ראשת החוג לספרות וכתיבה יצירתיתד"ר אילת אטינגר, מרצה בכירה במכללת אורנים בחוג לספרות עברית ולמבע יצירתי ובתוכנית להוראה רב תחומית בפקולטה ללימודים מתקדמים. המחקר של אילת מתמקד בשירה העברית שנכתבה בתקופת ימי הביניים בספרד המוסלמית והנוצרית ובספרות הפרוזה-החרוזה והמקאמה שנכתבה אז, כמו-גם בספרות העממית של ימי-הביניים (ובכלל). עובדת כעת על התקנת מהדורה מדעית ל'ספר המבקש' לשם טוב פלקירה. בוחנת את הקשרים שבין פילוסופיה לספרות המקאמה, כמו-גם את האופנים שבהם ספרות משעשעת שמשה כגורם מחנך.
משוררת תושבת יפוהוציאה לאור שני ספרי שירה זוכי פרסים.מרצה במוסדות חינוך, ומעבירה סדנאות כתיבה לקהלים שונים, ביניהם לנערות ונשים במצוקה.
מרצה בעלת תואר ראשון בספרות עברית והשוואתית עם התמחות במחשבת ישראל, תואר שני בספרות עברית והשוואתית בתוכנית לתרבות ישראל ותואר שלישי בספרות עברית. שלשת התארים מאוניברסיטת חיפה.יש לי עניין רב בסוגיה המגדרית בהקשרה הספרותי - האשה ככותבת והאשה כקוראת. אני מרבה לעסוק בכך, הן בהוראה והן במחקר, תוך עיון בטקסטים מסוגות שונות (שירה ופרוזה) ומזמנים שונים (ספרות חז"ל וספרות עברית חדשה).
מבקר ספרות ב'ידיעות אחרונות' זוכה פרס ברנשטיין לביקורת ספרות ישראלית ודוקטורנט לספרות עברית באונ' בן גוריון. כמוזיקאי וכותב שירים, פרסם שני אלבומים. על הלחנים באלבומו השני, 'הרופא לשבורי לב', זכה בפרס אקו"ם.
משוררת ישראליתמשוררת ישראלית, מורה לספרות בתיכון סולם צור שבקיבוץ גשר הזיו ודוקטורנטית לספרות בבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. ספרה השני, מורה עובדת קבלן, שראה אור בשנת 2016 בהוצאת פרדס וגרילה תרבות, זכה בפרס "אביב" לשירה בפסטיבל המשוררים במטולה. שיריה, העוסקים בקשר שבין המרחב לבין לשון השיר, מתפרסמים בבמות ספרותיות מרכזיות.
מרצה מרצה לספרות באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת אורנים. מחקריו עוסקים בספרות העברית במאה ה-19, בביקורת ספרות מרכסיסטית, בתרבות האוכל הישראלית ובאומנות וכתיבה. ספרו הראשון "ונפשו מאכל תאווה: מזון ומיניות בספרות ההשכלה" יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, ספרו השני "ארץ אוכלת: על התיאבון הישראלי" יצא בהוצאת אפיק, 2016, ספרו השלישי שעוסק בקשר בין ספרות וכלכלה יצא בקרוב.
שחקנית ובמאית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. בעלת תואר שני בתיאטרון מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס רבים, ביניהם פעמיים פרס התיאטרון הישראלי.
מרצה ילידת חיפה, גרה ביפו, אמא לשתי בנות. בוגרת החוגים לקולנוע ולספרות באוניברסיטת תל אביב. החלה לפרסם מיצירותיה בסוף שנות ה-80. פרסמה ארבעה קבצי סיפורים, שלושה רומנים, ('למאטיס יש את השמש בבטן' 'הנה אני מתחילה' ו'צילה') שלושה ספרי ילדים ומחזה לתיאטרון הקאמרי ('דבורה בארון'). ספריה תורגמו ל-13 שפות. עורכת סדרת 'הספרנית' בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד'. מלמדת כתיבה בספריית בית אריאלה בת"א ובמסגרות שונות.זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול (פעמיים), פרס "ויצ"ו צרפת" ופרס העריכה של משרד התרבות. ספרה האחרון, "צילה", נכלל ברשימה הקצרה לפרס ספיר.
סופרת ויוצרתאיֶלֶת שמיר (נולדה ב-1964) היא סופרת ישראלית, בין השנים 2010-2018 שימשה כראשת החוג לספרות במכללה האקדמית אורנים כיום מלמדת בחוג לספרות באורנים כפרופסור יוצר חבר. כלת פרס ראש הממשלה ופרס רמת גן למצוינות ספרותית.
משוררת ומגישת תוכניות ספרות ותרבות בתחנת הרדיו "כאן תרבות", תאגיד השידור. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה , האחרון "כי קרוב" בשנת 2020, וכן ספר עיון "כיתבו לכם את השירה הזאת" - שיחות עם משוררות ומשוררים. כלת פרס ראש הממשלה ליוצרים , פרס ברנשטיין ופרס אקו"ם. חיה בעמק יזרעאל.
מרואן מח'ול, משורר, נולד בכפר פקיעין בגליל העליון בשנת 1979 לאב פלסטיני ולאם לבנונית. הוציא לאור כמה ספרים: מכתב מהגבר האחרון (שירה, 2002) לא תיבת נח (מחזה, 2009) ארץ הפסיפלורה העצובה (שירה, 2010) בתים שהשירים שכחו איתי (שירה, 2012) איפה אמי (שירה, 2019). יצירתו תורגמה ליותר מעשר שפות ונכתבו עליה מאמרי ביקורת ומחקרים רבים. שיריו עובדו והולחנו או עובדו לסרטים תעודיים. אחדות מיצירותיו עובדו לתיאטרון ולמיצגים אמנותיים. מח'ול מוזמן תדירות לקחת חלק בערבי הקראה של שירתו בתיאטראות ואולמות ברחבי העולם. על לא תיבת נח זכה בפרס המחזאי המצטיין בפסטיבל "מסרחיד" בעכו ועל ארץ הפסיפלורה העצובה זכה בפרס אגודת הסופרים הפלסטיניים.ספרו האחרון ארץ הפסיפלורה העצובה - ועוד שירים נבחרים