לשון עברית

הקורס מיועד לסטודנטים בחוג ללשון העברית, בשנת הלימודים השלישית או הרביעית.
הוא עוסק בתחום הסוציולינגוויסטי ההולך ומתפתח בעשורים האחרונים. הקורס דן בפעילות חברתית־תרבותית ובזיקה שבין הלשון לבין אלה המתַקשרים באמצעותה, ומתייחס לערכה התקשורתי של הלשון בכלל, והלשון העברית בפרט.
הקורס מצביע על השפה כמערכת המשמשת אמצעי תקשורת בין אנשים, משקפת את החברה ומלמדת על אודותיה. בקורס יילמדו מודלים תקשורתיים־לשוניים, ויוצגו תחומי מחקר העוסקים ביחסי הגומלין שבין הלשון, המציאות, החשיבה, התרבות ומערכת הערכים החברתיים.

הקורס יתבסס על תיאוריות מרכזיות בזרם הסמנטיקה הקוגניטיבית, ויקנה לסטודנטים כלים לקריאה ביקורתית ולזיהוי עמדות גלויות וסמויות בטקסטים מתוך ספרי לימוד ובחינות בגרות במקצועות שונים: לשון, היסטוריה, גאוגרפיה ואזרחות. מטרת העל של הקורס היא להבין את הקשר בין תפיסות המיוצגות בספרי הלימוד לבין תפיסות חברתיות וארגון מושגים בתודעת קהילת הדוברים.

הקורס עוסק בתופעות המאפיינות את העברית הדבורה, את העברית הכתובה־הנורמטיבית ואת העברית המקוונת. התופעות נבחנות בדרך השוואתית לפי דרכי המיון המקובלות בתחום המחקר של הלשון הדבורה ולפי תחומי הלשון השונים. 

הקורס נועד בעיקר ללימוד התֶקן ולשיפור יכולת הניסוח הבהיר בעברית הכתובה. הוא מתמקד בנורמה ובדרכי היווצרותה בעברית בת־זמננו, ובתוך כך מקנה כלים להתבוננות בנורמה שנוצרה עם החייאת הלשון ולהכרת ייחודיותה של העברית המתחיה. הקורס עוסק בנורמות הלשוניות בעברית בת־זמננו לצד דרכים לכתיבה בהירה ברמת הלשון הבינונית –  לא הספרותית ולא זו המושכת את תשומת הלב למבע, אלא הלשון האינפורמטיבית, זו המשמשת סרגל נורמטיבי.

השפה העברית קיימת כבר למעלה מ־3,000 שנה. לאורך השנים היא התפתחה והשתנתה, ככל שפה, אך חלקים גדולים ממנה נשתמרו ומופיעים בה כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה. בקורס ננסה להתחקות אחר אותם המאפיינים הלשוניים שליוו את העברית לכל אורכה – החל מן הכתובות החקוקות באבן וכלה במקורות המקוונים של ימינו. לצד המשותף, נעמוד על מבחר מן המאפיינים הייחודיים לכל אחת מתקופות העברית. תקופות העברית הנידונות יהיו המקרא, מגילות קומראן, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים, ספרות ההשכלה, ספרות התחייה, ספרות העברית החדשה.