הכשרה קצרת טווח של 16 שעות, במהלכה עוברים בעלי התפקידים הכשרה, בסופה המשתתפים יוכלו למשל: להעריך קהילתיות ע"ס מדדי קהילתיות, לבנות שותפויות פנים וחוץ ארגוניות, לחזק קהילה כחבורת משימה, למפות סוגי הון ולהשתמש בנכסים המקומיים לקידום חוסן, וליישם פרקטיקות נוספות הרלוונטיות לנושאים אלו.
ההכשרה תקנה תפיסות, המשגות, ידע וכלים מתחום החוסן הקהילתי לבעלי תפקידים ברשויות מקומיות, באופן שיסייע להם לחזק שני מעגלי חוסן מרכזיים:
1. מעגל פנימי - בעלי התפקידים והעובדים של הרשות - חוסן ארגוני.
2. מעגל חיצוני - תושבים וקהילה - חיזוק החוסן של אלו איתם באים בעלי התפקידים במגע במהלך עבודתם (כגון פעילים חברתיים, מתנדבים, ילדים ובני נוער המשתתפים בפעילות בלתי פורמלית ועוד).
המענה מבוסס על 22 שנות פעילות בתחום בינוי הקהילה ברשויות מקומיות במגזר הכפרי והעירוני.
המענה ניתן ברשות עצמה, במיקום הנוח למשתתפים ובלבד שיתאים מבחינת התנאים להכשרה (מבנה סגור, אפשרות לסידור כיסאות במעגל, מסך ומקרן)
משך המענה 4 מפגשים של 4 שעות אקדמיות, חלקם יכול להתבצע באופן מקוון
א'. פירוט המענה:
המענה המוצע מעצים את התשתית הניהולית של הרשות המקומית ואת היכולת של עובדי הרשות לעבוד יחד ולחזק את החוסן של הרשות כארגון וכפועל יוצא את חוסנם של כלל תושבי הרשות. הפעולה מכוונת להגדלת מימדי הקהילתיות בין בעלי התפקידים ברשות, כלומר חיזוק ההון החברתי והגדלת כמות ואיכות הקשרים והיחסים בין בעלי התפקידים, מה שיסייע ליכולתם לעבוד יחד לטובת התושב, וכן הקניית ידע, כלים ומיומנויות בתחום חיזוק החוסן הקהילתי, אשר יבואו לידי ביטוי בקשר של בעלי התפקידים עם פעילים חברתיים, מתנדבים ותושבים. כך לדוגמא הכנסת מימדים המחזקים את החוסן הקהילתי כחלק אינהרנטי בבתכנון והוצאה לפועל של אירועי ציבור.
מעבר לאמור מעלה, המענה מוכוון לבניית סביבת חיים תומכת באופן רב מימדי בחוסן ובריאות נפשית ופיזית. רב-מימדיות מהווה חלק חשוב במודל העבודה של מרכז ק.מ.ה – אורנים, והיא מתייחסת לאופן שבו מימדים שונים של הפרט באים לידי ביטוי בקהילה, וכיצד מימדים מגוונים בפעולה הקהילתית באים לידי ביטוי באופן שבו הם מחזקים את הפרט. מטרה זו באה לידי מימוש בהכשרה המוצעת בכלים העוסקים בהגדלת החוזקות ותחושת המסוגלות של הפרט באופן שבו יוכלו לבוא לידי ביטוי בחיזוק החוסן הקהילתי (כדוגמת ציר תושב-מתנדב-פעיל) וכן כלים לבינוי קהילה המתייחסים לרב המימדיות של הפרט. זאת כיוון שהמרחב הקהילתי מורכב מאנשים, מקבוצות, ממסגרות השתייכות, מהזדמנויות למעורבות חברתית ומעוד מרכיבים המזמנים ליחיד (כמו גם לקבוצות) מקום להביא לידי מימוש יכולות וחוזקות שלא תמיד נמצא להן ביטוי כאשר הוא לבדו. לצד זאת יכול היחיד למצוא מקום בטוח, תומך ומעצים בהשתייכות לקהילה, שחשיבותה נמצאה משמעותית ביותר במגוון של מדדים: שלומות פיזית ונפשית, מימוש אישי, קידום של השכלה ותעסוקה, קידום של מוביליות חברתית ועוד.
המטרה השלישית של המיזם הבאה לידי ביטוי בהכשרה המוצעת היא הגברת יכולת ההתמודדות עם אירועי חיים ומצבי משבר באמצעות התנהלות מסתגלת ובריאה ברמת הקהילה. הנחה העומדת בבסיס ההכשרה היא היא כי קהילה איתנה (קהילה שיש לה יכולת עמידות במצבי משבר לאורך זמן) נשענת ותלויה בפעילותם של אנשי הקהילה, ויחסי הגומלין שלהם עם גורמים חיצוניים. פעילות זו יכולה להסתייע בארגונים קהילתיים (CBO – Community based organizations) או ארגונים חיצוניים, כגון: הרשות המקומית, ארגוני חברה אזרחית ואף גורמים ממשלתיים. מניסיוננו הרב בתחום, לרשות המקומית תפקיד מרכזי בעידוד פעילים, מיזמים והתארגנויות קהילתיות. מכאן שיש להכשיר את בעלי התפקידים ברשות להיות פרו-אקטיביים בבנייה ושימור של התארגנויות קהילתיות הנמצאות בתהליכי הבניה מתמידים המותאמים לנסיבות של זמן ומרחב, ומגוון מאפיינים חברתיים ותרבותיים.
שילוב של שלוש המטרות האלו יגשים הלכה למעשה את המטרה הרביעית של המיזם - טיפוח החוסן, הכישורים והמיומנויות האישיות, המשפחתיות והקהילתיות. באמצעות כלים מעולם בינוי הקהילה והעבודה על ציר חוסן פרט וקהילה, בעלי התפקידים ברשות יקבלו את התשתית לבנייה של מגוון פעילויות קהילתיות אשר יהוו תשתית לשותפות של התושבים ובתוך כך לחיזוק החוסן, תחושת המשמעותיות והשייכות של התושב.
ב'. עוגן תיאורטי:
המענה נשען על התפיסה שהשתייכותו של אדם לקהילה מהווה גורם חוסן משמעותי ביותר והנושא אף נבדק מחקרית
על ידי פרופסור זהבה סולומון, זוכת פרס ישראל וחוקרים נוספים. הקהילה מהווה משאב חוסן ממדרגה ראשונה, משמשת כחלק מפסיפס חייו של האדם בעת שגרה והופכת להיות משאב קריטי בעת דחק חריף, כפי שראינו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. תחושת השייכות והמשמעות שנותנת הקהילה ליחיד, בהיותה מקום לביטוי של יכולותיו, מחזקת את הדימוי העצמי ומעניקה לפרט אפשרות למוביליות, כלומר לתנועה החוצה מהמקום הקשה.
הקשר בין התהליך הטיפולי לבין החיבור לקהילה הינו קריטי גם בשגרה כיוון שהוא מספק מרחב לשיקום הבריאות הנפשית שחדר הטיפולים לבדו אינו מסוגל לתת. לעוצמה שבמימוש והיות האדם חלק מקהילה שיוכל להיתמך בה ולתמוך אותה אין תחליף בטיפול הפרטני ועל כך ניתן לקרוא ממקור ראשון
במאמרו של אמיר תיבון, תושב קיבוץ נחל עוז, אשר התפרסם במגזין המקצועי של מרכז ק.מ.ה-אורנים, על המשמעות הקריטית של הקהילה עבור הפרטים בעקבות אירועי ה – 7.10. באספקט הזה בא המענה המוצע לתת מרחב קהילתי לשיקום הבריאות הנפשית באופן שתוצאותיו יהיו הרחבת הספירה הקהילתית ובמילים אחרות כמות ואיכות הקשרים והיחסים בין הפרטים ביישוב/רשות, באמצעות פעולות ואירועים מחזקי מדדי קהילתיות אותם יובילו בוגרי ההכשרות.
על פי תפיסת האיתנות, בריאות הקהילה מורכבת מחוסנם הכללי של הפרטים החברים בה. התפיסה המזהה כי ליחיד יש משאבים העומדים לרשותו, אשר בהם הוא משתמש בשגרה והם אלה אשר ישמשו אותו גם באירועי דחק, נכונה גם לגבי הקהילה. חוסן קהילתי משמעותו אמון באחר, תחושת שייכות וקשר למקום, תחושת מסוגלות, הנהגה חזקה היודעת להוביל בעת משבר ומנגנונים לפעולה בעת אירוע קיצון. את כל אלה אנו בונים בזמן השגרה: מחזקים אמון בין אנשים, מייצרים תחושת שייכות וקשר למקום, מעגנים מנגנוני עבודה ושגרות פעולה לקידום צרכי הקהילה וחבריה ומבססים מנהיגות יציבה. אם השיח הטיפולי הוא לרוב ברמה פרטנית הרי שבמקרה של משבר כה רחב ועמוק מדובר על חוויה קולקטיבית ואנו מוצאים קהילות וקבוצות בטראומה ולא רק יחידים.
לכל אלה ניתן להוסיף את החשיבות של פעולות אשר ירחיבו את חיזוק האיתנות בשגרה ובכך יגבירו את החוסן בשעת חירום, הן ברמת היחיד והן ברמה הקהילה. הכוונה היא ליצירה של הזדמנויות עבור כל אחד על מנת שיוכל למצוא את עצמו במסגרת הקהילה כגון: קבוצות ספורט, הרכבים מוסיקליים (להקה, מקהלה, תיאטרון), יוזמות סביבתיות (גינה קהילתית, נגריה קהילתית, חנות יד שנייה), בניית אירועים קהילתיים, קבוצות שייכות לפי רחוב או שכונה, מיזמי אמנות קהילתית, מסגרות התנדבות לנזקקים ועוד. כל אלה אינם רק “Nice to have” והיום אנו מבינים כי הם הכרחיים לכולם – יחידים, קבוצות וקהילות. היוזמה המוצעת באה לתת לבעלי תפקידים ברשויות את הכלים לעבוד יחד כדי לייצר את מרחבים קהילתיים אלו.