Contact Form

קורסים בתכנית

תקצירי הקורסים תש"פ  (2019-2020)
שנה א' - קורסי חובה

ד"ר הלל וורמן
1.5 ש"ש

הקורס ננתח את הנחות היסוד שבבסיס המחקר האיכותני, את יתרונותיו בחקר מציאות בית הספר והכיתה ותרומתו לפיתוח עולמו של מחנך.
נעסוק בשלבים השונים של ביצוע מחקר איכותני, האמצעים להגברת אמינותו, בשיקולים האתיים במחקר, במבנה של מאמר אקדמי איכותני ובכתיבה אקדמית רהוטה. הסטודנטים יתבקשו ליישם את הניתוח התיאורטי דרך שיפוט מאמר אקדמי איכותני על חלקיו השונים ובביצוע עצמאי של כמה ממיומנויות מחקר האיכותני: ניסוח שאלה איכותנית, קיום ראיון חצי מובנה וקידוד לתימות.

ד"ר אילה צור ד"ר נורית גור-יעיש
1.5 ש"ש

הקורס מתמקד בהקניית עקרונות בסיסיים במתודולוגיית מחקר חינוכי כמותי. במסגרת הקורס הסטודנט יתנסה בניסוח שאלות/השערות מחקר, הגדרת משתנים, כתיבת סקירת ספרות, תכנון מערך מחקר, איתור ובנייה של כלים לאיסוף נתונים ופירוש ממצאים  בכלים של סטטיסטיקה תיאורית והסקתית. כמו כן ידונו נושאים מרכזיים ובכלל זה, משתנים מתערבים, תוקף, מהימנות, סולמות מדידה, מובהקות סטטיסטית, מגבלות המחקר ודרכים להתגבר עליהן.

ד"ר חנה טיש, ד"ר נועה ציון, ד"ר שרה קליימן
4 ש"ש

הקורס מלווה את ההתנסות המעשית בבית הספר ברמה התיאורטית והמעשית, כולל כתיבת עבודה סמינריונית המבוססת על ההתנסות, ומהווה קהילת לומדים פעילה ומשמעותית. הקורס עוסק במושגי היסוד של עבודת ההוראה, הובלת הכיתה כיחידה חברתית וההיבט הצוותי-שיתופי שלה. הלמידה בקורס מבוססת על עקרון המודלינג – נלמד כפי שנרצה ללמד, ועל עקרון הלמידה הספיראלית – כל התנסות בהוראה תלווה בבחינה ביקורתית שלה ולמידה לקראת ההתנסות הבאה.

ד"ר מירה טנצר
4 ש"ש

סדנת הכתיבה האקדמית בתואר השני בחינוך מבוססת על הנושאים הבאים: סגנון הכתיבה האקדמית ומאפייניה, לשון ודקדוק, כתיבה טיעונית, רציפות, קישוריות ומילות קישור, מיזוג בין מקורות, איתור מקורות והבחנה בין סוגים שונים של מקורות, רישום וכתיבת ביבליוגרפיה, ארגון היררכי של תכנים, סוגים של עבודות אקדמיות; מבנה העבודה ותקפיד הפרקים, יושרה אקדמית. הסדנה בנויה מיחידות נושאיות, הכוללות הסברים, התנסות, דוגמאות ומטלות.


שנה ב' - קורסי חובה

ד"ר מירה טנצר
1 ש"ש  

הקורס מבוסס על עיקרי תכנית התקשוב הלאומית ופירוט המיומנויות הפדגוגיות-הדיגיטליות הנדרשות מלומד בבית הספר. במסגרת הקורס יפתחו הלומדים יחידות לימוד/פעילויות דיגיטליות:  שיעור מקוון, מטלה שיתופית, מצגת-הרצאה, משחק דיגיטלי ומיני-אתר בנושא מוגדר. הקורס ניתן כקורס משולב תקשוב: מפגשים פנים מול פנים עם הלומדים משולבים בעבודה סדנאית מקוונת. תהליך הלמידה מחולק לשלבים על פי המטלות והרקע התאורטי הרלוונטי, וכולל התנסות בכלים ובסביבות הלימוד, עבודה עצמאית ולמידה שיתופית. אתר הקורס עוצב על מנת לאפשר תהליכי למידה והערכה השלובים זה בזה ואינטראקציה בין הלומדים.

ד"ר שירלי מידז'נסקי
1 ש"ש

בקורס מושם דגש לפיתוח גישה ביקורתית ורפלקטיבית כלפי תרבות הערכה. יובהר המושג הערכה בשירות הלמידה, כחלק מתרבות מישוב בית ספרית מעצבת. הקורס ידון בפיתוח תרבות הערכה, במסגרת קביעת נורמת הערכה בית ספרית, כחלק משגרת ההתנהלות הפדגוגית. ייבחנו מתודות הערכה בהלימה למדיניות ההערכה הבית ספרית – גישת הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) והערכה מעצבת לעומת מסכמת. יידונו נושאים באתיקה מקצועית בהערכה, ויתקיים ניתוח ביקורתי של כלי מישוב בית ספריים לקידום איכות מוסדית. בקורס ייעשה שימוש במאמרי מחקר עדכניים.

ד"ר אילה צור, ד"ר נורית קפלן-תורן, ד"ר שירלי שויער
2 ש"ש

הקורס מציע מסגרת של קהילת למידה המכוונת להרחיב את הידע והמיומנויות של סטודנטים לקיים קשר אמפתי עם תלמידים והוריהם, ולהתנהל מול המערכת הבית ספרית באופן שיקדם רווחה נפשית ואקלים כיתתי מיטבי. במהלך הקורס נבחן תהליכים רגשיים, פיזיולוגיים וקוגניטיביים המתרחשים בגיל ההתבגרות, ונעסוק בתופעות אופייניות כגון: התפתחות הזהות ודימוי עצמי; יחסי מתבגרים עם הוריהם; קבוצת השווים, קונפורמיות ולקיחת סיכונים; מוטיבציה אקדמית ואוריינטציית עתיד; תופעות של מצוקה כגון: שימוש בסמים, פסיכוזה, הפרעות אכילה, התעללות מינית ועוד.


סמינריונים

ד"ר רחל רביד
2 ש"ש
 
הקורס יעמיק בחקר ההיבטים הרב-ממדיים של תופעת לקות הלמידה והפרעת הקשב והריכוז בגיל ההתבגרות. במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים להגדרות שתי הלקויות השונות בהקשרים התפתחותיים ,אקולוגיים ותרבותיים, ולמאפייניהם. בנוסף, יוצגו אסטרטגיות התורמות להעצמת תלמידים אלה במרחבים חינוכיים וקהילתיים. במהלך הקורס יבצעו הסטודנטים מחקר מתוך ראיה מערכתית-חברתית המתייחסת לכלל הגורמים הנוטלים חלק בחייהם של מתבגרים בעלי לקויות למידה (מתבגרים, הורים, מורים, חברים וכדומה), ויגישו עבודה סמינריונית.

ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש

תופעת האלימות נוכחת בחיי היום יום של כולנו בהיבטים מקומיים וגלובליים. בעידן המדיה, נוכחות זו הופכת להיות אינטנסיבית, קרובה ונוגעת לחוויות הפרט בקהילה, בבית הספר, במשפחה ובחיים המקצועיים, האישיים והקולקטיביים. החוויה, ההתנסות וההבנה של הרבדים המורכבים של תופעת האלימות מעוצבת מבעד לעדשות תרבותיות.
אנשי חינוך מהווים סוכנים מרכזיים במניעה והגנה מפני אלימות ובו זמנית עלולים להיות קורבנות לאלימות באופן ישיר או עקיף.  קורס זה בוחן את תופעת האלימות מנקודת מבט אנתרופולוגית-תרבותית ומתייחס  לתפקיד המחנך ומאפייני התמודדותו עם תופעות של אלימות במעגלי החיים השונים: 1. משפחה
2. מערכות חינוכיות
3. קהילה. בהתאם לכך הקורס יכלול שלוש יחידות הוראה.

הסטודנטים ילמדו נושאים מגוונים הכוללים:
1. הגדרות של אלימות וסוגי התעללות
2. מודלים של אסקלציה באלימות
3. אלימות במערכות קשרים אינטימיות
4. אלימות במערכות חינוכיות , תאוריות בהקשר גלובלי ומקומי.
5 חווית אנשי החינוך בהתמודדות עם אלימות
6. הבניה חברתית של אלימות ומקומם של אנשי החינוך בתהליכים אלה. דגש יושם על הקשר שבין החוויה האישית של הסטודנטים לבין התפתחות תפיסתם ביחס לאלימות בהקשרים אקולוגיים וביחס לזהות תפקידם המקצועי.
הסטודנטים יערכו פרויקט מחקרי קבוצתי/קהילתי ברוח המחקר האתנוגרפי שיתמקד באחת מיחידות הלימוד של הקורס. אימוץ גישה תרבותית לחקר תופעת האלימות הוא תהליך מורכב. לפיכך יתמוך הקורס בתהליכי העמקה תאורטיים ומחקריים אשר יאפשרו לסטודנטים לבחון את תופעת האלימות והשלכותיה המורכבות על החברה והעצמי בהקשר תרבותי.

ד"ר הלל וורמן
2 ש"ש

תחומי דעת שונים התפתחו במהלך השנים על מנת להסביר, להבין ואף לנבא דקויות בהתנהגות אנושית. ב"מדעי האדם" ניתן לסווג פילוסופיה, ספרות, היסטוריה, מדע המדינה.
בעת החדשה התפתחו עד מאד הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. בקורס זה נתמקד באופן שבו הסוציולוגיה - באמצעות תיאוריות הייחודיות לה – מצביעה על הכוחות שהסביבה האנושית מפעילה על בני האדם, ומעצבת את ערכיהם, יכולותיהם וסיכוייהם. האדם נעשה שלא בידיעתו  - באופן שהנו צפוי סטטיסטית  - לתוצר הקבוצות אליהם הוא משתייך. לטוב ולרע. בורדייה המליץ לכן לבני אדם לבצע "סוציו אנליזה" כדי לברר לעצמם כיצד הקטגוריה החברתית אליה נקלעו מלידתם ומנסיבות חייהם עיצבה את גורלם, חייהם ואת ההביטוס שלהם (חפשו מושג זה בספרות המקצועית).
תיאוריות סוציולוגיות הן לכן עזר רב לעוסקים מעשית בחינוך ובקורס זה נתמקד לכן בתיאוריות מתחום הסוציולוגיה של החינוך. הן מאפשרות לשים לב לאופן שבו מורים ותלמידים פועלים בתוך מערך של כוחות סמויים וכיצד הם "נעולים" במבנים החוזרים על עצמם ממחזור למחזור, מבית ספר לבית ספר ומכיתה לכיתה. איש החינוך המיומן "סוציולוגית" מבחין בדפוסים אלה, מסוגל לשקול אותם, ולפעול באפקטיביות רבה יותר על מנת להתמודד עמם ממקום מקצועי ומעט חופשי יותר. המורה "הסוציולוג" או לפחות המורה הצורך תיאוריות סוציולוגיות מסוגל לפעול יותר על מנת להשיג מטרות חינוכיות גבוהות.


קורסי בחירה - (לשנים א' ו - ב')

ד"ר שירלי מידז'נסקי
1 ש"ש

התיאוריה והמחקר בתחום טיפוח המצוינות מצביעים על צרכים ומאפיינים מיוחדים של תלמידים מוכשרים ועל מכלול של גורמים שיש לקחת בחשבון בתכנון תכניות לטיפוח מצוינות וביישומן. הקורס מהווה מבוא לחינוך למצוינות וטיפוח מחוננים, תיערך חשיפה תיאורטית ויישומית לתחום חינוך תלמידים מחוננים, סוגיות מגדר ומחוננות, המורה לילד המחונן ולמידה במסגרות ייחודיות.

ד"ר משה שנר
1 ש"ש

יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמידט) - רופא, סופר, מחנך, פטריוט פולני, יהודי של שום מקום, מסמל לרבים אל המוות עם ילדי בית היתומים באוגוסט 1942, אולם הסיפור הזה מאפיל על כלל את הטרגדיה של העם היהודי במאה זו. ידוע סיפור הליכתו מורשתו החינוכית שמעטים יודעים עליה – כ 40 שנה של עשייה חינוכית מעוררת השראה, כתיבה ויצירה עוד בטרם השואה. ההומניזם של קורצ'אק נהיה לאבן פינה לדורות של מחנכים בכל העולם. רעיונותיו בדבר הילד כאדם כאן ועכשיו ולא כאדם בהכנה, יחס הכבוד לשנות הילדות, זכויות הילדים, קהילת הילדים הרציונאלית – הדמוקרטית – זכו לשם עולם ואף שולבו בהצהרת חבר הלאומים, ז'נבה 1924, על זכויות הילד. קורצ'אק היה סופר ילדים פורה וספרו "המלך מתיא הראשון" (1923) פרסם בעולם את רעיונותיו ההומניסטיים. אלו זכו לבמה נרחבת גם בעבודתו העיתונאית. מקום מיוחד יש לרעיונותיו של קורצ'אק על אחוות העמים, שתושג – אולי בארץ ישראל – סביב המאבק למען הילד. בכל עשייתו הביע קורצ'אק את האמונה באחדות האנושות ובשיח רציונאלי הומניסטי שיכול לגשר על פני הבדלי גיל, דת, מין, תרבות, לאומיות ושייכות פוליטית.

הקורס יעסוק בדרך חייו, הגותו ופועלו של קורצ'אק, וינסה לראות האם החזון האוניברסלי שהוא משרטט מציע מענה ראוי למציאות של ריבוי זהויות ותרבויות, של מתח בין דתות, לאומים, גזעים ומעמדות חברתיים. הקורס הנו קורס מקוון במלואו ודורש השתתפות פעילה במעגלי שיח שבועיים.

ד"ר ניבי גל-אריאלי
1 ש"ש

הקורס עוסק בחינוך בישראל דרך הסוגיות האידיאולוגיות המרכיבות אותו. מוצגות שאלות המעסיקות את קברניטי המערכת, את הפוליטיקאים ואת השחקנים הראשיים – מורים, הורים ותלמידים. במהלך הקורס יוצגו נקודות מפתח בהיסטוריה של החינוך בישראל וייבחנו  הרעיונות שהשפיעו על עיצוב השלבים השונים. הלומדים מוזמנים לבחון את ניסיונם שלהם כחלק מהעיסוק, תוך הכרות עם רעיונות מרכזיים המעצבים את המדיניות החינוכית בישראל כיום. הקורס כולל שבע יחידות לימוד, שבעה נושאי מפתח המעסיקים את מערכת החינוך בישראל לעת הזאת. כל יחידת לימוד בנויה משתי פעילויות: מטלת קריאה ולאחריה מבדק סגור (שאלון רב ברירה), ומטלת כתיבה - שאלה פתוחה, למענה בזוגות בעקבות פרק הקריאה ודיון עליו.

ד"ר שירלי מידז'נסקי
1 ש"ש

הקורס מאפשר חשיפה לתחום החשיבה ודרכים לטיפוחה. בחינת מסגרות תיאורטיות מבוססות לגבי תהליכים המביאים לכדי למידה משמעותית. נאפיין כיצד אנשים מעריכים מהו הידע שברשותם ומהן הפעולות שננקטות על ידי הפרט ליישום אסטרטגיות חשיבה. בקורס נעסוק ברפלקציה, חשיבה ביקורתית ומטה-קוגניציה, תיערך חשיפה לידע מטה-קוגניטיבי ולאסטרטגיות מטה-קוגניטיביות ויבחנו פעילויות בהתאמה לתחומי ידע מגוונים. כל זאת תוך התייחסות למחקרים שנעשו בעשור האחרון בתחום הנוירוביולוגי ובתחום החינוך.
ביתר פירוט, נעסוק בחשיבה ולמידה, חשיבה על חשיבה, מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, חקר ולמידה מבוססת פרויקטים ככלי לפיתוח חשיבה על חשיבה, פתרון בעיות ואסטרטגיות חשיבה, רפלקציה וחשיבה ביקורתית, מטה-קוגניציה, מטה-קוגניציה ומחוננות וחשיבותם של משחקים בפיתוח חשיבה מטה-קוגניטיבית.

ד"ר נורית גור-יעיש
1 ש"ש

קבוצת השווים הינה הקשר התפתחותי משמעותי בחייהם של רוב המתבגרים. בהקשר זה הם רוכשים מיומנויות חברתיות, מתרגלים עצמאות ומתנסים בקשרים רומנטיים.
קורס זה יעסוק בהגדרה של כשירות חברתית, במקורות ההתפתחותיים (הכוללים מזג מולד, סביבה משפחתית והתנסויות מוקדמות) של היכולת להשתלב בקבוצת השווים ובהבדלים בין אישיים ביכולות חברתיות.
בקורס יושם דגש מיוחד על גיל ההתבגרות כצומת לרכישה ושיכלול של מיומנויות חברתיות, תוך דיון משותף על תפקידם ואחריותם של מורים לפיתוח והכלה של מיומנויות אלו.

רב תרבותיות בלא נחת
1 ש"ש

רב תרבותיות הוא מונח שגור ומרכזי בשיח תרבותי בן זמננו. בקורס נכיר הגדרות שונות של רב תרבותיות ונלמד כיצד תיאוריות שונות מתייחסות אליו. דגש מיוחד יינתן לביטוייה השונים של רב תרבותיות בחברה הישראלית: הן ביחס לממדים שונים שלה (דמוגרפי, אידיאולוגי ומבני), והן ביחס לצירים שונים בהם היא באה לידי ביטוי (לאומי, דתי, מגדרי ואתני). בקורס גם נתאר מתחים, סתירות ופרדוקסים הכרוכים במונח זה ונגזרים ממנו.
הדיון בנושאים השונים הקשורים ברב תרבותיות יתקיים מתוך התייחסות להקשרים היסטוריים, חברתיים ופוליטיים רחבים (גלוקליזציה, פוסטמודרניזציה, פוליטיקת הזהויות, חילון והדתה). במסגרת זו נעלה ונתמודד עם שאלות סוציולוגיות, חינוכיות, אזרחותיות ותרבותיות שונות, שאליהן נדרשים כיום אנשי חינוך ככלל, ומורים לאזרחות, למדעי החברה, ללשון, לספרות, להיסטוריה, לביולוגיה ולתנ"ך בפרט.

ד"ר ראבח חלבי
1 ש"ש

קורס המתבסס על עולם המושגים שנרכש בקורס עקרונות בהוראה,ומעניק כלי תכנון ויישום נוספים שמטרתם לקדם תרבות כיתה שיתופית ופעילה הנותנת מענה לכל תלמיד ותלמידה בכיתה. הקורס נשען על  עקרונות וכלים לעיצוב סביבות למידה עדכניות וביניהם Personalized Learning; UDL (Universal Design for Learning); ;מודל שילוב שיקולים מוטיבציוניים בתכנון הוראה של Keller  ; והעמקה נוספת בכוחות המעצבים את תרבות הכיתה על פי Ritchart .
במהלך הקורס סטודנטים מתחום דעת זהה או קרוב יתנסו בתכנון יישום והערכה משותפים של רפרט ויחידת הוראה המשלבים את כלי התכנון הללו במרחבי למידה מגוונים. 


ד"ר ג'ים פריש-פלס
1 ש"ש

הקורס סוקר את התסמונות הפסיכיאטריות/פסיכולוגיות השונות המופיעות במיוחד בגיל הנעורים.  ביניהם נלמד על תופעות של דכאון, הפרעות אכילה, הפרעות באישיות, וסכיזופרניה. הושם דגש על הבנת הסימפטומים דרך האבחנות הסטנדרטיות בשימוש היום ביחד עם דוגמאות רבים מהחיים ביומיום בבית ובכיתה. בנוסף, ההרצאות מסתמכות על הניסיון של המרצה כפסיכולוג קליני המטפל בילדים ובמתבגרים במשך 40 השנים האחרונות.

ד"ר עינת ליכטינגר
1 ש"ש

ויסות עצמי בלמידה  הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות, מתכנן, מפקח ומעריך את פעולותיו. תהליכי הויסות העצמי כוללים הפעלה נכונה שלאסטרטגיות למידה, ויסות זמן, מיקוד של הקשב וארגון הסביבה הלימודית, פיתוח כלים מוטיבציוניים ורגשיים וחיזוק של אסטרטגיות חברתיות ואקלים כתה.
מטרת הקורס להביא להבנה של תהליכי הויסות העצמי וחשיבותם להוראה בכתה הטרוגנית. יוקנו כלים לזיהוי "הפרופיל" של תלמידים ולקידום תהליכי הויסות העצמי והמוטיבציה שלהם במסגרת אישית וקבוצתית. הסטודנטים יתנסו במהלך הקורס בהפעלה של הכלים על עצמם וירכשו דרכי הוראה לעבודה בשטח החינוכי שלהם בהווה ובעתיד.


ד"ר עופר קצ'רגין

1 ש"ש

קורס יחשוף את הסטודנטים לגוף-ידע שכמעט ולא זוכה לנוכחות בשדה האקדמי בישראל:
משחקים (!) בהקשר בין-תחומי. נתמקד במשחקים בהקשר תרבותי רחב ובהשלכותיהם הפרקטיות על השדה החינוכי. תינתן גם אפשרות ללמוד משחקי מפתח חשובים או פופולריים ממגוון ג'אנרים (משחקי קופסא, קלפים ומחשב), להתנסות במשחק בהם, להעריך אותם, ותוך כדי כך נלבן סוגיות מפתח בעלות חשיבות תיאורטית ויישומית כאחד (מהו בכלל 'משחק', מהו סוד הקסם שבמשחקים, משחוק המציאות, טיפוסים פסיכולוגיים שונים של שחקנים, סוגי משחקים וההבדלים ביניהם, משחקים ואלימות, מגדר, התמכרות, פיתוח מוטיבציה, חשיבה ודמיון באמצעות משחק, וייצוגים פוליטיים ואידיאולוגיים במשחקים). 

ד"ר טל יער
1 ש"ש

בקורס זה ייחשפו הסטודנטים למטרות ולאתגרים של הוראה כיום ולמגוון דרכי הוראה, תוך בירור שיקולי הדעת בבחירת שיטות הוראה שונות. הקורס מבוסס על חשיבה מרעננת ושיטות הוראה מתקדמות, ומאפשר חשיפה להוראה יצירתית תוך עידוד חשיבה מסדר גבוה ויצירת עניין כאתגר של המורה. בין השאר, ילמדו בקורס הנושאים הבאים – המגוון שבהוראה, עידוד חשיבה, שאילת שאלות,שילוב אומנויות, דיון בכיתה, המשגה, הומור בכיתה, וכדומה.

ד"ר ד"ר מיכל כהן דולב
1 ש"ש

הורים מנסים לשכנע את ילדיהם ולהפך, מורים את תלמידיהם ולהפך, פוליטיקאים מנסים לשכנע בוחרים ולא להפך, נאשמים את השופט ועוד ועוד. השכנוע הוא פרקטיקה עתיקת יומין - מימי האקדמיה ביוון העתיקה ועד לערוצי הקניות במאה ה-21. זו פרקטיקה מרכזית לחיינו בכל רבדי החיים.
אם נחשוב על כך, בין קירות הכיתה זו הפרקטיקה המרכזית, בכל תחומי הידע, בין מורה לתלמידים, בין תלמידים למורים. כך, בשנים האחרונות יותר ויותר עולה ההכרה במערכות חינוך - בכלל זה משרד החינוך שמשלב את הנושא בתכניות לימודים יותר ויותר - שחשוב ללמוד איך אפשר לשכנע ולא פחות חשוב מכך איך נכון וראוי לשכנע.
אז למי שהשתכנע, הנכם מוזמנים לקורס "בואו נתווכח על זה". הקורס עוסק בשכנוע מנקודות מבט של הרטוריקה של השכנוע ("דיבייט") ובניסוח ובהצגה של טיעונים שבכתב. המפגשים יחולקו לשני חלקים: תורה שבע"פ ותורה שבכתב. האחד, דיבייט בנושאים שונים (ע"פ סוגיות אקטואליות) שיועלו ע"י משתתפי הקורס בכיתה תוך קבלת משוב מחברי הקורס והמנחה.
החלק השני של השיעור יוקדש לטיעונים בכתב, ובכלל זה: ניתוח תקפות של טיעונים, עקרונות בבניית טיעון, זיהוי כשלי חשיבה נפוצים, הקשרים פסיכו-חברתיים, בחינה ביקורתית של טיעונים, תבניות של טיעונים, כתיבת טיעונים ועוד.

ד"ר רבאח חלבי
1 ש"ש

במסגרת הקורס יסקרו מודלים שונים הקיימים בתחום המפגש בין קבוצות קונפליקט בארץ ובעולם. הסטודנטים ייחשפו להיסטוריה של המפגשים המתוכננים בין תלמידים יהודים לבין תלמידים ערבים בישראל, ולמודלים שעל פיהם תוכננו המפגשים לאורך השנים. נבדוק את התפיסה המונחת ביסוד כל מודל, נעריך האם הם מנסים לחנך לסובלנות, והאם הם שואפים להתמודד עם גזענות. בנוסף, נסקור מחקרים שנעשו כדי לבדוק אפקטיביות המודלים לאור המטרות המנחות אותם. הקורס ילווה בבחינה של ההיבטים החינוכיים המאפיינים את המודלים ובתפקידם. 

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

הורים מנסים לשכנע את ילדיהם ללמוד, ילדים משכנעים את הוריהם לקנות XBOX,  פוליטיקאים מנסים לשכנע בוחרים שיקיימו הבטחות בלתי אפשרויות, איש מכירות משכנע אותנו לקנות מוצר שאין צורך בו ועוד ועוד. השכנוע הוא פרקטיקה עתיקת יומין – מימי האקדמיה ביוון העתיקה ועד לערוצי הקניות במאה ה-21. זו פרקטיקה מרכזית לחיינו בכל רבדי החיים ותחומי הידע. כך, בשנים האחרונות יותר ויותר עולה ההכרה במערכות החינוך – בכלל זה משרד החינוך שמשלב את הנושא בתכניות לימודים יותר ויותר -  ומחוצה להן  שחשוב ללמוד איך מצליחים לשכנע ולא פחות חשוב מכך איך נכון וראוי לשכנע; חשיבה אינה רק פעולה מנטלית אלא לא פחות מכך מיומנות בין אישית ופרקטיקה שראוי שכל מורה ישלוט בה בהיותו סוכן  ידע ולא פחות מזה זו פרקטיקה שראוי שכל תלמיד ייחשף לה בהיותה מהותית לכישורי החיים כאזרח ומעבר.    

הקורס יעסוק ברכיבים של הטיעון הרטורי (אתוס, לוגוס, פאתוס) בארגון הטיעון הרטורי, אמצעים רטוריים שונים (מטפורה, אנלוגיה ועוד), בכשלים רטוריים פופולריים, בכשלי חשיבה ובמעבר מטיעון רטורי אורלי לטיעון שבכתב.

אמצעי הפעולה המרכזי בקורס הינו הדיבייט . הסטודנטים יישאו דיבייטים שונים בפני חברי הקבוצה ובכלל זה פאנל ויכוח. נשואי הדיבייט יילקחו מהאקטואליה הישראלית והעולמית. לצד זה נערוך ניתוחים של נאומים רטוריים מפורסמים וכן ניתוח של פעולות רטוריות יום-יומיות (כמו פרסומות).   

ד"ר שרה קליימן
1 ש"ש

הקורס יעסוק בתפיסה הרחבה של המושג "תכנון לימודים" ובמושגים הנובעים ממנו. במהלך הקורס יחשף הסטודנט למודלים שונים, המהווים נקודת מוצא לתכנון לימודים ויעסוק בשאלות שתהליך התכנון מציב בפני המורה המתכנן, המורה המסגל תכנית לימודים והמורה המפעיל תכנית לימודים קיימת. הסטודנט יעמוד על מקומם של שיקולי הדעת והמטרות בצד היצירתיות, הספונטאניות והתכנון האינטואיטיבי ויפתח יכולת קריאה מושכלת של תכנית לימודים.

ד"ר נועה ציון
1 ש"ש

ביום שישי 14.5.1948 הוקמה מדינת ישראל. ביום הכרזת המדינה פורסמה מגילת העצמאות , מסמך הצהרתי שנחשב לאחד המסמכים המרכזיים המכוננים את דמותה ואופייה של מדינת ישראל.
בהתאם להנחיות משרד החינוך תלויה המגילה על קירות מרבית כיתות בתי הספר, כאשר הציפייה מהמורים היא לעורר דיון בזיקה אליה הן בהקשרים קבועים כדוגמת חג העצמאות והן בהקשרים מזדמנים על רקע אירועים אקטואליים המעוררים דילמות בסוגיות אזרחיות.
הלומדים בקורס יכירו את המסמך המכונן באופן מעמיק. הדרך שיעברו תהיה מגוונת ותכלול כמה תחנות (יחידות הקורס) שבכל אחת מהן יבחן המסמך מזווית אחרת.
ביחידה הראשונה - יערכו היכרות ראשונית עם הכרזת העצמאות על ידי  חשיפה חווייתית לאירוע הכרזת המדינה, ולמידה ראשונית של המסמך.   
ביחידה השנייה יכנסו לנעליים של יועץ בן התקופה (1948) ויעמיקו בהבנת הנסיבות ההיסטוריות של הכרזת העצמאות וניסוחה תוך עיון בפרוטוקולים המקוריים של הדיונים על הקמת המדינה.
ביחידה השלישית יתפקדו כחוקר אקדמי שמפרש ומבקר מאמרים שנכתבו אודות הכרזת המדינה ומסמך ההכרזה.   
ביחידה הרביעית והאחרונה יתמקדו בביטוייה של המגילה בחברה הישראלית כפי שהם משתקפים בחקיקה ופסיקה.

מטרות הקורס מכוונות כאמור להיכרות עמוקה עם המסמך, פרשנויותיו השפעתו והשלכותיו לימינו. בנוסף, המטרות מכוונות ליישום עתידי בכיתה של היבטים רלוונטיים ממסמך זה, בהתאם לעקרונות ההוראה הפעילה שאנו מדגישים בתוכנית המוסמך בהוראה. תוצרי הלמידה של הלומדים בקורס יהיו מגוונים ויכללו מסמכי יעוץ, הערכה ביקורתית של מאמר פרשני ועוד.

דרישות הקורס כוללות הגשת משימות לאורך הקורס כחלק מתלקיט דיגיטלי ועמידה בלוחות הזמנים.

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

'זו האמת שלי!' כך אומרים יותר ויותר תלמידים ומאמינים שדי בעובדה שבאופן אותנטי הם מאמינם בדבר מסוים כדי להפוך את זו לתקפה ומשכנעת. חשיבה ביקורתית היא התפיסה שמאמינה וטוענת שלא די להאמין בדבר מסוים על מנת שהוא יקבל תקפות אלא נחוצה פעולה ביקורתית בשפה, כזו שתאפשר לנו לא רק להשתכנע בעצמנו אלא אף לתקף טענה זו ולשכנע אחרים.
הקורס יעסוק באופנים המעשיים בשפה אשר מאפשרים לנו לבצע חשיבה ביקורתית כזו.
הקורס לא מיוחד לתחום דעת מסוים אלא רלוונטי למגוון תחומי דעת, בוודאי כאלו שמתיימרים לשכנע את הזולת, באופן שהוא הוגן כלפי הזולת (ואחרי הכול זו הפעולה המרכזית של להיות מורה!).
הקורס יעסוק בעיקרו בפעולת הטיעון כפעולה מרכזית בשפה. נעסוק במרכיבי הטיעון (טענות, מסקנה, תת-מסקנה, טענות מובלעות), נעסוק בשני סוגי הטעון המרכזיים (דדוקטיבי, אינדוקטיבי), בתבניות טיעון נפוצות, בשאלה מה עושה הסבר אחד עדיף על חברו, למה תיאוריות קונספירציה כה פופולריות ונכיר כשלי חשיבה וטיעון נפוצים. עיקרו של הקורס הוא פעולת אימון (practice) שעניינה לא רק לשכלל את פעולת החשיבה עצמה אלא האופן המרכזי  שהיא מגולמת בו: פעולת הכתיבה.
"נלמד" להשתמש בשפה הכתובה והדבורה באופן שישרת בצורה יעילה את החשיבה שלנו ובאופן מותאם לבן השיח.  משמע, לטעון באופן שהוא בהיר, מתומצת, מבוסס, קוהרנטי וסדור.
זהו קורס שנועד לסייע לנו ולתלמידנו, מתוך הבנה שבעולם המידע הדיגיטלי והלא מבוקר בו אנו חיים קיימת חובה עודפת ללמוד להבחין בין מידע לידע, בין מידע שקרי ומידע מבוסס, לתת לתלמידים כלים ביקורתיים שהם בבחינת כישורי חיים בהתמודדות המתמדת עם השינויים והקפיצות שהמאה ה-21 מזמנת. 

Footer Mobile