Contact Form

אודות החוג

תואר: B.Ed​ בוגר בהוראה בהתמחות לגי​ל הרך
תעודה: תעודת הוראה לגן הילדים (לגילאי לידה - 6)​​​​​​
החוג לגיל הרך מתמקד בשנים שבין לידה עד גיל שש.  מטרת תכנית הלימודים בחוג היא להכשיר גננות וגננים אשר להם השקפת עולם הומניסטית, הבנה לצרכיו ההתפתחותיים של הילד,  ידע בהבניית סביבות למידה תואמת התפתחות, ידע בתכנון ובהבניה של לימודים, וידע תרבותי, ישראלי  ויהודי. אנו שואפים כי בוגרי התוכנית יהיו מחנכים המשלבים בעבודתם ידע פרקטי, ידע תיאורטי, ויגלו מודעות לעצמם, לתרבותם לסביבתם.

התפיסות לגבי חינוך בגיל הרך התבססו במכללת אורנים החל מ-1951. שלושה מחנכים הניחו את היסודות הללו, בין היתר, דרך הוראתם באורנים: מלכה האס, גדעון לוין ומרים רות (סנפיר, סיטון ורוסו-צימט, 2012). פרט לתשתית העבר, החוג לגיל הרך במכללת אורנים משלב בגישתו מגמות חינוכיות עכשוויות המשפיעות על ההוויה הגנית ובתגובה אליהם מחדד תפיסותיו.

התפיסה החינוכית של החוג לגיל הרך במכללת אורנים מתבססת על מספר עקרונות מרכזיים:

1. המחנכים בגיל הרך צריכים להיות אנשים בעלי יכולות פרקטיות-רפלקטיביות גבוהות.  איכות הקשר של המחנך עם הילד בשנים הראשונות קריטית בכל היבט התפתחותי. פרט לליבת הקשר המשמעותי והמעצב בין המחנך לילד, המחנכים עובדים בסביבה ארגונית כמעט אוטונומית בה הם המנהלים (בשונה מבית הספר). על כן, עבודתו של המחנך בגיל הרך חייבת להיות מכוונת מטרה, מדויקת ומודעת.

מתוך הרצון לאפשר לסטודנטים הבניה של ידע פרקטי ויכולות רפלקטיביות, ומתוך הבנה שיחסים  בין-אישיים הם קרקע מצמיחה לכל אדם, ההכשרה במכללת אורנים כוללת שעות הדרכה רבות.  חלקן בגני התנסות, חלקם במכללה עם כלל קבוצת ההדרכה וחלקן באופן אישי-פרטני. 

​ההתנסות העקבית בגנים מתחילה עם כניסתם של הסטודנטים ללימודים בחוג בשנה א' וממשיכה לאורך שלוש שנים, כשבכל שנה הסטודנטים מתנסים עם גילאים שונים. זאת על מנת להכיר את הייחודיות של כל  גיל. הלמידה נתמכת על ידי גננת מאמנת, מדריכה פדגוגית מטעם המכללה וקבוצת עמיתים קבועה  (קבוצת הדרכה). 


2. הגן מהווה קבוצה חברתית ראשונה מחוץ למשפחה. כיום, יותר מבעבר המפגש עם קבוצה זו מתרחש בגילאים צעירים וכרוך בשעות רבות. על כן, יש צורך בהעמקת הידע וההתנסות במדדי אקלים חינוכי מיטבי המתייחס אל ילדי הגן, ההורים וצוות הגן וכן לקשרים הקיימים בין אלה לאלה.  הלימודים בחוג מדגישים ידע זה.


3. כחלק מהתפיסה ההומניסטית המדגישה את טיפוח הפוטנציאל הגלום בכל ילד, בחוג לגיל הרך באורנים מדגישים את החשיבות שבעידוד פעילות הילד ויוזמותיו. פעילות הילד קריטית להתפתחותו כאדם יצרן ויוצר (האס, 1986; לוין, 1976). כדי לאפשר  לילד ליזום ולפעול המחנכים צריכים לצאת מנקודת הנחה שיש לסמוך על הילד ולאפשר לו מרחב ועצמאות בכל אחד ממרכיבי  הפעילות: בלמידה, בעבודה, ביצירה ובמשחק (לוין, 2000). ההוראה בחוג מרחיבה את ההבנה לגבי כל אחד ממרכיבי הפעילות ומחדדת את היכולות של הסטודנטים לצפות , להאזין, לפרש ולהגיב ליוזמות ולפעילות של הילדים.  מתוך ההכרה באקטיביות של הלומדים עצמם בתהליך הלמידה (ילדים, או בוגרים) יש חשיבות רבה בכך שגם הסטודנטים  בחוג ייזמו ויתנסו תוך כדי תהליך ההכשרה. אלמנטים אלה באים לידי ביטוי בעיקר בהתנסות המעשית.


4. התייחסות ללמידה. את הלמידה בגן הילדים ניתן לחלק באופן סכמטי לשני אופנים:  (א) למידה פורמאלית, על פי תכנית לימודים. למידה זו מתאפיינת בלוגיקה ובשיטתיות ובכך כוחה. הסטודנטים לומדים ומתנסים בכתיבת תכניות, הנחייתן בגן והערכתן. (ב) למידה מזדמנת. למידה זו  צומחת מתוך חוויות ואירועים המתרחשים בחיי הגן ושהילדים או המחנכים  בקשו להתייחס אליהם וזיהו אותם כמשמעותיים ומרגשים עבורם (נמלה שעברה בחצר הגן, כביסה שנתלתה על ידי השכנה...). על כן גם הפוטנציאל שטמון בלמידה זו רב. תפקיד המחנכים בלמידה המזדמנת הוא לזהות את ההזדמנות,  לסייע לילדים להתמקד בגירוי מתוך שלל גירויים, לשהות ולקשר  לתופעות אחרות. הלימודים בהכשרה המעשית מדגישים זיהוי ארועים מזדמנים, הבנת משמעותם, מיקוד בהם, קישורם לעולמם של הילדים, קישורם לארועים וללמידות אחרות  בגן. 


5. פעילות החוץ (בחצר ובטיול) משמעותית ביותר להתפתחות. זאת בשל מגוון הגירויים, המרחב והקרבה אל הטבע (כולל טבע עירוני). הטיול מהווה הזדמנות למפגש עם אנשים ובכך מאפשר לגן להיות חלק ממארג החיים.  כיום פעילות החוץ של הילדים הצטמצמה, המפגש הפיזי שלהם עם סביבות אנושיות  גם הוא פחת. ועל כן לתפיסה זו יש משנה תוקף. ההוראה בחוג מיחסת חשיבות ללימוד פעילות החוץ בגן. כחלק מכך נחשפים הסטודנטים לכך בהתנסות המעשית, לומדים על החצר ועל הטיול  בהרחבה ויוצאים לסיורי טבע.

 

6. לספרות הילדים יש חשיבות רבה להבנת  הילד את עצמו, לרכישת ידע עולם, לשפה, לקשב,  לתרבות, לקישור בין הדורות, להקניית ערכים (רות, 1969; 1972). כלל הסטודנטים בחוג לגיל הרך לומדים לנתח לבקר ולהגיש סיפורי ילדים בהתאמה לגיל ולצרכי הילדים.


7.  אמנות היא כלי לביטוי אישי. חשוב לטפח אותה למן הילדות המוקדמת. כלל הסטודנטים בחוג לגיל הרך לומדים מבע דרך תנועה ומוסיקה, התפתחות הציור בילדות והגשת חומרי יצירה בגיל הרך.


8.  סיפורי המקרא מהווים תשתית לזהות ולתרבות היהודית-ישראלית ומקור השפעה בתרבות המערב. הם טומנים בחובם בין היתר:  רגשות, יחסים בין-אישיים וערכים. הסטודנטים בחוג לומדים סיפורי מקרא ואת הנגשתם המורכבת לילדים בגיל הרך.


9. על אף שהמדינה אינה מחייבת מחנכים לגילאי לידה-שלוש להיות בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה, לתפיסתנו העבודה החינוכית בכל טווח הגילאים הרכים דורשת מקצועיות רבה. מתוך כך, כלל הסטודנטים הלומדים בחוג כחוג חד-חוגי מתנסים גם בגילאי לידה-שלוש במשך שנת לימודים.


10. כל ילד זכאי לגדול בסביבתו ובקהילתו הטבעית גם אם צרכיו נחשבים שונים מהנורמה. כיום יותר ויותר ילדים עם צרכים מיוחדים משתלבים בחינוך הרגיל. שילוב מוצלח יתקיים בין היתר בתנאי שמחנכים ידעו ויכירו את האתגרים שבחינוך המיוחד. אי לכך, תכנית הלימודים במכללת אורנים מחייבת כל אחד מהסטודנטים ללמוד מקבץ בחינוך מיוחד.


בבליוגרפיה

האס, מ' (1986). פעוטים בפעולת גומלין עם סביבתם. קרית טבעון: הוצאת מכללת אורנים.

לוין, ג' (1976), המרכז ללימוד פעילות הילד. קרית טבעון: הוצאת מכללת אורנים.

לוין, ג' (2000). משחקי ילדים, הד הגן, 64, 42-47.

סנפיר, מ', סיטון , ש' ורוסו-צימט  ג' ( 2012). מאה שנות גן ילדים  בארץ ישראל. קריית שדה-בוקר:

בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.

רות, מ' (1969). ספרות ילדים לגיל הרך. תל-אביב: הוצאת אוצר המורה.

רות, מ' (1972). מבעיות ספרות ילדים: גורמים התפתחותיים להבנת הסיפור ולהתרשמות ממנו  .הד הגן,

אפריל, 284-273.

Footer Mobile