טופס נייד [1]

קורסים בתכנית

​תקצירי הקורסים תשפ"ג (2022-2023)
שנה א' (בלבד) - קורסי חובה

ד"ר לורה סיגד 
1 ש"ש

מחקר איכותני הוא דרך לבחינה לעומק תופעת הסיכון וההדרה בהקשר החינוכי. הוא חקר תופעה מתוך נקודת המבט הסובייקטיבית של אלו החווים אותה ומבקש לגלות את האמת כפי שהיא נתפסת מורגשת ונחווית אצל משתתפי המחקר. הקורס יספק לסטודנטים בסיס תיאורטי וכלי מחקר יישומיים לביצוע מחקר איכותני בשדה של חינוך לתלמידים בסיכון והדרה. נושאי הקורס כוללים: היכרות עם עקרונות המחקר האיכותני ויסודותיו התיאורטיים, וכן יישום המחקר האיכותני הלכה למעשה. במהלך הקורס נבחן את הגישות התיאורטיות המזינות זרמים שונים במחקר האיכותני, את הנחות המוצא שלהן ואת הפרספקטיבה שלהן להבנת המציאות. לצד העמקת היסוד התיאורטי, הקורס יתמקד בלימוד כלים לביצוע מחקר איכותני. הסטודנטים יתנסו בכל השלבים של מחקר איכותני: בחירת נושא למחקר, עיצוב שאלות המחקר, הכנת מדריך ראיון, תרגול דרכי איסוף הנתונים (תצפיות, ראיונות), ניתוח הנתונים והצגתם.  הקורס מלווה בשיעורי תרגול.

ד"ר לודמילה קריבוש 
1 ש"ש

היכולת לקרוא כתיבה מחקרית באופן אורייני וביקורתי ולבצע מחקר עצמאי הם מאבני היסוד של תחום החינוך המקצועי. הידע החינוכי והטיפולי מתפתח ללא הרף ומורים ומחנכים בתחומי הסיכון וההדרה צריכים להתעדכן וללמוד כחלק מעבודתם המקצועית ואף לנהל בעצמם מחקרים על מנת לקדם את הידע בתחומם ולשתף אותו עם עמיתיהם. בקורס זה נכיר את שיטת המחקר הכמותי תוך התמקדות בשימוש בו בתחומי הסיכון וההדרה. במסגרת הקורס יתוודעו הסטודנטים לעקרונות המחקר המדעי ולשפת המחקר הכמותי, יתנסו בתכנון מערך מחקר כמותי וכתיבת הצעת מחקר  ובביצוע ניתוחים סטטיסטיים בסיסיים, פירושם והצגתם. הקורס מלווה בשיעורי תרגול.

ד"ר מיכל ראזר / איזבל רמאדן
(עברית, ערבית)
2 ש"ש

מטרת הקורס היא גיבוש זהות ייחודית הרואה במקצוע זה מקצוע הוראה יוקרתי הדורש מיומנות אישית ומקצועית גבוהה, ובניה של מנגנוני חיזוק החוסן האישי והמקצועי של המורה העובד עם אוכלוסייה בסיכון. הקורס נבנה כסדנא שבה קיימת התייחסות רבה לחומרים ואירועים המובאים על ידי המשתתפים מהשטח. ניתוח הסוגיות יתמקד בהכרת תפיסות התפקיד המודעות והבלתי מודעות, של המורים העובדים עם אוכלוסייה בסיכון והכרת הקשר בין מאפייני האוכלוסייה ובין סכנת השחיקה בעבודת המורה.

ד"ר דפנה צין
1 ש"ש

ילדים ובני נוער לא מעטים נפגעים במהלך חייהם מהתעללות בתוך המשפחה או מפגיעה בידי אנשים המוכרים להם. אנשי חינוך נמצאים בעמדת מפתח כמי שנמצאים שעות רבות עם הילדים, מכירים את המשפחות, מזהים שינויים ואיתותי מצוקה של תלמידיהם והינם לא פעם כתובת עבור מי שנפגע הפונה אליהם במצוקתו. יחד עם זאת, המפגש עם תלמידים שנפגעו  יוצר חוויה מטלטלת ודורש התערבות נכונה ורגישה.  מטרת הקורס להעמיק את ההכרות עם תופעת הפגיעה וההתעללות בילדים על כל גווניה (הזנחה, התעללות פיסית, התעללות רגשית, התעללות מינית). הסטודנטים יחשפו למחקרים עדכניים בארץ ובעולם שיאירו את התופעה מזוויות שונות. בקורס יינתנו כלים מעשיים לאנשי חינוך על מנת שיוכלו לזהות סימני מצוקה, להגיב נכון מול תלמידים שחושפים פגיעה וללוות את התלמידים לאורך ההתערבות האישית והמערכתית. בנוסף, הקורס יחדד נושאים כמו: חוקים ששומרים על זכויות ילדים, חוזרי מנכ"ל, הכרות עם בעלי תפקידים בתחום ותוכניות מניעה. 


קורסי שנה א' ו ב'

מנחים: בועז ורשבסקי, הילה צפריר,אסתי בר שדה, פרופ מיכל ראזר, ד"ר איזבל רמאדן
מרכזת העבודה המעשית: ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש

במהלך 4 סמסטרים, בשנים א' וב', ישתתפו הסטודנטים בסדנא, שתלווה אותם בתהליכי ההתפתחות המקצועית שלהם, כמו גם במשימות העבודה המעשית.
קבוצות הסדנא יהיו מורכבות ממספר קטן של סטודנטים והן תעסוקנה בהעמקה וברכישת תובנות של הסטודנטים באשר לדרך בה הם מנכיחים את עצמם בחיים בכלל ובעבודתם המקצועית בפרט.

הסטודנטים יתנסו בשיח רפלקטיבי אודות עצמם, יתבוננו באופן בו הם מתנהלים, ויבחנו את עצמם באמצעות הבנת תהליכים תוך נפשיים, בין אישיים ומערכתיים. העבודה המעשית תכלול התנסות בשדה, בעיקר בבתי הספר ובמסגרות חינוכיות נוספות, ותרגול של עקרונות, תכנים וגישות הנלמדים בקורסים השונים.
העבודה המעשית תמשך על פני ארבעה הסמסטרים. העבודה המעשית תכלול שני היבטים יישומיים והיבט אחד המוקדש להתבוננות אישית
1 איש החינוך כסובייקט, התבוננות על היבטים מקצועיים אישים בתפקיד חינוכי עם ילדים ונוער  בהדרה ובסיכון.
2. התערבות עם / תלמיד/ נער/ בהקשר של המסגרת החינוכית, המחזקת את דרכי ההתמודדות שלהם מול המערכת המדירה ומלמדת אותו דרכי התמודדות אלטרנטיביים (דרכים שונות מאשר נסיגה מהמערכת או התמודדות אלימה כנגד המערכת). דיווח על תהליך ההתערבות יכלול התבוננות עצמית רפלקטיבית של הסטודנט על  עצמו ועל תפקודו.
3. התערבות במערכת (במסגרת החינוכית, בבית הספר ו/או במשפחה) על מנת להקל בקליטת התלמיד. במהלך העבודה המעשית יש לאתר גורמים מדירים (בכיתה, במסגרת החינוכית, במשפחה) ולבנות תכנית להסרת גורמים אלה, מחד. מאידך לאתר גורמים המסייעים בקליטה (בכיתה, בבית הספר, ובמשפחה) ולגייס גורמים אלו לפעולה. דיווח על תהליך ההתערבות יכלול התבוננות עצמית רפלקטיבית על הסטודנט עצמו ועל תפקודו.

ניתן לבצע את העבודה המעשית במקום העבודה של הסטודנט ובתנאי שמקום העבודה מאפשר ביצוע המשימות המוגדות במסגרת העבודה המעשית. *שיבוץ לקבוצות על ידי ראש התכנית.

ווליד מולא
1 ש"ש

מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים למגוון הגישות והפרקטיקות שמיושמות בשדה ע"י ארגונים ומוסדות שונים במדינה, בעבודה עם אוכלוסיות מודרות. המפגש עם  השדה המעשי אמור להמחיש לסטודנטים, את החיבור בין התיאוריה למעשה ולסייע להם בישום הלמידות והתובנות שקיבלו בלימודיהם במקום עבודתם, תוך הישענות על והיעזרות בארגונים קיימים ומודלים מצליחים.   הקורס יכלול בין ארבעה סיורים  במספר ארגונים, שנים בשנה א ושנים בשנה ב. כמו גם, בקורס נפגוש נציגי הארגונים הבולטים כגון: משרדי ממשלה, (רווחה, חינוך, תמ"ת, משטרה, בריאות), עמותות, בתי"ס, פנימיות, רשויות מקומיות, ואנשי אקדמיה מעורבים בשדה.


שנה א' ו ב - קורסי סמינריונים

פרופ' לילך לב ארי 
2 ש"ש  

הדרה חברתית פרושה היווצרות שוליות חברתית ומניעת או הגבלת שיתוף מלא בחיי החברה של קבוצות מסוימות של מבוגרים ובני נוער.
מטרת הקורס היא לפתח את יכולת הסטודנטים לאתר תהליכי הדרה חברתית והבניה של שסעים חברתיים בחברות הגירה. הדרה חברתית תידון לאור המשמעות של גבולות חברתיים בעידן הגלובלי, ריבוי תרבויות ורב-תרבותיות לעומת מדינות לאום ומשמעותם בעולם ובישראל.
במהלך הקורס נקשר בין תופעת ההגירה החברתית בת-זמננו (עידן ההגירה) ובהיבטים שלהדרה, לאור נסיגה ממדיניות הרב-תרבותיות והתחזקות הלאומיות וביטויים במערכות חינוכיות בעולם ובעיקר בישראל.

ד"ר לודמילה קריבוש
2 ש"ש

הקורס יעסוק במאפייני תלמידים המצויים בסיכון, ובתיאוריות המסבירות את מצבם. במהלך הקורס, ידונו דרכי התמודדות החברה בכלל והצוותים החינוכיים בפרט עם מצבי סיכון שונים בקרב התלמידים, תוך התייחסות להקשר התרבותי והחברתי שלהם. כמו-כן, ייבחנו היבטים שונים בהסתגלותם של התלמידים בסיכון למערכות חינוכיות וידונו אתגרים ודילמות המלווים את תכניות הטיפול והמניעה במסגרות אלה. הקורס ישלב ראייה מערכתית תוך התמקדות בתופעת עבריינות הנוער בראיית הפסיכולוגיה ההתפתחותית, בסטייה חברתית וקונפורמיות בקרב תלמידים בסיכון בעיניי הפסיכולוגיה החברתית ובנוער הנגוע בסמים ואלכוהול.
בין נושאי הקורס יהיו גם התמודדות עם אובדן בגילאי בית ספר שונים והתמודדות עם תופעת האובדנות בגיל ההתבגרות. סמינריון צומח ילווה על-ידי כתיבה של עבודות גמר יישומיות, במתודה הכמותית או איכותנית. אל הלמידה התיאורטית תתווסף הלמידה החווייתית experiential  learning  באופן קבוע במסגרת סיורים לימודיים בשטח, (כגון: מחלקות הנוער והטיפול בהתמכרויות באגפים לשירותים חברתיים, בתי ספר ומועדונים קהילתיים ועוד). הסטודנטים יערכו מחקרים הנוגעים לצרכים של השדה החינוכי בו הם פועלים ו/או בחקר מסגרות בשטח בהן סיירו הסטודנטים.

ד"ר ליכטנגר עינת
2 ש"ש

הוראה לקידום הויסות העצמי מבוססת על ראיה רב ממדית של התלמידים והמורים והקשבה לעולמם הפנימי. היא פועלת לחזק את המעורבות והאוטונומיה של התלמידים בכתה ואת התהליכים השיתופיים והאקלים החברתי שלה. המורים פועלים במהלכה לקידום תהליכים של הצבת מטרות, תכנון, פיקוח והערכה, הקנייה של אסטרטגיות למידה וויסות זמן וקשב, פיתוח של כלים מוטיבציוניים ורגשיים וחיזוק המיומנויות החברתיות. במקביל הם עורכים תהליכים אישיים של רפלקציה וקידום הויסות העצמי האישי והמקצועי שלהם.
המטרה של תהליכים אלו היא שיפור איכות החיים של התלמידים והמורים כאחד והתמודדות עם סיכון והדרה. הקורס מלווה כתיבה של עבודת גמר יישומית, שבמסגרתה יערכו הסטודנטים מחקר פעולה לקידום תהליכי הויסות העצמי בשטח החינוכי שלהם. לצורך כך, נלמד מהם תהליכי הויסות העצמי ומה חשיבותם, נרכוש כלים איכותניים למיפוי "פרופיל הויסות" של תלמידים ומורים והגדרת הצרכים שלהם, ונרכוש מגוון של כלים חינוכיים רב ממדיים. במקביל, יערך לווי הדרגתי בפתוח המתודולוגיה המעגלית של מחקר הפעולה ותמיכה בכתיבה האקדמית של העבודה. 

ד"ר דפנה צין
2 ש"ש

 

קבוצת בני הגיל היא קבוצת ההשתייכות הטבעית בגיל ההתבגרות. היא מספקת תמיכה חברתית משמעותית והיא בעלת תפקיד חשוב בהתפתחות הזהות האישית ומערכות היחסים הבין אישיות. יחד עם זאת, בקבוצה קיימים גם לחצים חברתיים לקונפורמיות, ומתבגרים הרוצים לבסס את מעמדם בקרב קבוצת השווים עלולים להיות מעורבים לעיתים בהתנהגויות הכרוכות בנטילת סיכונים. לקבוצת השווים גם תפקיד פוטנציאלי חשוב ומשמעותי כמי שביכולתם לזהות מצבי סיכון ולהתערב עד כדי עצירת הפגיעה והגשת עזרה לחבריהם הנמצאים בסיכון. התנהגות פרו- חברתית זו היא התנהגות שניתן לטפח אותה בקרב תלמידים. בקורס נכיר תכניות חינוכיות מהארץ ומהעולם שמטרתן לחזק את יכולתם של תלמידים לעמוד בלחץ חברתי ולהפוך מעומדים מהצד לשומרי סף עבור חבריהם הנמצאים במצבי סיכון שונים ) פגיעה מינית, שימוש בחומרים ממכרים, אובדנותהפרעות אכילה(. הסמינריון ינחה חקירה אודות תלמידים במצבי סיכון ודחק וכן על האינטראקציות שלהם עם קבוצת השווים והצוות החינוכי. בקורס יתקיימו דיונים על אירועי מקרה הנסמכים על חומר קריאה רלוונטי עדכני, יעשה שימוש בסרטים וסדנאות. בהמשך, יבחר כל סטודנט סוגיה מתוך הסוגיות בהן נעסוק במהלך הקורס ויחקור אותה בהתאם לשאלת מחקר.

מנחות : ד"ר לודמילה קריבוש , ד"ר יהודית לנדאו ,ד"ר רחל רביד, ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש

עבודת הגמר היישומית היא תהליך של חקר או פיתוח המתרחש בשדה החינוכי. לעבודה יש עוגן תיאורטי-מחקרי וכן השלכות יישומיות לעבודתו של הסטודנט כאיש חינוך. קורס זה ילווה כתיבה של עבודות גמר יישומיות.
הקורס נלמד כמשולב עם קורס סמינריוני שנה ב. "סדנאות לכתיבה עבודת גמר – סמינריון צומח" יעסוק בליווי מחקר יישומי בפנים השונות של הוראה וחינוך של תלמידים בסיכון ובהדרה.
המטרה היא שהסטודנטים יערכו מחקרים רלבנטיים הנוגעים לצרכים של השדה החינוכי בו הם פועלים. בשלב הראשון יעסוק הקורס בגיבוש של נושא ושל שאלת המחקר, באיסוף של רקע תיאורטי רלבנטי ובניה של כלי מחקר מתאימים. על רקע זה יגישו הסטודנטים הצעת מחקר. המחקר עצמו יתבצע במהלך השנה, והממצאים והדיון בהם יסוכמו בעבודה, שתוגש בסוף השנה. ביצוע המחקר וכתיבת העבודה יכללו מפגשים שבועיים קבוצתיים וילוו באופן אישי על ידי המרצים ועוזרי ההוראה.
במקביל, הקורס יתמקד בעבודה שיתופית של העמיתים בקבוצה, שתאפשר משוב ותמיכה הדדית בשלבים השונים של התהליך. שיבוץ לקבוצות בתאום עם ראש התוכנית וסגל המנחות.

ד"ר רחל רביד
2 ש"ש

בבסיסו של הקורס הנוכחי, אמנת זכויות הילד והדרכים למימוש זכויות אלה במערכות חינוכיות וטיפוליות פורמליות ושאינן פורמליות. במוקד הקורס אוכלוסיות של ילדים ובני נוער בעלי זכויות מיוחדות והשאלה המרכזית אשר תהווה יסוד מארגן בקורס היא: באילו דרכים  ניתן להעצים בני נוער בעלי זכויות מיוחדות במערכות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות. 
הקורס יתבונן על תהליכי העצמה מתוך ראייה מערכתית של מערכת החינוך והטיפול בדגש על כלל הסוכנים החברתיים הפועלים במסגרות אלה.  במהלך הקורס נעסוק בין השאר בהיבטים של הנחיה אישית וקבוצתית בעבודה עם בני נוער, צוותים, הורים ומשפחות וחברי קהילה שונים. ה סמינריון הצומח ילווה על-ידי כתיבה של עבודות גמר יישומיות, במתודה הכמותית, איכותנית, ותעמוד בפני הסטודנטים.יות האפשרות לבנות תוכנית התערבות  ואו יחידת השתלמות. במסגרת המחקר ניתן יהיה לבחון התמודדות של אנשי חינוך במפגש עם אוכלוסיות ילדים ובני נוער בסיכון. אל הלמידה התיאורטית תתווסף הלמידה החווייתית  במסגרת סיורים לימודיים בשטח. המחקרים יערכו  במטרה לייצר שינוי או להוביל מהלך מקדים לקראת שינוי מערכתי בראי גישת הזכויות והעוצמות. 


קורסי בחירה

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

התבוננות מן הצד בראי של עצמנו היא אחת הדרכים החשובות ללמידה עצמית, בוודאי בשדה החינוך. מבחינה זו התבוננות ביצירות קולנועיות שעוסקות בחינוך, במפגש אני-אתה של מורה ותלמיד, של מבוגר וילד, מהווה כר פורה ומרתק לכך. הבחירה בקולנוע כמתווך תקשורתי-אמפתי נובעת מהיכולת המיוחדת שיש לקולנוע ליצר סיטואציה דרמטית שממצה וממקדת את נושאים שונים מעולם החיים החינוכי, בוודאי שאלת המפגש מורה (מבוגר)-תלמיד (ילד) שהיא במרכזו של הקורס.בקורס נעסוק בסרטים שעניינם הוא מפגשים כאלו, יש לומר לאו דווקא בהתקשרות ישירה לשדה החינוך. ננתח ו נפרש את הסרטים )עלילתיים ודוקומנטריים( תוך קישורם לתיאוריות הומניסטיות מתאימות. בין הסרטים בהם נעסוק: "בין הקירות", "פעלים למתחילים", "הילד עם האופניים", "בחזית הכיתה", "ויפלאש", "לאדוני באהבה", "תיכון ההזדמנות האחרונה", "פרשס", "פיגומים", "קן הקוקייה".סרטים אלו ייבחנו ביחס לתאוריות שעניינן העיקרי הוא המפגש אני-אתה ובמסגרתם ייבחנו מושגים תאורטיים כמו: הדרה, הכרה הדדית, סטיגמה, אינטליגנציה רגשית חברתית, כבוד, אכפתיות ודאגה, השפלה, אמפתיה, גבול וסמכות, מוסדות טוטליים, אלימות ותקווה, מבוגר משמעותי, רב -תרבותיות, רגשות הרסניים )כעס, קנאה, בושה(. במסגרת הקורס נצפה בבית ו"בכיתה" בסצנות נבחרות מתוך סרטים, נדון בתאוריות רלוונטיות ונפרש ביחד סצנות אלו. בסיום הקורס הסטודנטים יידרשו
להעמיד עבודת בית במסגרתה ייבחנו, תחת תיאורטיזציה ומהלך פרשני, סצנות נבחרות מסרטים או סרט ספציפי .
קורס זה הוא מקוון וילמד לאורך סמסטר ב. מפגש 1 הוא פנים על פנים באורנים, ומפגש 1 סינכרוני 1 בזום יתמקמו בתחילת הקורס בחופשת הסמסטר ובסיומו בתחילת חופשת הקיץ ) 4 מפגשים בסה"כ סינכרוני, 2 מהם במכללה ו 2 בזום וכל שאר הקורס עצמאי ואי סינכרוני

ד"ר רבאח חלבי

1 ש"ש

מטרת הקורס להכשיר מורה שתהיה לו היכולת להציב שאלות ולא רק לתת תשובות. מורה המחנך תלמידים להיות מעורבים בתהליך הלמידה, מאפשר להם להביע את עצמם ולשאול שאלות. מורה שמאמין בתלמידים שלו וביכולת הלמידה שלהם, ורואה בהם שותפים לחוויה לימודית. בקורס ננסה להגדיר ולנסות להבין לעומק את המושג דיאלוג וכן הוראה דיאלוגית.
נסקור את הגישות השונות לדיאלוג במורשת החינוכית תוך כדי התמקדות בהוראה הדיאלוגית כפי שמציעים אותה פאולו פרירה וממשיכיו מהפדגוגיה הביקורתית. כדי להטמיע את הגישה נתנסה בה בכיתה תוך מתן אפשרות למשתתפים בקורס להעביר שיעורים בעצמם בנושאים שעוסקים בהדרה על רבדיה וסוגיה השוני
ם.

ד"ר ראיד מעולם
1 ש"ש

קורס זה יציג לסטודנטים את החדשנות המדעית רפואית בנושא תפקוד והתפתחות המוח. הקורס יציג את הרקע המדעי לתהליך בניית התשתית העצבית והארכיטקטורה של המוח שלתלמידים  נורמליים ותלמידים הנמצאים בסיכון, ההשפעה של הגנטיקה והסביבה על ההתפתחות הקוגניטיבית וההתנהגותית של תלמידים בסיכון, ההשפעה של לחץ סביבתי ולחץ רעיל (Toxic stress)  על בניית הקשרים העצביים במוח.
כמו כן יוצגו מחקרים עדכניים בנושאים כמו החשיבה האינטואיטיבית והחשיבה האנליטית בקרב תלמידים בסיכון, השפעת העוני על התפתחות המוח, הקשר בין המערכת הלמפית למערכת הפרונטאלית בהתפתחות רגשות והתנהגות של תלמידים בסיכון.
כמו כן הקורס יציג כלים לתהליכי שיקום של תלמידים ובני נוער המצויים במצבי סיכון ומצוקה ודרכים להחזרת התלמידים למסגרות נורמטיביות, כמו התרומה של תזונה נכונה ומאוזנת, תנועה, מוזיקה, איזון מוחי וביופידבק ותרפיות שונות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי של תלמידים בסיכון.

ד"ר רבאח חלבי
1 ש"ש

הקורס יעסוק במערכת החינוך לערבים בישראל, כדוגמה של חינוך למיעוטים בחברה רב- תרבותית. בתחילת הקורס נסקור מודלים שונים על רב- תרבותיות , לאחר מכן נביא  מודלים על רב תרבותית חינוכית. לאור התיאוריות האלה  נבחן את מערכת החינוך לערבים בישראל לאורך השנים, את המדיניות שעצבה את המערכת ואת האידאולוגיה שעומדת מאחוריה.  זאת נעשה דרך ניתוח מבנה מערכת החינוך לערבים, בחינת  המטרות החינוכיות שלאורם אמורים התלמידים הערבים להתחנך וכן  עמידה על  תכנים לימודיים שנלמדים בבית הספר הערבי כמו היסטוריה, שפה ערבית ושפה עברית. כל זאת ננסה לנתח מפרספקטיבה חינוכית ביקורתית, ובמיוחד פדגוגיה לשחרור, כפי שמציע אותה פאולו פרירה.

ד"ר לורה סיגד
1 ש"ש

חוסן אינו תכונת אופי שנולדים איתה או שלא, אלא תהליך דינמי מורכב - לא רק של התאוששות ממצב סיכון העלול לפגוע בהתפתחות מיטבית, אלא גם של צמיחה בעקבותיו. החוסן קיים לצד הסיכון. במוקד הקורס אנשי מקצוע, ואנשי החינוך בפרט, המהווים סוכנים חברתיים משמעותיים בקידום חוסן בקרב ילדים ונוער בסיכון . מטרת הקורס היא למידת הנתיבים המאפשרים מעבר מסיכון לחוסן באמצעות למידה חווייתית שמגשרת בין תיאוריות הבניית החוסן לבין פרקטיקה חינוכית-טיפולית. מפגש
היכרות השטח יאפשר למידה מהעשייה הרבה והידע המגוון והעשיר של אנשי שטח השדה, המתמודדים עם ונלחמים כנגד מצבי סיכון כגון: אלימות ; עבריינות ; שימוש בחומרים ממכרים ; הדרה חברתית ועוני. הגישור בין תיאוריות לבין הפרקטיקות יאפשר לסטודנטים רכישת ידע מעשי על מנת לעצב תכניות התערבויות אפקטיביות להבניית חוסן. במהלך הקורס המרוכז של ארבעה ימי לימוד, יבקרו הלומדים בשטח של "סיכון וחוסן" במוסדות וארגונים כגון : קידום נוער ; מרכזי הגנה - בית לי ן ; פנימיו ת ;
חסות הנוער ; מרכזי הסיוע לתקיפה מינית, כפרי נוער, בתי כלא עבור נוער ונשים )בית כלא אופק ותרזה(, מקלטים לאלימות במשפחה, תכניות שיקום האסיר, תכניות מניעת הסיכון בקהילה, תכנית התערבויות הורים לילדים בגיל הרך למניעת סיכון והבניית חוסן. הקורס יציג לא רק את החשיבות להבניית חוסן עבור נוער בסיכון אלא גם יבחן את ההשלכות המורכבות של עבודה עם אוכלוסיות בסיכון עבור אנשי המקצוע שעובדים עימם מתוך הנחה שגם להם יש להעניק מערכות תמיכה ודאגה לדרכי
הבניית החוסן שלהם.
*הקורס יהיה פתוח לתלמידי חול במסגרת בית הספר הבין לאומי. קורס מרוכז קיץ 2023 - הקורס ילמד ב- 4 ימי לימוד מרוכזים של סיורים לימודיים ב 3.7 , 4.7 , 5.7 , 6.7

פרופ מילה שוורץ
1 ש"ש

עשרים השנים האחרונות חל שינוי ניכר במדיניות לשונית במערכת החינוך בישראל מגישה של כור היתוך תרבותי-לשוני לגישה התומכת ברב-תרבותיות ורב-לשוניות יוצרת לגיטימציה בצוותים חינוכיים לעודד תקשורת של ילדים בינם לבין עצמם בשפת אם. הגישה החדשה של משרד החינוך מעודדת את המורים לפתח את הרגישות לייחודיות התרבותית של ילדים שבאים מרגעים תרבותיים מגוונים. היעדים העיקריים של הקורס הם:
1 - להציג מאפיינים עיקריים בהתפתחות וחינוך ילדים רב-לשוניים.
2 - לפתח מודעות לקשר בין ההתפתחות הרב-לשונית לבין הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על ההתפתחות הזאת כמו משפחה וקהילה.
3 - להציג ולדון בסוגיות שעולות בכתה בנוגע להתפתחות אקדמית, חברתית ורגשית של הילדים רב-לשוניים רב-תרבותיים בכתה.
4 - להכיר מחקר אודות תמיכת מורים בילדים רב-לשוניים רב-תרבותיים ושיתופי פעולה עם משפחותיהם.

ד"ר מיכל דולב-כהן 
1 ש"ש

בעידן המודרני, כאשר האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיי הצעירים, כמו גם המבוגרים, קיימת חשיבות רבה להכרת המרחב המקוון הן כמרחב חברתי והן כמרחב חינוכי. הקורס יעסוק בהתנהלותם של צעירים במרחב המקוון, תוך התייחסות לחשיפה לתכנים מְסכנים כמו אתרי פרו-אנה (אתרים המעודדים הרעבה עצמית), אתרים בעלי תוכן מיני בוטה ואתרים המעודדים פציעה עצמית והתאבדויות, לצד ההיבטים התרפוייטים שהסייברספייס מזמן כמו: קבוצות תמיכה מקוונות, כתיבה אקספרסיבית, גיבוש הזהות באמצעות התנסויות מגוונות וכו'.
הקורס יציג ביטויים של בריונות וקורבנות במרחב המקוון ויאפשר התבוננות לא שיפוטית על התופעות השונות מנקודת מבט חינוכית. בנוסף, הסטודנטים ייחשפו לאפשרויות התקשורת של איש החינוך באמצעות המרחב המקוון, ליתרונות והחסרונות ולבעיות אתיות.  

היקף הקורס:  60 שעות השתלמות
2 ש"ש- סמסטר ב' תשפ"ג- יום ב + 30 שעות בקורס קיץ בן 5 ימים

רציונל
עובדי חינוך במאה ה21  נדרשים למיומנויות הנחייה, כדי להתאים את עבודת החינוך להוראה ולמידה דיפרנציאלית הנותנת מענה לצרכי לומד מגוונים. היבט נוסף הוא תפקידם של עובדי חינוך כבעלי תפקידים ומנהלי צוותים. תפקיד הדורש הנחית תהליכים בצוותים אלו . לכל אלה נדרשת רכישת ידע ומיומנויות בהנחיה והובלת תהליכים קבוצתיים.

מטרות הקורס:
1. הכשרת מורים להנחיית קבוצות במערכת החינוך
2. הכרות והבנה של תהליכים קבוצתיים
3. פיתוח מיומנויות הנחייה בקרב אנשי הוראה.

נושאים מרכזיים:
1.הכרות והבנה של תהליכים קבוצתיים
2. עקרונות בהקמת קבוצה והנחייתה
3 . התפתחות אישית –איש החינוך כמנחה מסטודנטים שיסיימו בהצלחה את הקורס יזכו בתעודה " מיומנויות הנחיית קבוצות במערכת החינוך" .

 

Footer Mobile