טופס נייח

תוכנית הלימודים

​מספר קורסים מתוך מגוון רחב של קורסים בתוכנית

הקורס מיועד לסטודנטים בחוג ללשון העברית, בשנת הלימודים השלישית או הרביעית.
הוא עוסק בתחום הסוציולינגוויסטי ההולך ומתפתח בעשורים האחרונים. הקורס דן בפעילות חברתית־תרבותית ובזיקה שבין הלשון לבין אלה המתַקשרים באמצעותה, ומתייחס לערכה התקשורתי של הלשון בכלל, והלשון העברית בפרט.
הקורס מצביע על השפה כמערכת המשמשת אמצעי תקשורת בין אנשים, משקפת את החברה ומלמדת על אודותיה. בקורס יילמדו מודלים תקשורתיים־לשוניים, ויוצגו תחומי מחקר העוסקים ביחסי הגומלין שבין הלשון, המציאות, החשיבה, התרבות ומערכת הערכים החברתיים.

הקורס יתבסס על תיאוריות מרכזיות בזרם הסמנטיקה הקוגניטיבית, ויקנה לסטודנטים כלים לקריאה ביקורתית ולזיהוי עמדות גלויות וסמויות בטקסטים מתוך ספרי לימוד ובחינות בגרות במקצועות שונים: לשון, היסטוריה, גאוגרפיה ואזרחות. מטרת העל של הקורס היא להבין את הקשר בין תפיסות המיוצגות בספרי הלימוד לבין תפיסות חברתיות וארגון מושגים בתודעת קהילת הדוברים.

הקורס עוסק בתופעות המאפיינות את העברית הדבורה, את העברית הכתובה־הנורמטיבית ואת העברית המקוונת. התופעות נבחנות בדרך השוואתית לפי דרכי המיון המקובלות בתחום המחקר של הלשון הדבורה ולפי תחומי הלשון השונים. 

במסגרת הקורס הסטודנטים ייחשפו למדע האונומסטיקה על בוריו. חקר שמות פרטיים הוא תחום מחקר בין־תחומי המבוסס על הזיקה בין שפה לחברה, ומתבטא בשינויים חברתיים־תרבותיים המשתקפים בדפוסי בחירת השמות הפרטיים בחברה מסוימת, במנהגי מתן שמות של עדות, בהנצחה באמצעות מתן שם ובסטריאוטיפים של שמות פרטיים. לצד אלו חקר השמות הפרטיים נוגע לדיסציפלינות נוספות, ובהן ספרות, פסיכולוגיה, מגדר, היסטוריה וגאוגרפיה. הסטודנטים יתוודעו לסוגיות מחקריות בתחומים הללו באמצעות למידת חקר בכל אחת מהסוגיות.

הקורס נועד בעיקר ללימוד התֶקן ולשיפור יכולת הניסוח הבהיר בעברית הכתובה. הוא מתמקד בנורמה ובדרכי היווצרותה בעברית בת־זמננו, ובתוך כך מקנה כלים להתבוננות בנורמה שנוצרה עם החייאת הלשון ולהכרת ייחודיותה של העברית המתחיה. הקורס עוסק בנורמות הלשוניות בעברית בת־זמננו לצד דרכים לכתיבה בהירה ברמת הלשון הבינונית –  לא הספרותית ולא זו המושכת את תשומת הלב למבע, אלא הלשון האינפורמטיבית, זו המשמשת סרגל נורמטיבי.

השפה העברית קיימת כבר למעלה מ־3,000 שנה. לאורך השנים היא התפתחה והשתנתה, ככל שפה, אך חלקים גדולים ממנה נשתמרו ומופיעים בה כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה. בקורס ננסה להתחקות אחר אותם המאפיינים הלשוניים שליוו את העברית לכל אורכה – החל מן הכתובות החקוקות באבן וכלה במקורות המקוונים של ימינו. לצד המשותף, נעמוד על מבחר מן המאפיינים הייחודיים לכל אחת מתקופות העברית. תקופות העברית הנידונות יהיו המקרא, מגילות קומראן, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים, ספרות ההשכלה, ספרות התחייה, ספרות העברית החדשה.

קורס חדשני המורכב משישה ימי שיא מרוכזים שייפרסו לאורך שנת הלימודים. הקורס מדמה כיצד היינו רוצים שהבוגרים שלנו ילמדו לשון, וינהיגו שינוי בבית הספר. ימי השיא ייבנו בעבודה תהליכית על פרויקטים יישומיים בשילוב למידה מבוססת אתגר (Challenge-Based Learning) שתזמן שאלות פתוחות שיובילו למיזמי לשון ויתמקדו ביצירתיות - יזמות, שימוש במרחבים, למידה מחוץ לכיתה, PBL ובחדשנות – חקר ופיתוח של תוכן לשוני באמצעים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית, במטרה להפוך את השפה לחומר גלם חי ודינמי, ולא רק לנושא עיוני. כל יום שיא ייפתח בהנחיה לכל הסטודנטים שתוביל לעבודה קבוצתית על מיזם טכנופדגוגי לשוני משותף.​

הקורס עוסק במערכת המין הדקדוקי בשפה העברית ובהשפעתה על תפיסת העולם של דובריה. בקורס נבחנות סוגיות בחקר לשון ומגדר מנקודת מבט סינכרונית. התופעות במערכת המין הדקדוקי בעברית נלמדות בדרך של חקר טקסטים מחיי היומיום ובטקסטים המשמשים במערכת החינוך.  

ניתוח תחבירי דקדוקי־פורמלי נתחם לגבולות המשפט ומתייחס לחוקי ההצטרפות של המילים הבונות את המבע הלשוני. כיום נחקר התחביר מעבר לגבולות המשפט ובוחן את הפונקציות של המבעים בהקשרים הלשוניים והנסיבתיים. תפיסה זו מונעת משיקולים הקשורים במשמעות.
בקורס ייבחן הקשר שבין מבנה המבע לשיקולים הסמנטיים והפרגמטיים שבתשתיתו. 
העיסוק במישור התחבירי־סמנטי יתמקד בהעמקת ההבנה של משמעות המשפט, ובמישור  התחבירי־פרגמטי – בכוונת המוען ובפונקציה התקשורתית של המבע.  

בקורס ייחשפו הסטודנטים למרצים מובילים בתחומם, וישמעו הרצאות במגוון תחומים הנוגעים ללשון העברית: קלינאות תקשורת, ספרות ילדים, מוזיקה, אוריינות חזותית, לשון ופוליטיקה, ייעוץ לשון, בלשנות חישובית ומחוות וסימנים הנלווים לדיבור.
לאורך הקורס יתקיימו שמונה הרצאות אורח ובעקבותיהן יתקיים דיון פתוח עם המרצה.
לאחר כל שתי הרצאות נשוחח על תובנות שעלו מן המחקר וניישם את המחקר בשטח באמצעות הכנת פעילויות לשילוב ממצאי המחקר האקדמי בהוראת הלשון בבתי הספר.   ​

Footer Mobile