טופס נייח

קורסים בתוכנית

תקצירי הקורסים תשפ"ה (2024-2025)
שנה א' - קורסי חובה

סוהא רואשדה, ד"ר אילה צור 

הקורס מתמקד בעקרונות מתקדמים ללמידה והוראה ומציע כלים המאפשרים לתכנן, ליישם ולהעריך תהליכי הוראה/למידה בכיתה שבמרכזם הלומד הפעיל והמעורב. הקורס מתקיים בבתי ספר, ומלווה את ההתנסות המעשית של הסטודנטים בשנה א'. הוא מיישם מודל של קהילות למידה ומקדם שיח עמיתים לצורך עיבוד ההתנסות.​

 ד"ר נורית קפלן-תורן, ד"ר רותי סגל, ד"ר רימא בראנסה

קורס זה יעסוק במחקר מסגרות חינוכיות  ויינתנו בו כלים לחקור את הנלמד ואת הנראה בהתנסות המעשית בבתי הספר. במסגרת הקורס, הסטודנטים יבינו את חשיבות המודל התיאורטי כבסיס למחקר אקדמי, ירכשו כלים למחקר בשדה החינוך ויכתבו עבודה סמינריונית המבוססת על איסוף נתונים בבתי הספר בהם הם מתנסים.​

גב' סוהא רואשדה, אחראית אקדמית פרופ' נורית גור-יעיש 

ההתנסות המעשית מהווה את ליבת ההכשרה להוראה בשנה א' בתוכנית המוסמך בהוראה. במסגרת ההתנסות הסטודנטים מתנסים בתכנון, יישום והערכה של תהליכי הוראה-למידה, ובהובלה של תהליכים אישיים, חברתיים ומוטיבציוניים בכיתה תוך שהוא מגבשים את זהותם האישית והמקצועית. 
על כל סטודנט/ית לבקר בבית הספר 25 פעמים לאורך השנה ולבצע משימות מגוונות: צפייה במורה מאמן ובמורים נוספים מצוות בית הספר;  הוראה של שבעה שיעורים בצפיית מורה מאמן ומורה מלווה מטעם המכללה; תצפיות בבית הספר במסגרת כתיבת עבודה סמינריונית ועוד..

פרופ' נורית גור-יעיש 

המחקר הכמותי במדעי החברה מבוסס על עקרונות ופרוצדורות המתווים דרכי חשיבה ופעולה.  מטרת הקורס היא לפתח אוריינות להתמצאות במאמרים המבוססים על מחקר כמותי – להנחיל את עקרונותיו ואת דרכי החשיבה האופייניים לו.
במסגרת הקורס נלמד ונתרגל מיומנויות לקריאה ולניתוח של מאמרים מחקריים בחינוך. יושם דגש על המונח "תוקף" כבסיס לפיתוח חשיבה ביקורתית ויתורגלו מדדי מרכז ופיזור ומבחנים סטטיסטיים בסיסיים. 

ד"ר לורה סיגד

המחקר האיכותני הוא חקר תופעה מתוך נקודת המבט הסובייקטיבית של אלו החווים אותה. הוא מבקש לגלות את האמת; לא אמת אחת אולטימטיבית, אלא כפי שהיא נתפסת, מורגשת ונחווית אצל מושאי מחקר. לפיכך, מחקר איכותני הוא דרך לבחינה לעומק של תהליכי הוראה וחינוך. מטרת הקורס היא להקנות יכולת לביצוע מחקר איכותני, באמצעות:
1. הכרת פרדיגמת המחקר האיכותני ומאפייניה;
2. התנסות בביצוע מהלכים מרכזיים של מחקר איכותני.
בקורס נעסוק בהיסטוריה של המחקר האיכותני, בהתפתחות המחקר האמפירי והמחקר האיכותני באופן ספציפי ונבחן את ההבדלים בהנחות ובמאפיינים שלהם.
לומדי הקורס יתנסו בעריכת השלבים השונים של מחקר איכותני:  מניסוח שאלת מחקר, דרך בחירה ואיתור אוכלוסיית מחקר, בניית כלי מחקר, עריכת ראיונות ותצפיות, קידוד ותהליכי ניתוח נתונים, שמירה על כללים אתיים , והקפדה על אמינות. יערך דיון בתהליכים אלה תוך התייחסות להקשר הכללי של מחקר איכותני.

רועי פרץ​
 
הכתיבה האקדמית היא חלק מרכזי באוריינות האקדמית הנדרשת במהלך לימודי התואר השני, היא כוללת הכרת מאפייני הטקסט המדעי ותהליך הכתיבה ומבנה העבודה האקדמית.
במהלך הקורס נתרגל מיומנויות של כתיבה אקדמית תוך פיתוח חשיבה עצמאית וביקורתית. נלמד מיזוג בין מקורות מידע, הבחנה בין סוגים של מקורות אקדמיים דרכי איתור ושימוש בהם, וכללי הרישום והציטוט של המקורות. הקורס הינו מקוון וכולל שלושה מפגשי זום. 

ד"ר עופר קצ'רגין​

מורות ומורים מורגלים לחשוב על המעשה החינוכי ועל עבודת ההוראה באמצעות דימויים מרוממים מעולמות הדת, הטבע והמשפחה כדוגמת "עבודת קודש", "שליחות", "הורות" ו"גינון". השיח החינוכי דוחק לשוליים את העובדה שמעבר לדימויים אלה ומעבר לחשיבות הרבה שאכן יש למעשה החינוכי, ישנם גם הקשרים היסטוריים, פוליטיים, תרבותיים וכלכליים שבמסגרתם מתעצבים אנשי החינוך בימינו. בפרט, מורות ומורים הם עובדים שכירים, הזקוקים לפרנסה, והקשורים בחוזים אל מול מעסיקיהם (המדינה, על פי רוב).
בקורס נאיר עובדה זו, נדון בהקשרים אלה, ונראה כיצד הם משליכים על "מעמד המורה" דהיום, על הדימוי העצמי של מורות ומורים, על סביבת העבודה שלהם ועל אפשרויותיהם לפעול בתוכה מבלי שיתעמרו בהם/בהן. נעסוק גם במושג הפופולרי "זכויות מורים", ונבחן את חלקן באופן ראשוני, הן מבחינה משפטית (חקיקה, פסיקה) והן מבחינה סוציולוגית, היסטורית ופוליטית, בהקשר לסוגיות נבחרות (יחסי עבודה, קביעות ותקנים, אלימות תלמידים, אפליה במקום העבודה, העסקה ישירה, פיטורין וכו'). הקורס נשען על תיאוריות מתחום הסוציולוגיה, חקר השיח והמשפט.
​​​

ד"ר ענבל קולושי-מינסקר

בכל כיתה ניתן למצוא תלמידים עם הפרעות למידה ספציפיות ברמות שונות. על מנת לשפר את חוויית הלמידה והוראה שלהם, חשוב להבין את האתגרים עמם הם מתמודדים ולסייע להם לרכוש כלים ומיומנויות שיקדמו אותם בתהליך הלמידה. - קורס זה מקנה ללומדים רקע תיאורטי בתחום הפרעות למידה ספציפיות, כגון: דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. בקורס נכיר את ההגדרות והסוגים השונים של הפרעות למידה, נלמד על ההמלצות וההתאמות בדרכי ההוראה וההיבחנות, וכן נלמד על חוקים, מדיניות ואסטרטגיות תמיכה רלוונטיות בארץ ובעולם. בנוסף, נחשף למודל ההתערבות RTI ונבחן את ההשלכות הרגשיות והחברתיות של הפרעות למידה ספציפיות. - לאחר למידת הידע התיאורטי, הלומדים יתנסו בכתיבת שאלון לתלמיד ושאלון להורה/למורה, ובבניית פרופיל תלמיד בהתאם למידע שעלה מהראיונות. בנוסף יתנסו בכתיבת המלצות אופרטיביות לתוכנית הוראה מותאמת עבור התלמיד/ה, תוך התבססות על מקורות מידע מקצועיים ועדכניים.


שנה ב' - קורסי חובה

ד"ר שירלי מידיז'נסקי 

הקורס יסייע בפיתוח גישה ביקורתית ורפלקטיבית כלפי תרבות הערכה. יובהרו ההבדלים בין הפרדיגמה הפסיכומטרית לפרדיגמה הקונטקסטואלית. יידון המושג הערכה בשירות הלמידה, כחלק מתרבות בית ספרית כוללת והן כחלק מהוראה ולמידה באופן מקוון, אם סינכרוני, אסינכרוני או היברידי.
בקורס נעסוק בפיתוח תרבות הערכה, במסגרת קביעת נורמת הערכה בית ספרית, כחלק משגרת ההתנהלות הפדגוגית. יידונו מגוון מושאי הערכה, בראיית-על מערכתית בעיקר, אחריותיות ושקיפות; ייבחנו מתודות הערכה בהלימה למדיניות ההערכה הבית ספרית – גישת הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) והערכה תהליכית מעצבת לעומת מסכמת. יידונו נושאים באתיקה מקצועית בהערכה, בשילוב של כלים טכנולוגיים שונים בהערכה ותתקיים חשיפה מעמיקה למרכיבי הערכה מגוונים. 

פרופ' נורית גור-יעיש, ד"ר נורית קפלן-תורן​

הקורס מציע מסגרת להרחבת הידע על המאפיינים הייחודיים של תקופת ההתבגרות וביטוייהם בכיתה. ידע זה יסייע לסטודנטים כמורים בהווה ובעתיד לקיים קשר אמפתי עם תלמידים והוריהם, ולהתנהל מול המערכת הבית ספרית באופן שיקדם רווחה נפשית ואקלים כיתתי מיטבי.
במהלך הקורס נבחן תהליכים רגשיים, פיזיולוגיים וקוגניטיביים המתרחשים בתקופת ההתבגרות, ונעסוק בתופעות אופייניות כגון: התפתחות פיזיולוגית והתפתחות נוירופיזיולוגית, התפתחות יכולת החשיבה ותהליכי עיבוד המידע; שינויים בזהות ובדימוי עצמי; יחסי מתבגרים עם הוריהם, חבריהם ומוריהם; מוטיבציה ללמידה; נטילת סיכונים ובעיות הסתגלות.

ד"ר דני גליק​

קורס זה מקנה ידע עיוני-מעשי אודות שילוב מושכל של טכנולוגיות למידה במערכת החינוך ובארגונים, וחושף את הסטודנטים למודלים ולעקרונות מבוססי מחקר בתהליכי בחירה והטמעה של טכנולוגיות למידה. במהלך הקורס יכירו הסטודנטים מודלים שונים לבחירה, ליישום, ולהערכה של פתרונות למידה מבוססי טכנולוגיה. כחלק מהתהליך, יתנסו הסטודנטים באיתור קושי או "כאב" פדגוגי-לימודי איתו מתמודדים בעלי העניין השונים (רכזים, מורים, תלמידים), ויתנסו בפיתוח מודל הטמעה של פתרון-טכנו-פדגוגי, כזה הנותן מענה לאותו קושי. בחלקו השני של הקורס יציגו הסטודנטים את המודל לבעלי העניין השונים (מנהלים, רכזים, מורים) לצורך קבלת משוב, ועדכון המודל.

בסופו של הקורס, הסטודנטים יפיקו פוסטר בו הם יסכמו את התהליך שעברו, הכולל התייחסות לכאב הפדגוגי-לימודי, פתרון טכנו-פדגוגי אפשרי לבעיה, אתגרים אפשריים בהטמעת הפתרון לאור המשובים שעלו מהשטח, ופתרונות אפשריים לאותם אתגרים. הקורס הינו קורס מקוון א-סינכרוני, הכולל שלושה מפגשי זום סינכרוניים בתחילת, באמצע ובסוף הקורס.

מטרת הקורס היא להקנות ידע ומיומנויות מתקדמות לביצוע מחקר כמותי או איכותני כתשתית חיונית לביצוע מחקר במסלול מחקרי (תזה). במסגרת הקורס נלמד כיצד לגזור שאלות מחקר מבעיה בחיי היומיום, וכיצד להתאים לשאלה את סוגת המחקר המתאימה. בנוסף, הקורס יקנה מיומנויות מתקדמות לאיסוף נתונים וניתוחם: בחירת משתתפי מחקר, פיתוח כלי מחקר ועיבוד נתונים (סטטיסטי ואיכותני). הקורס ילווה בפגישות כלליות של המשתתפים והמשתתפות ובהדרכה אישית לצורך הכנת הצעת המחקר.
סמינריונים שנה ב (בחירה באחד מבין השניים המוצעים)

ד"ר אתי גורדון גינזבורג​

הקורס יעסוק בגישות ובדרכים להוראת מדעי הרוח והחברה בגישה רב-תחומית ורב-מודלית תוך שילוב אמצעים דיגיטליים רלבנטיים. כמו כן, יפגיש הקורס את הלומדים עם הוראת תחום הדעת כתחום מחקר אקדמי.
​​

ד"ר הלל וורמן

הקורס יעמיק את ההתבוננות בהוראת מדעי הרוח והחברה בגישה רב תחומית ורב מודלית. הסטודנטים יתנסו בהוראה רב תחומית ורב מודלית.


סמינריונים שנה ב'
(בחירה בסמינריון אחד מבין השלושה)

ד"ר שירלי מידז'נסקי, ד"ר דני גליק

​בשנים האחרונות טכנולוגיות מתפתחות ומשתנות באופן תדיר. טכנולוגיות אלו כוללות למשל, מכשירי מציאות מדומה אשר מאפשרים לפרט לחוות התנסויות באופן מלא או חלקי כחלק אינטגרלי מאותה מציאות אלטרנטיבית; בינה מלאכותית אשר מבוססת על טכנולוגיית למידת מכונה, תוכנה, אוטומציה ואלגוריתמים ומאפשרת ביצוע משימות ויצירת כללים ו/או תחזיות על סמך מערכי נתונים והוראות קיימים; וידאו-בוטים מבוססי בינה מלאכותית ויכולת זיהוי דיבור הנותנים מענה, בין היתר, לצרכים חברתיים, רגשיים ולימודיים של הלומדים. בקורס נחשף לידע תיאורטי ויישומי הקיים בתחום בדגש על שימוש של טכנולוגיות אלו בעולם החינוך. סטודנטים ייחשפו ליישומונים ייעודיים לתחום החינוך ולשימוש של בינה מלאכותית לצרכי הוראה, למידה והערכה. במהלך הסמינריון סטודנטים יבצעו עבודה שתתמקד באפיון ופיתוח פעילויות מבוססות כלים טכנולוגיים ו/או מחקר יישומי או תיאורטי במסגרתו יוכלו לבחון גם היבטים אתיים, פילוסופיים וערכיים הנוגעים לשימוש בטכנולוגיות החדשניות בתחום החינוך. עבודה זו תוכל לכלול התייחסות למסגרת החינוך הפורמלי או הבלתי פורמלי וניתן יהיה לגזור ממנה הצעות והמלצות יישומיות לקובעי מדיניות, בעלי תפקידים בבית הספר ואנשי פיתוח של טכנולוגיות חדשניות בתחום החינוך.

ד"ר אתי גורדון גינזבורג

קריאת טקסטים מילוליים, בשפת האם ובשפות שונות, אבל גם בשפות מתמטיות, נוסחאות, וטבלאות, נתפסת אמנם כחלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה המסורתיים. אבל קריאה ביקורתית של טקסטים מכל סוג שהוא אינה שלימה ללא היכולת לפענח דימויים מופשטים, ציורים, אימוג'ים, כמו גם החלטות עיצוביות (מעיצוב הכריכה ועד גודל הגופן) המכתיבות את האופן בו אנו קוראים ומשפיעות עליו. זאת ועוד, קריאה ביקורתית כרוכה גם בהבנת יחסי הכוחות הפועלים מאחורי הטקסט הסופי, וכשמדובר בטקסטים לימודיים היא דורשת לעיתים מודעות למגוון גורמים נוספים כמו למשל הזהות האידאולוגית של המחבר.ת וההוצאה לאור.
ההבנה כי כל קריאה היא גם פעילות פרשנית, דיאלוגית, שאינה שלימה ללא הקורא.ת (המשלים אותה בפרשנותו), ברוח גישת תגובת-הקורא בספרות (reader-response ( , תשמש תשתית לפיתוח מיומנויות קריאה ביקורתית, במשמעותה הרחבה, המכירה ברב-קוליות הקיימת בכל טקסט (בחטין) והרואה בקריאה עצמה תהליך דיאלוגי (בין טקסטים, דמויות, רעיונות ונקודות מבט). תפיסה הוליסטית זו של פעולת הקריאה מבקשת לכרוך את מיומנויות הקריאה בטקסט במשמעותה המסורתית (כלומר, הטקסט המילולי ו/או הוויזואלי) עם מיומנויות קריאה במובן הרחב יותר, של קריאת מצבים, אמירות מובלעות, ואף מצוקות אם של התלמיד היחיד ואם של הכיתה כישות חברתית.
  הקורס ישתמש בכלים מתחום הספרות על מנת לפתח כישורי קריאה ביקורתית במגוון רחב של טקסטים מסוגות שונות, בדגש על ספרי לימוד מתחומי הדעת של הסטודנטים בקורס, מתוך הבנת פעולת הקריאה כחיונית לאיכות ההוראה, הן במישור האקדמי והן במישור הבינאישי.

ד"ר רחל רביד

קורס סמינריון זה יעסוק בחיבור שבין לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז למאפייני גיל ההתבגרות. במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים למאפיינים של תופעות אלו במגוון תחומי ההתפתחות מנקודת מבט ערכית המבוססת על עקרונות דמוקרטיים-הומניסטיים.
במסגרת הקורס הסטודנטים יחקרו לעומקה את חווית ההתמודדות עם הלקויות ואת התפיסות השונות הצומחות מפרספקטיבות של הסוכנים החברתיים המעורבים בתופעה. במהלך הקורס, יתנסו הסטודנטים במגוון אסטרטגיות להעצמת קבוצת תלמידים זו בכיתה, בבית ובקהילה.


קורסי בחירה -
(לשנים א' ו- ב')

ד"ר טל יער

רוצים להנות מהלמידה? לרכוש מיומנויות להוראה שתגרום לתלמידים שלכם לשמוח שאתם המורים שלהם? – זה הקורס עבורכם!
קורס המבוסס על חשיבה מרעננת ושיטות הוראה מתקדמות, בקורס זה הסטודנט ייחשף למטרות ולאתגרים של הוראה כיום, יוצגו מגוון דרכי הוראה תוך בירור שיקול הדעת בבחירת שיטות הוראה השונות. יצירת עניין כאתגר של המורה. הקורס יאפשר חשיפה להוראה יצירתית, תוך עידוד חשיבה מסדר גבוה.
השיעורים מבוססים על למידה פעילה, וגורמים להנאה. הסטודנט לוקח אתו תובנות ושיטות להוראה אחרת ומצליח ליצור עניין לתלמידיו. בוגרי הקורס מעידים, שהם נעזרים בנלמד בקורס בעבודתם בהוראה.​

ד"ר הלל וורמן

מה המטרה המרכזית שמחנכים צריכים לחתור אליה? נצא למסע בקרב רעיונות שונים וסותרים שהוצעו כמענה לשאלה זו לאורך ההיסטוריה, תוך דגש על מטרות חינוך קלאסיות והמרד בהן בעולם החינוך האלטרנטיבי כגון בחינוך רוחני, בודהיסטי, חינוך פרוגרסיבי, פסיכולוגיה הומניסטית, חינוך דיאלוגי, וולדורף, מונטסורי, חינוך יער ועוד. נציג מחנכים כמי שמתלבטים בין מטרות ומציעים לתלמידים ולקהילה תפיסה חינוכית מורכבת משל עצמם.​

ד"ר קובי אסולין

פרקטיקה מרכזית של המעשה החינוכי היא העברת מסר בע"פ אל התלמיד (רעיון, ערך, תובנה, טיעון). לעיתים רבות הכישלון או ההצלחה שלנו כמורים/ות לא תלוי באיכות המסר עצמו אלא ביכולת שלנו לשדר אותו, להעביר אותו. הקורס "אומנות הרטוריקה בכיתה" מעונין לפתח ולהעצים יכולת חשובה זו. הנחת העבודה של הקורס היא שלדעת להציג רעיונות אינה רק ענין של כישרון טבעי אלא יכולת שניתן ללמד, לפתח, לשכלל, להעמיק. - הקורס יציג מחד את עיקרי הרטוריקה הטובה כפי שאלו פותחו היסטורית, פדגוגית וקוגניטיבית, ולא פחות חשוב מזה - וזה עיקרו - יציע לסטודנטים להתנסות ולהתפתח בתרגילים שונים ("דיבייטים") בכך. מכאן, עיקרו של הקורס הוא התנסות מעשית בכיתה. - על הסטודנטים/יות להיות מוכנים להציג את הדיבייטים בפני הכיתה (לרוב דיבייטים זוגיים), להתנסות בדיבייט מצולם, להתמודד עם משוב עמיתים. כל זה כמובן, מתוך כבוד הדדי ורצון בלמידה חווייתית. ראו הוזהרתם, מדובר בקורס חווייתי.

ד"ר קובי אסולין

אחת מהאמרות המשמעותיות ביותר בתחום התקשורת היא 'המדיום היא המסר'. משמע, איכותו ואופן השפעתו של המסר תלויה במדיום שמתווך אותו (דיבור, כתב, טלוויזיה, מייל,  פאוור-פוינט, יו-טיוב, מנועי חיפוש, אינסטגרם, טוויטר, AI) אף יותר מעצם המשמעות שכלולה במסר עצמו! ובאופן ברור יותר: למדיום יש כוח השפעה משלו שבכוחו לעצב את המסר שיש בתוכן התקשורתי.
שאלה זו תמיד התקיימה היסטורית אבל קיבלה מפנה דרמטי לנוכח התפתחותם ועוצמתם של המדיומים במאה ה-20 וה-21, ובעיקר לאור המעבר לעידן האינטרנטי. מעבר זה מציב שאלות חברתיות, פוליטיות, מוסריות, ואף פדגוגיות ביחס לאופן בו יש להתמודד עם שאלות אלו. לצד האופקים החיוביים הפוטנציאלים שמדיומים חדשניים מציעים הם כרוכים גם בסכנות שונות שמהוות עד כדי איום על העליונות התבונית של האדם על המכונה.
גם כמורים מתעצמת ההכרה שלא ניתן להימנע ממגע פדגוגי עם כלים אלו והדבר מחייב אותנו לחשיבה כיצד להתמודד עם סוגיות כמו: התפוצצות המידע, היחס בין ידע למידע,  פייק ניוז, AI, חשיבה ביקורתית ואוטונומית, מקומה של למידה בעידן כזה, מה משמעות המושג להיות-תלמיד בעידן כזה, מה משמעות המושג 'להיות-מורה' בעידן כזה, והאם נותר מקום - ואיזה סוג של מקום - לחינוך כמרחב ידע.​

פרופ' לורה סיגד

חוסן אינו תכונת אופי מולדת, אלא תהליך דינמי ומתפתח. - זהו תהליך מורכב, שאינו מתמצה רק ביכולת להתאושש ממצבי סיכון העלולים לעכב התפתחות מיטבית, אלא כולל גם אפשרות לצמיחה בעקבותיהם. חוסן מתקיים לעיתים לצד סיכון - ולא בהיעדרו.
במוקד הקורס עומדים אנשי מקצוע, ובמיוחד אנשי חינוך, כסוכנים חברתיים משמעותיים בקידום חוסן בקרב ילדים ובני נוער בסיכון. מטרת הקורס היא להעמיק בלמידת הנתיבים האפשריים למעבר מסיכון לחוסן, באמצעות למידה חווייתית המגשרת בין תיאוריות על הבניית חוסן לבין פרקטיקה חינוכית-טיפולית.

במהלך הקורס המרוכז, שיתפרס על פני חמישה ימי לימוד, יתקיימו סיורים ומפגשים עם אנשי שדה הפעילים בקווי החזית של התמודדות עם סיכון בקרב בני נוער. ביקורים אלה ייערכו במוסדות ובארגונים שונים, ביניהם: קידום נוער, מרכזי הגנה (כגון בית לין), פנימיות, חסות הנוער, מקלטים לנשים נפגעות אלימות, מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בתי כלא לנוער ולנשים (כגון אופק ותרזה), כפרי נוער, ותכניות קהילתיות למניעת סיכון והגברת חוסן – כולל תכניות התערבות עם הורים לילדים בגיל הרך.
הקורס יבחן לא רק את המשמעויות של הבניית חוסן עבור נוער בסיכון, אלא גם את ההשפעות האפשריות של עבודה מתמשכת עם אוכלוסיות אלו על אנשי המקצוע עצמם. מתוך כך, תינתן התייחסות לצורך בתמיכה והכלה גם עבורם – כחלק מהבנייה אישית ומקצועית של חוסן.

ד"ר הלל ורמן


סמסטר א', אסינכרוני 
קורס אסינכרוני זה חוקר את התפתחות הדיון על מטרות החינוך מתקופות קדומות של הציידים לקטים ועד ימנו. הקורס כולל שמונה נושאים מרכזיים: מחקר אישי  - מהי מהות האדם, חברות הציידים לקטים, תרבויות יוון ורומא, עידן המהפכות ועליית בית הספר להמונים, העת החדשה ותגובת הנגד הפרוגרסיבית, תגובת הנגד המרקסיסטית הביקורתית, ירידת קרנו של הידע ועליית ההרגלים, והמפץ האלטרנטיבי הגדול של תקופתינו. הסטודנטים לומדים באורח עצמאי דרך קריאה, האזנה וצפייה לחומרים המצויים באתר וברשת, וכותבים ארבע מטלות לבחירה מתוך שמונה אפשרויות. הקורס כולל גם מטלת רשות למעוניינים להרחיב את הלמידה.​ 

ד"ר שירלי מידיז'נסקי 

התיאוריה והמחקר בתחום חינוך מחוננים ומצטיינים מצביעים על צרכים ומאפיינים מיוחדים של תלמידים אלו ועל מכלול של גורמים שיש לקחת בחשבון בתכנון תכניות לימודיות וביישומן. נושאי הקורס יתמקדו בהתפתחות היסטורית של המושג "מחוננות", אינטליגנציה, סביבות למידה עבור תלמידים מחוננים, המחוננים בכיתה הרגילה, בנות מחוננות, תוכניות לימודים ופעילויות ייעודיות למחוננים, מחוננים בגיל ההתבגרות וחידושים בחקר המוח ומחוננות.

ד"ר הלל וורמן

קורס אסינכרוני זה מעמיק בגישות המוצעות כאלטרנטיבה למערכת החינוך הפורמלית הרווחת. הקורס כולל שישה נושאים מרכזיים: חינוך רוחני המפגיש תלמידים עם הנשגב, חינוך בודהיסטי המבקש להרבות קשב, חינוך פרוגרסיבי המבקש אותנטיות, פסיכולוגיה הומניסטית המבקשת חלומות חיים, חינוך ולדורף המבקש התפתחות בשלבים, וחינוך דיאלוגי המקדם קשרים אינטימיים. הסטודנטים לומדים באורח עצמאי דרך קריאה, האזנה וצפייה לחומרים המצויים באתר וברשת, וכותבים ארבע מטלות לבחירה מתוך שש הגישות להתמחות בהן. הקורס מיועד לפתות לחיים של בירור גישות אלטרנטיביות בחינוך.
​​​​​​​​​​​

ד"ר טל יער

מצבי חירום הומניטריים יכולים להתרחש כתוצאה מפגעי טבע כמו רעידות אדמה או שיטפונות. מצב חירום יכול להיות גם תוצאה של מעשה ידי אדם כמו מלחמות או פגיעה בזכויות אדם. עזרה הומניטרית ניתנת לקבוצות או ליחידים שבמצוקה, על ידי אנשים, ארגונים או מדינות. ישנם הבדלים גדולים בסוג ובהיקף הסיוע ההומניטרי הניתן לאוכלוסיות שנפגעות, לרוב בשל גורמים גיאופוליטיים: כך למשל, סיוע יכול להיות מקומי או סיוע כלל עולמי, בתחומי בריאות או כלכלה, תיתכן עזרה באזור גיאוגרפי קטן או באזור נרחב. לעתים יש צורך בסיוע מידי ולעתים בתמיכה ארוכת טווח. פעולות הומניטריות התקיימו בעבר והן נחוצות גם היום. קורס זה ידון גם בסיוע הומניטרי עתידי.
בקורס יידונו השאלות מהו תפקידנו כבני אדם, כחברה וכמדינה בסוגיות של סיוע הומניטרי. על הקורס: הקורס יתקיים בשיתוף פעולה עם מכללה להכשרת מורים בעיר וינה, אוסטריה. המפגשים יתקיימו באופן מקוון באמצעות ה"זום", שיתוף הפעולה יהיה באנגלית. מתוכננים 6 מפגשים משותפים בנושאים מגוונים.
​​​​​​​​​​​​

ד"ר עופר קצ'רגין​

הקורס יחשוף את הסטודנטים לגוף-ידע שכמעט ולא זוכה לנוכחות בשדה האקדמי בישראל: משחקים (!) בהקשר בין-תחומי. נתמקד במשחקים בהקשר תרבותי רחב ובהשלכותיהם הפרקטיות על השדה החינוכי. תינתן גם אפשרות ללמוד משחקי מפתח חשובים או פופולריים ממגוון ז'אנרים (משחקי קופסא, קלפים ומחשב), להתנסות במשחק בהם, להעריך אותם, ותוך כדי כך נלבן סוגיות מפתח בעלות חשיבות תיאורטית ויישומית כאחד (מהו בכלל 'משחק', מהו סוד הקסם שבמשחקים, משחוק המציאות, טיפוסים פסיכולוגיים שונים של שחקנים, סוגי משחקים וההבדלים ביניהם, משחקים ואלימות, מגדר, התמכרות, פיתוח מוטיבציה, חשיבה ודמיון באמצעות משחק, וייצוגים פוליטיים ואידיאולוגיים במשחקים). תודגש החשיבות של היכרות עם משחקים ושימוש במשחקים ככלים פדגוגיים. לתוכנית הוראה מותאמת עם התלמיד/ה, תוך התבססות על מקורות מידע מקצועיים ועדכניים​​​​​​​​​​​​

ד"ר עופר קצ'רגין​

בקורס זה ידונו תופעות לקות-הלמידה והפרעת הקשב מתוך פרספקטיבה חברתית, תרבותית והיסטורית רחבה. יבחנו ההטרוגניות וריבוי הפרשנויות להן תוך דיון בהגדרות השונות המקובלות להן ובהקשרים השונים במסגרתם הן מאותרות, מאובחנות ומטופלות. תעשה השוואה בין הפרדיגמות הקליניות לאפיון הלקויות לבין פרדיגמות נרטיביות, סוציולוגיות ואנתרופולוגיות. דגש מיוחד יושם על ההבנות 'מלמטה' של סוכני הלקויות (כדוגמת קולות הלקויים עצמם וקולות הורים לבעלי-לקויות) כמו גם על המשא-ומתן המתנהל בין סוכנים חברתיים בדרך ל'יצירתה' של הלקות. לבסוף יבדקו מספר מודלים תרבותיים מתחרים שלהן "בעולם".
​​​​​​​​​​​​

ד"ר קובי אסולין

רב תרבותיות הוא מונח שגור ומרכזי בשיח תרבותי בן זמננו. בקורס נכיר הגדרות שונות של רב תרבותיות, ונלמד כיצד תיאוריות שונות מתייחסות למונח. דגש מיוחד יינתן לביטוייה השונים של'זו האמת שלי!' כך אומרים יותר ויותר תלמידים ומאמינים שדי בעובדה שבאופן אותנטי הם מאמינים בדבר מסוים כדי להפוך אמונה לתקפה ומשכנעת, ואילו המרשתת עמוסה בטקסטים שמתיימרים לבטא עובדות, דעות מוצקות, דיווחי אמת וכד'; טקסטים בעלי יכולת "פיתוי" עד לסקירה ביקורתית שחושפת את היותם שקריים (fake news), מטעים (disinformation) או קונספירטיביים.
אנו נמצאים בתקופה בה מתקיים עומס מידע , לצד נגישות וזמינות אין סופית של מידע זה. מצב זה מחייב, בוודאי חינוכית, פיתוח כישורי חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית טוענת שלא די להאמין בדבר מסוים על מנת שהוא יקבל תקפות אלא נחוצה פעולה ביקורתית בשפה, כזו שתאפשר לנו לא רק להשתכנע בעצמנו אלא אף לתקף טענה זו ולשכנע אחרים, לאו דווקא באמיתותה של הטענה אבל בסבירות ובלגיטימיות שלה בשיח. הקורס יעסוק באופנים המעשיים בשפה אשר מאפשרים לנו לבצע חשיבה ביקורתית כזו.
משמע, הקורס לא יעסוק במאפיינים הקוגניטיביים, הפסיכולוגיים, הביולוגיים וכד' של חשיבה כזו אלא איך באופן פרקטי מייצרים חשיבה מעין זו, איך מזהים שטענה מסוימת עברה או לא עברה תהליך כזה. לכן גם הקורס לא מיוחד לתחום דעת מסוים אלא רלוונטי למגוון תחומי דעת.
הקורס יתחלק לשלושה:
1. נעסוק במרכיבי הטיעון (טענות, מסקנה, תת-מסקנה, טענות מובלעות), נעסוק בשני סוגי הטעון המרכזיים (דדוקטיבי, אינדוקטיבי), בתבניות טיעון נפוצות, נכיר כשלי חשיבה וטיעון נפוצים.
2. מאפייני מידע שקרי, קונספירטיבי ומטעה ברשת. בשאלה מה עושה הסבר אחד עדיף על חברו, למה תיאוריות קונספירציה כה פופולריות. ובהמשך לכך, דרכים לזהות, להיזהר ולהתמודד.
3. נתרגל כתיבה של טיעונים ומאמרים קצרים. במסגרת זו נבחן את מרכיבי המבנה הנכון לכתיבת מאמר/טור דעה (פתיחה, שאלת דיון, נימוקים , המחשות, הפרכות עמדה נגדית, סיכום דיון). ​​​​​
​​​​​​​​​​​​​​​​

Footer Mobile