מוסמך בהוראה לביה"ס העל יסודי .M.Teach

ד"ר הלל וורמן
1.5 ש"ש

הקורס ננתח את הנחות היסוד שבבסיס המחקר האיכותני, את יתרונותיו בחקר מציאות בית הספר והכיתה ותרומתו לפיתוח עולמו של מחנך.
נעסוק בשלבים השונים של ביצוע מחקר איכותני, האמצעים להגברת אמינותו, בשיקולים האתיים במחקר, במבנה של מאמר אקדמי איכותני ובכתיבה אקדמית רהוטה. הסטודנטים יתבקשו ליישם את הניתוח התיאורטי דרך שיפוט מאמר אקדמי איכותני על חלקיו השונים ובביצוע עצמאי של כמה ממיומנויות מחקר האיכותני: ניסוח שאלה איכותנית, קיום ראיון חצי מובנה וקידוד לתימות.

ד"ר אילה צור ד"ר נורית גור-יעיש
1.5 ש"ש

הקורס מתמקד בהקניית עקרונות בסיסיים במתודולוגיית מחקר חינוכי כמותי. במסגרת הקורס הסטודנט יתנסה בניסוח שאלות/השערות מחקר, הגדרת משתנים, כתיבת סקירת ספרות, תכנון מערך מחקר, איתור ובנייה של כלים לאיסוף נתונים ופירוש ממצאים  בכלים של סטטיסטיקה תיאורית והסקתית. כמו כן ידונו נושאים מרכזיים ובכלל זה, משתנים מתערבים, תוקף, מהימנות, סולמות מדידה, מובהקות סטטיסטית, מגבלות המחקר ודרכים להתגבר עליהן.

ד"ר חנה טיש, סוהא רואשדה , ד"ר שרה קליימן
4 ש"ש

הקורס מלווה את ההתנסות המעשית בבית הספר ברמה התיאורטית והמעשית, כולל כתיבת עבודה סמינריונית המבוססת על ההתנסות, ומהווה קהילת לומדים פעילה ומשמעותית. הקורס עוסק במושגי היסוד של עבודת ההוראה, הובלת הכיתה כיחידה חברתית וההיבט הצוותי-שיתופי שלה. הלמידה בקורס מבוססת על עקרון המודלינג – נלמד כפי שנרצה ללמד, ועל עקרון הלמידה הספיראלית – כל התנסות בהוראה תלווה בבחינה ביקורתית שלה ולמידה לקראת ההתנסות הבאה.

ד"ר מירה טנצר
4 ש"ש

סדנת הכתיבה האקדמית בתואר השני בחינוך מבוססת על הנושאים הבאים: סגנון הכתיבה האקדמית ומאפייניה, לשון ודקדוק, כתיבה טיעונית, רציפות, קישוריות ומילות קישור, מיזוג בין מקורות, איתור מקורות והבחנה בין סוגים שונים של מקורות, רישום וכתיבת ביבליוגרפיה, ארגון היררכי של תכנים, סוגים של עבודות אקדמיות; מבנה העבודה ותקפיד הפרקים, יושרה אקדמית. הסדנה בנויה מיחידות נושאיות, הכוללות הסברים, התנסות, דוגמאות ומטלות.

ד"ר סוהא רואשדה
7 ש"ש

ההתנסות המעשית מהווה את ליבת ההכשרה להוראה בשנה א' בתוכנית המוסמך בהוראה. במסגרת ההתנסות הסטודנטים מתנסים בתכנון, יישום והערכה של תהליכי הוראה-למידה, ובהובלה של תהליכים אישיים, חברתיים ומוטיבציוניים בכיתה תוך שהוא מגבשים את זהותו האישית והמקצועית. על כל סטודנט/ית לבקר בבית הספר 25 פעמים לאורך השנה ולבצע משימות מגוונות: צפייה במורה מאמן ובמורים נוספים מצוות בית הספר;  הוראה של שבעה שיעורים בצפיית מורה מאמן ומורה מלווה מטעם המכללה; ראיונות עם מורים בבית הספר במסגרת כתיבת עבודה סמינריונית וכדומה.

ד"ר מירה טנצר
1 ש"ש  

הקורס מבוסס על עיקרי תכנית התקשוב הלאומית ופירוט המיומנויות הפדגוגיות-הדיגיטליות הנדרשות מלומד בבית הספר. במסגרת הקורס יפתחו הלומדים יחידות לימוד/פעילויות דיגיטליות:  שיעור מקוון, מטלה שיתופית, מצגת-הרצאה, משחק דיגיטלי ומיני-אתר בנושא מוגדר. הקורס ניתן כקורס משולב תקשוב: מפגשים פנים מול פנים עם הלומדים משולבים בעבודה סדנאית מקוונת. תהליך הלמידה מחולק לשלבים על פי המטלות והרקע התאורטי הרלוונטי, וכולל התנסות בכלים ובסביבות הלימוד, עבודה עצמאית ולמידה שיתופית. אתר הקורס עוצב על מנת לאפשר תהליכי למידה והערכה השלובים זה בזה ואינטראקציה בין הלומדים.

ד"ר שירלי מידז'נסקי
1 ש"ש

בקורס מושם דגש לפיתוח גישה ביקורתית ורפלקטיבית כלפי תרבות הערכה. יובהר המושג הערכה בשירות הלמידה, כחלק מתרבות מישוב בית ספרית מעצבת. הקורס ידון בפיתוח תרבות הערכה, במסגרת קביעת נורמת הערכה בית ספרית, כחלק משגרת ההתנהלות הפדגוגית. ייבחנו מתודות הערכה בהלימה למדיניות ההערכה הבית ספרית – גישת הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) והערכה מעצבת לעומת מסכמת. יידונו נושאים באתיקה מקצועית בהערכה, ויתקיים ניתוח ביקורתי של כלי מישוב בית ספריים לקידום איכות מוסדית. בקורס ייעשה שימוש במאמרי מחקר עדכניים.

ד"ר אילה צור, ד"ר נורית קפלן-תורן, ד"ר שירלי שויער
2 ש"ש

הקורס מציע מסגרת של קהילת למידה המכוונת להרחיב את הידע והמיומנויות של סטודנטים לקיים קשר אמפתי עם תלמידים והוריהם, ולהתנהל מול המערכת הבית ספרית באופן שיקדם רווחה נפשית ואקלים כיתתי מיטבי. במהלך הקורס נבחן תהליכים רגשיים, פיזיולוגיים וקוגניטיביים המתרחשים בגיל ההתבגרות, ונעסוק בתופעות אופייניות כגון: התפתחות הזהות ודימוי עצמי; יחסי מתבגרים עם הוריהם; קבוצת השווים, קונפורמיות ולקיחת סיכונים; מוטיבציה אקדמית ואוריינטציית עתיד; תופעות של מצוקה כגון: שימוש בסמים, פסיכוזה, הפרעות אכילה, התעללות מינית ועוד.

ד"ר רחל רביד
2 ש"ש
 
הקורס יעמיק בחקר ההיבטים הרב-ממדיים של תופעת לקות הלמידה והפרעת הקשב והריכוז בגיל ההתבגרות. במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים להגדרות שתי הלקויות השונות בהקשרים התפתחותיים ,אקולוגיים ותרבותיים, ולמאפייניהם. בנוסף, יוצגו אסטרטגיות התורמות להעצמת תלמידים אלה במרחבים חינוכיים וקהילתיים. במהלך הקורס יבצעו הסטודנטים מחקר מתוך ראיה מערכתית-חברתית המתייחסת לכלל הגורמים הנוטלים חלק בחייהם של מתבגרים בעלי לקויות למידה (מתבגרים, הורים, מורים, חברים וכדומה), ויגישו עבודה סמינריונית.

ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש

תופעת האלימות נוכחת בחיי היום יום של כולנו בהיבטים מקומיים וגלובליים. בעידן המדיה, נוכחות זו הופכת להיות אינטנסיבית, קרובה ונוגעת לחוויות הפרט בקהילה, בבית הספר, במשפחה ובחיים המקצועיים, האישיים והקולקטיביים. החוויה, ההתנסות וההבנה של הרבדים המורכבים של תופעת האלימות מעוצבת מבעד לעדשות תרבותיות.
אנשי חינוך מהווים סוכנים מרכזיים במניעה והגנה מפני אלימות ובו זמנית עלולים להיות קורבנות לאלימות באופן ישיר או עקיף.  קורס זה בוחן את תופעת האלימות מנקודת מבט אנתרופולוגית-תרבותית ומתייחס  לתפקיד המחנך ומאפייני התמודדותו עם תופעות של אלימות במעגלי החיים השונים: 1. משפחה
2. מערכות חינוכיות
3. קהילה. בהתאם לכך הקורס יכלול שלוש יחידות הוראה.

הסטודנטים ילמדו נושאים מגוונים הכוללים:
1. הגדרות של אלימות וסוגי התעללות
2. מודלים של אסקלציה באלימות
3. אלימות במערכות קשרים אינטימיות
4. אלימות במערכות חינוכיות , תאוריות בהקשר גלובלי ומקומי.
5 חווית אנשי החינוך בהתמודדות עם אלימות
6. הבניה חברתית של אלימות ומקומם של אנשי החינוך בתהליכים אלה. דגש יושם על הקשר שבין החוויה האישית של הסטודנטים לבין התפתחות תפיסתם ביחס לאלימות בהקשרים אקולוגיים וביחס לזהות תפקידם המקצועי.
הסטודנטים יערכו פרויקט מחקרי קבוצתי/קהילתי ברוח המחקר האתנוגרפי שיתמקד באחת מיחידות הלימוד של הקורס. אימוץ גישה תרבותית לחקר תופעת האלימות הוא תהליך מורכב. לפיכך יתמוך הקורס בתהליכי העמקה תאורטיים ומחקריים אשר יאפשרו לסטודנטים לבחון את תופעת האלימות והשלכותיה המורכבות על החברה והעצמי בהקשר תרבותי.

ד"ר מיכל דולב כהן
2 ש"ש

בעולם הטכנולוגי בו אנו חיים, כאשר האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי התלמידים, קיימת חשיבות רבה להכרת המרחב המקוון הן כמרחב חברתי והן כמרחב חינוכי. כאשר אחוזי הפנייה לעזרה בקרב מתבגרים כה נמוכים, הכרת הסייברספייס ומקומו בחיי הצעירים, תאפשר לאיש החינוך להיות נגיש ואף אפקטיבי יותר בעבודתו עימם. הקורס יעסוק בהתנהלותם של צעירים במרחב המקוון ויגע בתכנים כמו: בריונות ברשת והשלכותיה, מיניות במרחב המקוון, משחקי מחשב ומשחקי רשת, חשיפה עצמית ופרטיות וכדומה. הסמינריון ינחה חקירה אודות תופעות המאפיינות צעירים ברשת האינטרנט וכן על האינטראקציה שבין התלמיד לאיש החינוך במרחב המקוון. בקורס יתקיימו דיונים על ארועי מקרה הנסמכים על חומר קריאה רלוונטי עדכני. בהמשך, יבחר כל סטודנט סוגיה מתוך הסוגיות בהן נעסוק במהלך הקורס ויחקור אותה איכותנית בהתאם לשאלת מחקר שתנוסח

ד"ר שירלי מידז'נסקי
1 ש"ש

התיאוריה והמחקר בתחום טיפוח המצוינות מצביעים על צרכים ומאפיינים מיוחדים של תלמידים מוכשרים ועל מכלול של גורמים שיש לקחת בחשבון בתכנון תכניות לטיפוח מצוינות וביישומן. הקורס מהווה מבוא לחינוך למצוינות וטיפוח מחוננים, תיערך חשיפה תיאורטית ויישומית לתחום חינוך תלמידים מחוננים, סוגיות מגדר ומחוננות, המורה לילד המחונן ולמידה במסגרות ייחודיות.

ד"ר משה שנר
1 ש"ש

יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמידט) - רופא, סופר, מחנך, פטריוט פולני, יהודי של שום מקום, מסמל לרבים אל המוות עם ילדי בית היתומים באוגוסט 1942, אולם הסיפור הזה מאפיל על כלל את הטרגדיה של העם היהודי במאה זו. ידוע סיפור הליכתו מורשתו החינוכית שמעטים יודעים עליה – כ 40 שנה של עשייה חינוכית מעוררת השראה, כתיבה ויצירה עוד בטרם השואה. ההומניזם של קורצ'אק נהיה לאבן פינה לדורות של מחנכים בכל העולם. רעיונותיו בדבר הילד כאדם כאן ועכשיו ולא כאדם בהכנה, יחס הכבוד לשנות הילדות, זכויות הילדים, קהילת הילדים הרציונאלית – הדמוקרטית – זכו לשם עולם ואף שולבו בהצהרת חבר הלאומים, ז'נבה 1924, על זכויות הילד. קורצ'אק היה סופר ילדים פורה וספרו "המלך מתיא הראשון" (1923) פרסם בעולם את רעיונותיו ההומניסטיים. אלו זכו לבמה נרחבת גם בעבודתו העיתונאית. מקום מיוחד יש לרעיונותיו של קורצ'אק על אחוות העמים, שתושג – אולי בארץ ישראל – סביב המאבק למען הילד. בכל עשייתו הביע קורצ'אק את האמונה באחדות האנושות ובשיח רציונאלי הומניסטי שיכול לגשר על פני הבדלי גיל, דת, מין, תרבות, לאומיות ושייכות פוליטית.

הקורס יעסוק בדרך חייו, הגותו ופועלו של קורצ'אק, וינסה לראות האם החזון האוניברסלי שהוא משרטט מציע מענה ראוי למציאות של ריבוי זהויות ותרבויות, של מתח בין דתות, לאומים, גזעים ומעמדות חברתיים. הקורס הנו קורס מקוון במלואו ודורש השתתפות פעילה במעגלי שיח שבועיים.

ד"ר ניבי גל-אריאלי
1 ש"ש

הקורס עוסק בחינוך בישראל דרך הסוגיות האידיאולוגיות המרכיבות אותו. מוצגות שאלות המעסיקות את קברניטי המערכת, את הפוליטיקאים ואת השחקנים הראשיים – מורים, הורים ותלמידים. במהלך הקורס יוצגו נקודות מפתח בהיסטוריה של החינוך בישראל וייבחנו  הרעיונות שהשפיעו על עיצוב השלבים השונים. הלומדים מוזמנים לבחון את ניסיונם שלהם כחלק מהעיסוק, תוך הכרות עם רעיונות מרכזיים המעצבים את המדיניות החינוכית בישראל כיום. הקורס כולל שבע יחידות לימוד, שבעה נושאי מפתח המעסיקים את מערכת החינוך בישראל לעת הזאת. כל יחידת לימוד בנויה משתי פעילויות: מטלת קריאה ולאחריה מבדק סגור (שאלון רב ברירה), ומטלת כתיבה - שאלה פתוחה, למענה בזוגות בעקבות פרק הקריאה ודיון עליו.

ד"ר שירלי מידז'נסקי
1 ש"ש

הקורס מאפשר חשיפה לתחום החשיבה ודרכים לטיפוחה. בחינת מסגרות תיאורטיות מבוססות לגבי תהליכים המביאים לכדי למידה משמעותית. נאפיין כיצד אנשים מעריכים מהו הידע שברשותם ומהן הפעולות שננקטות על ידי הפרט ליישום אסטרטגיות חשיבה. בקורס נעסוק ברפלקציה, חשיבה ביקורתית ומטה-קוגניציה, תיערך חשיפה לידע מטה-קוגניטיבי ולאסטרטגיות מטה-קוגניטיביות ויבחנו פעילויות בהתאמה לתחומי ידע מגוונים. כל זאת תוך התייחסות למחקרים שנעשו בעשור האחרון בתחום הנוירוביולוגי ובתחום החינוך.
ביתר פירוט, נעסוק בחשיבה ולמידה, חשיבה על חשיבה, מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, חקר ולמידה מבוססת פרויקטים ככלי לפיתוח חשיבה על חשיבה, פתרון בעיות ואסטרטגיות חשיבה, רפלקציה וחשיבה ביקורתית, מטה-קוגניציה, מטה-קוגניציה ומחוננות וחשיבותם של משחקים בפיתוח חשיבה מטה-קוגניטיבית.

ד"ר נורית גור-יעיש
1 ש"ש

קבוצת השווים הינה הקשר התפתחותי משמעותי בחייהם של רוב המתבגרים. בהקשר זה הם רוכשים מיומנויות חברתיות, מתרגלים עצמאות ומתנסים בקשרים רומנטיים.
קורס זה יעסוק בהגדרה של כשירות חברתית, במקורות ההתפתחותיים (הכוללים מזג מולד, סביבה משפחתית והתנסויות מוקדמות) של היכולת להשתלב בקבוצת השווים ובהבדלים בין אישיים ביכולות חברתיות.
בקורס יושם דגש מיוחד על גיל ההתבגרות כצומת לרכישה ושיכלול של מיומנויות חברתיות, תוך דיון משותף על תפקידם ואחריותם של מורים לפיתוח והכלה של מיומנויות אלו.

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

כולנו מכירים את ההרגשה שאנחנו בטוחים, משוכנעים ברעיון מסוים, בחשיבותו וברלוונטיות שלו. אנו משתוקקים להעביר אותו לזולת, לשכנע אותו, להאיר את עיניו. אלא שלדאבוננו איננו מצליחים בכך. לעיתים קרובות הקושי שלנו איננו נובע ממגבלות קוגניטיביות או מחוסר אמונה בנכונות הרעיון אלא משום שאנו חסרים את מיומנות ההצגה של רעיונות. כמורים, שמקצועם במידה לא קטנה, להעביר רעיונות מורכבים לקהל צעיר תחושה זו עלולה לגרום לתסכול עמוק ומתמשך.  אלא שתסכול כזה אינו הכרחי.
בעקבות המהפכה הדיגיטלית שעוטפת אותנו בעשור האחרון נחשפנו לפלטפורמות שונות שעניינן להציג טענות, רעיונות, מושגים, תאוריות, עמדות. בולטת מבניהן הפלטפורמה של ,TED  במסגרתה נבחרים אנשים שונים להציג את רעיונותיהם. פלטפורמות אלו מספקות לנו שדה למידה עצום שניתן לנצלו, לא רק מבחינת הרעיונות שמובאים, אלא גם ובעיקר בשל אומנות השכנוע שאנו פוגשים שם.  
חשוב לומר, הקורס מכוון עצמו לסטודנטים כמורים  לעתיד, אבל גם ולא פחות מזה, לתלמידי הכיתה שזקוקים לרכישת מיומנות יסוד  זו.   
הקורס מנסה ללמוד כיצד עושים זאת על יסוד שלושה ערוצי  למידה המשולבים זה בזה:
דיון תאורטי שמקורו במחשבה של יוון העתיקה  בסוגיות של רטוריקה.
צפייה וניתוח של הופעות רטוריות (נאומים קלאסיים, סרטוני מרשתת).
התנסויות אישיות של הסטודנטים: דיבייט זוגי, הצגת רעיון (גם באופן מצולם), קבלת משוב אישי מחברי הקבוצה והמרצה. 

ד"ר ראבח חלבי
1 ש"ש

קורס המתבסס על עולם המושגים שנרכש בקורס עקרונות בהוראה,ומעניק כלי תכנון ויישום נוספים שמטרתם לקדם תרבות כיתה שיתופית ופעילה הנותנת מענה לכל תלמיד ותלמידה בכיתה. הקורס נשען על  עקרונות וכלים לעיצוב סביבות למידה עדכניות וביניהם Personalized Learning; UDL (Universal Design for Learning); ;מודל שילוב שיקולים מוטיבציוניים בתכנון הוראה של Keller  ; והעמקה נוספת בכוחות המעצבים את תרבות הכיתה על פי Ritchart .
במהלך הקורס סטודנטים מתחום דעת זהה או קרוב יתנסו בתכנון יישום והערכה משותפים של רפרט ויחידת הוראה המשלבים את כלי התכנון הללו במרחבי למידה מגוונים. 

ד"ר ענבר לבקוביץ'
1 ש"ש

הקורס הינו תיאורטי ונועד להקנות לסטודנטים ידע בסיסי והכרחי בפסיכופתולוגיה של מתבגרים. במהלך הקורס נדון ברצף שבין התפתחות תקינה לפסיכופתולוגיה ובהפרעות הנפשיות השונות המופיעות בקרב מתבגרים. נתמקד בהיסטוריה של הפסיכיאטריה, תסמינים פסיכיאטריים, דרכים למיון הפרעות נפשיות, זוויות ראייה שונות להבנה של הפרעות נפשיות, המאפיינים של הפרעות נפשיות שונות של בני נוער, ונבחון בקצרה בשיטות טיפול בהפרעות נפשיות.
נשוחח בקורס על הפרעות מצב רוח (דיכאון, הפרעה דו-קוטבית), הפרעות חרדה (הפרעת פניקה, פוביה, חרדה חברתית), הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעות אישיות (גבולית ונרקיסיטיסטית), הפרעות התנהגות והפרעות אכילה. הקורס מקוון וישולבו בו מצגות, הרצאות מצולמות וסרטונים. יתקיימו שלושה מפגשים סינכרוניים.

ד"ר עינת ליכטינגר
1 ש"ש

ויסות עצמי בלמידה  הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות, מתכנן, מפקח ומעריך את פעולותיו. תהליכי הויסות העצמי כוללים הפעלה נכונה שלאסטרטגיות למידה, ויסות זמן, מיקוד של הקשב וארגון הסביבה הלימודית, פיתוח כלים מוטיבציוניים ורגשיים וחיזוק של אסטרטגיות חברתיות ואקלים כתה.
מטרת הקורס להביא להבנה של תהליכי הויסות העצמי וחשיבותם להוראה בכתה הטרוגנית. יוקנו כלים לזיהוי "הפרופיל" של תלמידים ולקידום תהליכי הויסות העצמי והמוטיבציה שלהם במסגרת אישית וקבוצתית. הסטודנטים יתנסו במהלך הקורס בהפעלה של הכלים על עצמם וירכשו דרכי הוראה לעבודה בשטח החינוכי שלהם בהווה ובעתיד.

1 ש"ש

הקורס מציע מסגרת היסטורית ותרבותית להתבוננות במשחקים, במקורותיהם
ובתפקידיהם החברתיים. תיאוריות מתחום 'לימודי משחק' ודוגמאות קונקרטיות של
משחקים חשובים יסייעו לסטודנטים הן בגיבוש ידע בתחום צובר פופולריות זה והן
בפיתוח אוריינטציה של משחוק.
במהלך הקורס נכיר את תחום הדעת של 'לימודי
משחק', נכיר את המקורות ההיסטוריים והתרבותיים המרכזיים של משחקים פופולריים
עכשוויים, נעמוד על מעמדם המשתנה של משחקים בחברה המודרנית ועל ההשלכות
לכך בתחומי חיים שונים, ובכלל זה הוראה ולמידה. נמחיש חלק מהנושאים הנלמדים
באמצעות הדגמות של משחקים נבחרים. נראה שהעיסוק במשחק, עם כל ההנאה שבו,
אינו 'רק משחק ילדים'. וכדי כך נלמד שלא להירתע מלשחק.

ד"ר טל יער
1 ש"ש

בקורס זה ייחשפו הסטודנטים למטרות ולאתגרים של הוראה כיום ולמגוון דרכי הוראה, תוך בירור שיקולי הדעת בבחירת שיטות הוראה שונות. הקורס מבוסס על חשיבה מרעננת ושיטות הוראה מתקדמות, ומאפשר חשיפה להוראה יצירתית תוך עידוד חשיבה מסדר גבוה ויצירת עניין כאתגר של המורה. בין השאר, ילמדו בקורס הנושאים הבאים – המגוון שבהוראה, עידוד חשיבה, שאילת שאלות,שילוב אומנויות, דיון בכיתה, המשגה, הומור בכיתה, וכדומה.

ד"ר קצ'רגין עופר
1 ש"ש

הקורס מציע מסגרת פסיכולוגית ופדגוגית לבחינה של משחקים, ולעיצובם ככלים בשירות אנשי חינוך. נכיר סוגי משחקים, ונעמוד על ההבדלים המבניים והפונקציונליים שלהם. נלמד עקרונות בסיסיים של עיצוב משחקים מבחינה רעיונית. תיאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות שונות יסייעו בידינו להכיר את הכוח המגייס של משחקים לפעולה, לחשיבה מסדר גבוה וללמידה. נעמוד על מוטיבציות שונות של שחקנים, ונראה כיצד אלמנטים מכאניים שונים של משחקים מתופעלים לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות מגוונות. בהתבסס על הרעיון של 'למידה מבוססת משחק' יתנסו הסטודנטים בעיצוב רעיוני של משחקים בהתאם לצרכים הדיציפלינריים וההוראתיים שלהם.

ד"ר רבאח חלבי
1 ש"ש

במסגרת הקורס יסקרו מודלים שונים הקיימים בתחום המפגש בין קבוצות קונפליקט בארץ ובעולם. הסטודנטים ייחשפו להיסטוריה של המפגשים המתוכננים בין תלמידים יהודים לבין תלמידים ערבים בישראל, ולמודלים שעל פיהם תוכננו המפגשים לאורך השנים. נבדוק את התפיסה המונחת ביסוד כל מודל, נעריך האם הם מנסים לחנך לסובלנות, והאם הם שואפים להתמודד עם גזענות. בנוסף, נסקור מחקרים שנעשו כדי לבדוק אפקטיביות המודלים לאור המטרות המנחות אותם. הקורס ילווה בבחינה של ההיבטים החינוכיים המאפיינים את המודלים ובתפקידם. 

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

התבוננות מרחוק בראי של עצמנו היא אחת הדרכים החשובות ללמידה עצמית, בוודאי בשדה החינוך. מבחינה זו התבוננות ביצירות קולנועיות שעוסקות בחינוך, במפגש אני-אתה של מורה ותלמיד, של מבוגר וילד, מהווה כר פורה ומרתק לכך. הבחירה בקולנוע נובעת גם מהיכולת המיוחדת שיש לקולנוע ליצר סיטואציה דרמטית שממצה וממקדת את מבטנו, בוודאי בשדה החינוכי שעניינו המרכזי הוא המפגש הסבוך ולעיתים הקונפליקטואלי בין המורה לתלמיד.
בקורס נעסוק בסרטים שעניינם הוא מפגשים כאלו, יש לומר לאו דווקא בהתקשרות ישירה לשדה החינוך. ננתח ונפרש את הסרטים תוך קישורם לתיאוריות הומניסטיות מתאימות. נבחן סרטים, עלילתיים ודוקומנטריים, כמו "בין הקירות", "פעלים למתחילים", "הילד עם האופניים", "בחזית הכיתה", "ויפלאש", "לאדוני באהבה", "תיכון ההזדמנות האחרונה", "פרשס", "פיגומים",  "קן הקוקייה", "יומני החופש" ו"בלוז לחופש הגדול". סרטים אלו ייבחנו ביחס לתאוריות שעניינן  העיקרי הוא המפגש אני-אתה. תיאוריות ומושגים  כמו: הדרה, הכרה הדדית, אינטליגנציה חברתית, כבוד, השפלה, אמפתיה, מוסדות טוטליים, אלימות ותקווה,  חשיבה ביקורתית,  מבוגר משמעותי, רב-תרבותיות, סטיגמה ועוד.
במסגרת הקורס  נצפה בבית ובכיתה בסצנות נבחרות מתוך סרטים, נדון בתאוריות רלוונטיות ונפרש ביחד סצנות אלו. בסיום הקורס הסטודנטים יידרשו לכתוב עבודה שבוחנת ומרחיבה את אחד ממושגי הקורס המרכזיים לאור הסרטים עליהם שוחחנו.

ד"ר הלל וורמן
1 ש"ש

הקורס מציג התלבטויות ושיקולי דעת בשלב תכנון תהליכי הלמידה וההוראה. נציג כיצד מורים ומחנכים נחשפים לתכנון המתקיים על ידי המערכת ברמת המטה של משרד החינוך וברמת בית הספר, ואת שיקוליהם האישיים והמקצועיים בהקשר הבית ספרי, בהקשר הכיתתי ובהקשר של התלמיד הבודד.
נבחן כיצד תכנון לימודים נשען על תשתית אידיאולוגית חינוכית שמרנית ופרוגרסיבית; נדון ביתרונות ובחסרונות של תשתית זו; ונזהה שלל פתרונות מעשיים לשיפור תהליכי תכנון לימודים. הסטודנטים יתבקשו להתמצא בתוכנית לימודים רשמית אחת של משרד החינוך לבחירתם, ולנתחה לנוכח תיאוריות. כן הם יתבקשו לבחון מה קיים ומה חסר בתוכנית, ולהציע דרכים לפיתוחה ולהערכתה. בדרך זו נדגים כיצד תכנון 'חכם' משפר תהליכים חינוכיים והנו מרכיב יסוד למחנכים בשדה.

ד"ר הלל וורמן
1 ש"ש

בקורס נעסוק בשני רעיונות ששינו את פני ההיסטוריה. רעיונות שהתפתחו ביוון העתיקה אשר שינו לטובה ובעוצמה רבה את מעמד הפוליטי של חלק מהאנושות: רעיון האזרחות ורעיון האזרחות הטובה. נדון בגלגולים של רעיונות אלה בעת העתיקה וכיום, נשאל האם הרעיונות הללו ניתנים לתרגום מהפוליס האינטימי למדינות ענק מודרניות, נעסוק בפרשנות מימין (גישות רפובליקניות) ובפרשנות משמאל (גישות ליברליות ורדיקליות); נברר מדוע כה מעט מהאנושות זוכה למימושם, ונבחן מה כה שנוי במחלוקת במקצוע האזרחות בישראל. בקורס נצפה בסרטונים, נקרא כתבי הגות קלאסיים וננתח פעולות של קבוצות בישראל המבקשות למשוך את מקצוע האזרחות לכיוונן. הסטודנטים יתבקשו להגיב לסוגיות בפורום מקוון ולהרחיב על אחד הנושאים בהתאם לבחירתם.

ד"ר עופר קצ'רגין
1 ש"ש

"תיקון עולם", "צדק", "שוויון", "שלום" ואפילו המילה "ערכים" הפכו לקודים תרבותיים שאנו נוטים להזדהות איתם באופן אוטומטי. ואולם, קודים אלה מגוייסים רבות על ידי אידיאולוגיות מסוגים שונים. בתהליך שכזה הם עוברים מעתקי משמעות, הם יכולים להפוך לפוליסמיים (רב-משמעיים ובעלי משמעויות סותרות), ופעמים הם יכולים גם לאבד משמעות כליל. כדי כך הם הופכים לכלים רטוריים ופוליטיים בשירות של אידיאולוגיות באשר הן. תהליך זה מתרחש גם בשדה החינוכי. אנשי חינוך עושים שימוש בקודים כדוגמת אלה בין אם באופן מפורש במסגרת הוראתם הדיסציפלינארית ובין אם באופן מובלע במסגרת האינטרקציות האגביות שלהם עם חניכיהם.
על כן בטרם אתם/ן מאמצים "ערכים" באופן נאיבי, ובטרם אתם/תן מנסים "להטמיע" אותם מתוך חדווה בתלמידיכם/ן, ננסה לברר מהו "הצד האפל" של אותם קודים ערכיים ואילו נקודות של עוורון מקודדות באידיאולוגיות הפופולריות בחברה ובחינוך העכשוויים. ייתכן בסופו של התהליך תהיו פחות נלהבים "להטמיע ערכים" בתלמידיכם/כן. ייתכן שדווקא כך תוכלו לתרום להן/ם להתפתח כך שלא יהיו מכפיפים עצמם בקלות יתרה ובלא בירור לאידיאולוגיות. הם/הן לא "יתקנו עולם". אולי באופן כזה ימצא העולם "מתוקן יותר".