשִּׁירָה הוּא / שֶׁאֵין חֻקִּים. (רוני סומק, 2017). ואף על פי כן – בקורס ננסה להשיב על השאלה: מה זה שיר? נכיר את לשון השירה, נראה כיצד היא מציירת – מטפורה, דימוי, אימז', ונשמע כיצד היא מנגנת – מצלול, חריזה, ריתמוס. אז – מהו קליגרם? איך כותבים סונטה? ומה ההבדל בין ארספואטיקה לערספואטיקה? על כל אלה ננסה להשיב באמצעות קריאה של ביבליוגרפיה תיאורטית נבחרת וניתוח של מגוון טקסטים משירת העולם ומהשירה העברית המודרנית.

קורס משולב: סינכרוני/א-סינכרוני
מרצה:
פרופ' אילת שמיר

  • לסופר ולקולנוען עומדות דרכי מבע שונות. האם יש יתרון לאחת על האחרת? האם הסיפור הכתוב 'מאבד' או 'מרוויח' מהעיבוד הקולנועי שנעשה לו?
    בקורס זה ננסה להתוודע אל דרכי המבע השונות - הקולנוע והספרות - כל אחת וייחודה, תוך קריאה בסיפורים וצפייה ביקורתית בעיבודים הקולנועיים שנעשו להם. נתחיל בסיפור קצר של אתגר קרת - אל מול שני גרסאות קולנועיות, ובסיפור קצר של ריימונד קארבר - עם שתי גרסאות קולנועיות שנעשו לו. נמשיך עם "עתליה" של יצחק בן-נר - אל מול סרטו של עקיבא טבת, "שלושה ימים וילד" של א"ב יהושע – אל מול סרטו של אורי זוהר, "חרבת חזעה" מאת ס. יזהר - אל מול סרטו של רם לוי, "האורח" של קאמי - אל מול הסרט שנעשה על פיו, ונסיים עם "המתים" של ג'ויס – אל מול סרטו של ג'ון יוסטון, ו"מוות בוונציה" של תומס מאן - אל מול סרטו של ליקונו ויסקונטי.
    הקורס הוא קורס שכולו למידה מרחוק, משולב סינכרוני (זום) וא-סינכרוני (צפייה עצמית בסרטים).​
    ​

קורס א-סינכרוני​
מרצה:
פרופ' אילת שמיר

בשיעור זה נעשיר את הנפש ואת האינטלקט באמצעות הקריאה. נקרא ביצירות ספרות מתורגמות מהקלאסיקה העולמית והעברית ועד יצירות עכשוויות שאינן נלמדות בדרך כלל בכיתה, ונאפשר שיחה ומחשבה על כל מה שקראנו. הקורס יתבסס על מפגשי זום אישיים, שבמהלכם ישוחח הסטודנט עם המרצה על היצירות שאותן קרא – בספרות כללית, ובספרות עברית – תוך לווי הקריאה בשאלות מנחות ובמאמרי ביקורת.
​​​​


סמסטר ב'

מרצה: המשוררת ואשת התקשורת ענת שרון בלייס
ימי חמישי, 8:15-9:45​

אהבה מקיימת את העולם. היא ניצבת בלב התרבות, בלב היצירות עליהן גדלנו, ובלב היצירות שאנו בוחרים לפגוש במהלך חיינו. אין גבר או אישה שכתבו שירה ולא כתבו על אהבה, ולא על אהבת אחת אלא על כל מיני אהבות: אהבה זוגית, אהבה הורית, אהבה בין חברים, ולצידה כמובן שברון הלב והגעגועים, כל אחד מתוך ניסיונו, מתוך לשונו ותרבותו. בסדנה נקרא בשירי אהבה מימי התנ"ך ועד ימינו, נכיר שירים של משוררים ישראלים ומשוררים שחיים במקומות אחרים, נשוחח על דרכי הכתיבה השונות ועל מילות האהבה הייחודיות לתקופות ולתרבויות השונות, ונמשוך חוטים מהטקסטים הללו לאהבה שלנו ולכתיבה שלנו.

מרצה: פרופ' אילת שמיר
ימי חמישי 10:00-11:30​                  

איך מתחילים סיפור? האם רעיון קטן יכול להפוך לסיפור? בסדנה זו נצא למסע חווייתי בעקבות המילה הכתובה. נבחן איזה רעיונות כדאי לפתח ואיזה עדיף לנטוש? נשאל איך בוחרים נקודת מבט לכתיבה ומה נדרש כדי להפוך את הסיפור לדרמה גדולה? נתרגל כתיבה בהנחיה: איך בונים דמות משכנעת? ומה מקום המציאות והדמיון בבואנו לכתוב אותה? ננסה להבין איך בונים התחלה וכיצד מובילה ההתחלה אל הסוף? נשאל מהם הם רכיבי הסיפור, ואיך מתרגמים רעיון לעלילה? כיצד יוצרים דרמה וקונפליקט? אילו סוגי מבע ואמצעים סגנוניים עומדים לרשותנו ואיך מקדמים את העלילה דרך מערכות יחסים, רגשות, זיכרונות ילדות, חושים, הצלחות וכישלונות, חוויות מחיי היומיום, ואפילו חלומות. 

מרצה: אריאל פרידן
ימי חמישי, 11:45-13:15​

מה קורה לקריאה, לכתיבה ולמחקר הספרותי כאשר מכונות מסוגלות לייצר שפה, לחקות סגנון ולהציע פרשנויות? האם בינה מלאכותית יכולה להיות קוראת, כותבת או מחברת, ומה יכולה הספרות ללמד אותנו על הגבול שבין אדם למכונה?
הקורס יבחן את היחסים בין ספרות לבינה מלאכותית משתי נקודות מבט משלימות. נקרא יצירות ספרותיות וקולנועיות העוסקות ביצורים מלאכותיים, ברובוטים, בסייבורגים ובתודעות לא־אנושיות — מ"פרנקנשטיין", דרך יצירותיהם של אייזק אסימוב ופיליפ ק' דיק והסרט "2001: אודיסיאה בחלל", ועד ליצירות עכשוויות. לצד הקריאה והדיון, נתנסה בכלי בינה מלאכותית לצורכי קריאה, תרגום, מחקר וכתיבה אקדמית. באמצעות סדנאות מעשיות, עבודה שיתופית ורפלקסיה ביקורתית נלמד לגבש שאלות מחקר, לאתר ולאמת מקורות, לפתח טענות ולערוך טקסטים, תוך שימוש אתי, שקוף ויצירתי ב־AI ושמירה על חשיבה עצמאית ואחריות לתוצר. במהלך הקורס יתקיימו גם הרצאות אורח של חוקרות וחוקרים העוסקים בבינה מלאכותית, במחקר וביצירה.​

מרצה: פרופ' אילת שמיר​
ימי חמישי, 11:45-13:15

מהי החוויה הקיומית הבסיסית שלנו כאן? שייכות ? זרות לסביבתנו? חוסר שייכות? האם הבית מגן או מאיים עלינו? האם גם השפה יכולה להיות סוג של "בית"? האם הספרות יכולה לנסח ולחדד עבורנו את חווית הבית האבוד? דומה שמאז ומתמיד עסקה הספרות בשאלת הבית: הכמיהה אל הבית האבוד, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסיפורו המיתולוגי של אודיסאוס המתגעגע הביתה לפנלופה אשתו, חידדה את ההבנה שבית הוא בראש ובראשונה אדם, אישה, משפחה. אבל האם קיימת גם תפישה הפוכה, לפיה הבית הוא "בית רוחני" שיכול להתקיים בכל מקום? 
בקורס זה ננסה להתחקות אחר המורכבות של זרות וריחוק – קרבה ושייכות, באמצעות קריאה ביצירות ספרות מגוונות.​

מרצה: גוני בן-ישראל קסוטו
ימי חמישי, 14:00-15:30​

במסה "צחוקה של המדוזה" (1975) מציגה הלן סיקסו את מה שלתפיסתה צריך להיות לב ליבה של הכתיבה הנשית. הלשון הנשית לה שואפת סיקסו היא לשון חתרנית. לשון הקוראת תגר על כללי השיח המקובלים ומבקשת לשבש את החשיבה הלוגית המאפיינת את התרבות המערבית. "זו שפת הגברים והדקדוק שלהם" קובעת סיקסו וקוראת לנשים "לשבור הכל, לפרק את יסודותיהם של המוסדות [...] להפוך אותו לכאוסמוס". ומה עם המשוררות העבריות? כיצד הן שוברות, מפרקות, קוראות תגר על כללי השיח? ומה זה בכלל "כאוסמוס"? בקורס ננסה להשיב על כך תוך קריאה במגוון טקסטים משירת הנשים העברית לדורותיה. אז - יאללה בלאגן!

קורס א-סינכרוני
מרצה: 
אילת אטינגר
ימי חמישי 15:45-17:15

איך סיפור לידתו ונעוריו של בודהא הפך לסיפור על קדוש נוצרי? מה קרה לסיפור כשהגיע לספרד המוסלמית של המאה ה-13? מדוע רבנים מצטטים מתוכו עד ימינו? וכיצד סיפורים חצו גבולות הרבה לפני שנטבע מושג ה"גלובליזציה"? בקורס נעקוב אחר סיפור נעורי בודהא במסעו בין תרבויות, לשונות ודתות, ונתמקד בנוסח מקורי ומפתיע שכתב אברהם אבן חסדאי בעברית, בברצלונה של המאה ה-13. היצירה שזכתה לפופולאריות גדולה כונתה בשם "בן המלך והנזיר". נקרא פרקים מתוך יצירה זו בקריאה צמודה שתאפשר להתענג על סגנונה הייחודי ולהבין את עלילתה – שמשובצים בה עשרות סיפורים ומשלים שגיבוריהם מלכים ורועי צאן, נזירים ונסיכים, סוחרים ובנות-חכמים. נתחקה על משמעות החידות, מימרות החכמה וענייני הפילוסופיה והמדע של אותם הימים הכלולים בה. נתמקד במפגשים הלימודיים בין הנסיך-התלמיד לבין הנזיר-המורה המלמדו דעת. נשווה בין היצירה העברית לגלגוליה הקודמים, ונגלה איך השכיל אבן חסדאי להפוך יצירה שהוא מציג כ"זרה" ו"מתורגמת", ליצירה המותאמת ומכוונת כול כולה, בתכניה ובמסריה, לקהל קוראיו היהודי.

קורס א-סינכרוני​
מרצה:
פרופ' אילת שמיר

קורס שנתי שבו קוראים סיפורים ושירים באופן עצמאי ומדברים עליהם באופן פרטני (פרונטלי או בזום) עם המנחה.​
​



סמסטר קיץ

מרצה: ד"ר מיטל נסים​

עונת הקיץ נתפסת לרוב כזמן של הפוגה, עצלות או יציאה משגרה, אך בדפי הספרות וההגות היא מתפקדת לעיתים קרובות ככוח פיזי ותודעתי מטלטל. בסדנת קריאה קייצית זו נצא מגבולות הסילבוס השוטף כדי לבחון כיצד הלהט, השרב והאור המסמא מעצבים את עולמן הפסיכולוגי של הדמויות, מניעים עלילות ומגדירים מרחבים תרבותיים. במהלך המפגשים נקרא קריאת עומק ביקורתית בטקסטים מגוונים מהספרות העברית והעולמית (מאלבר קאמי ועד נתן אלתרמן). נשתמש בכלים תיאורטיים מתוך תחומי הפנומנולוגיה, האקו-קריטיציזם והסמיוטיקה כדי לנתח את הקיץ לא רק כרקע אקלימי, אלא כזירה אקזיסטנציאלית של יצרים, שיגעון, שעמום ושבירת מוסכמות. במהלך המפגשים נעבוד עם דימויים וייצוגים של אור וחום (פיענוח הסימבוליקה של האור, ניתוח החום כמצב תודעתי ועבודה עם דימויים חזותיים), נתנסה בתרגילי פרשנות קצרים ובתרגילים חושיים ומרחביים, ונשכלל את התובנות שלנו לכדי כתיבה מקורית בעקבות הטקסטים, תוך שיתוף בתוצרים וקבלת משוב עמיתים.

​​​​​​

Footer Mobile