חינוך והוראה לתלמידים בסיכון ובהדרה

ד"ר לורה סיגד 
1 ש"ש

1 ש"ש

פרופ' מיכל ראזר/ ד"ר כמליה איברהים​
(עברית, ערבית)
2 ש"ש

קורס היברידי המבוסס על ניתוח חומרים ואירועים המובאים על ידי המשתתפים מהשטח ועיבוד סרטוני סימולציה. הניתוח יבוסס אימון באסטרטגיות פעולה המתייחסות להיבטים הבאים:
1) הכרות מעמיקה עם תלמידים בסיכון והבנת סוגיות הסיכון על רקע דילמות אתיות המתעוררות בטיפול בהן
2) חיזור ואי נטישה (Reaching out) – זיהוי מנגנוני הימנעות שבהם חיזור עשוי להועיל, כיצד מחזרים מבלי להיקלע למצבים לא נוחים ומטרידים
3) עבודה לנוכח בעיות התנהגות והצורך בהצבת גבולות בשיעור
4) יצירת דיאלוג ושיח אמפתי בסיטואציות מורכבות
5)  חיבור בין תוכן דיסציפלינרי לרגשות – התבוננות על היבטים רגשים תוך כדי תהליכי למידה, זיהוי רגשות של המורה במהלך ההוראה, רגשות המפריעים ללמידה אצל התלמידים
6) בניית ברית עם ההורים – כיצד מייצרים מערך עבודה אפקטיבי עם הורים לאוכלוסיות מודרות אשר לעיתים נמנעים מקשר עם בית הספר, לעיתים מרצים את בית הספר בניגוד לתפיסתם ולעיתים תוקפים את בית הספר.

היבטים אלו יבחנו באופן תיאורטי ובהמשך יתבצע ניתוח של אירועים מהשדה על פי מודל החקרנות האמפתית. הניתוח מושתת על חשיפת הפרטים הגלויים ובעיקר הסמויים באירועים, הבנת פרשנויות שונות והצעת פרשנויות חלופיות, התבוננות על העולם הרגשי של כל מעורבים באירוע ולבסוף בניית אסטרטגיות פעולה חלופיות להתמודדות עם הסיטואציה באופן יעיל יותר. חלק מהאירועים ינותחו בכתב וחלקם בעל פה. המשתתפים יצפו בסימולציות מוקלטות ויצלמו סימולציות בעצמם. ניתוח הסוגיות יתמקד בהכרת תפיסות התפקיד המודעות והבלתי מודעות, של המורים העובדים עם אוכלוסייה בסיכון והכרת הקשר בין מאפייני האוכלוסייה ובין סכנת השחיקה בעבודת המורה.​ 

1 ש"ש

עבודה עם נוער בסיכון מכילה היבטים ייחודיים, כגון הצורך לבנות קשר רגשי והכרות מעמיקה עם התלמידים שבסיכון, מתן תשומת לב מספקת לדילמות אתיות שונות, התמודדות עם בעיות התנהגות והעמדת גבולות ברורים לצד היכולת לשמור על דיאלוג ושיח אמפתי, הכרה בצורך "לחזר" אחרי התלמידים מבלי להיקלע למצבים מורכבים מדי, מתן דגש מיוחד על היבטים רגשיים בתהליכי למידה והוראה, יצירת ברית בטוחה מספיק עם ההורים, התנגדויות רבות בתחומים שונים, ועוד.

קורס זה מדגיש שימוש באסטרטגיה ייחודית, המשתמשת בכלים מעולם האומנויות כדי לתת מענה להיבטים הללו – בהקשר הלימודי, החברתי והרגשי. מחקרים שונים מצאו, כי שימוש באומנויות (כגון אמנות חזותית, תנועה, דרמה, מוזיקה, וכתיבה יצירתית) מעצים תלמידים ומורים, מניע ללמידה ומעורבות חברתית, תומך בחוסן ומשפר למידה. נמצא כי למידה המשתמשת בכלים אומנותיים, מביאה להישגים גבוהים יותר, משפרת זיכרון, ומגבירה מוטיבציה ותהליכי חשיבה גבוהים. לכלים הללו יש גם מרכיב רגשי-חברתי: תלמידים שמשתתפים בפעילויות המבוססות על אמנות בבית הספר, מצליחים לשפר את כישוריהם החברתיים, לבנות קשרים חדשים ולהעמיק ישנים, לייצר הבעה עצמית וביטוי אישי ולהשיג תחושת נראות ומסוגלות. בנוסף, כלים אומנותיים מגבירים צמיחה ביכולת האמפטיה והתקשורת בין-אישית: כאשר משתתפים בפעילויות אמנותיות קבוצתיות נוצרת הזדמנות להבין טוב יותר את העולם הרגשי של האחר ולפתח אמפתיה כלפיו, מתפתחת יכולת לפתור קונפליקטים בדרך יצירתית ולעבוד יחד למען מטרה משותפת, ומתפתחים הרגלים חדשים של דפוסי הובלה, יוזמה ונתינת מקום לאחר. והיבט חשוב לא פחות: נמצא כי כלים אומנותיים יעילים במיוחד לצורך השגת שליטה טובה יותר ברגשות (ויסות רגשי), ארגון עצמי יעיל יותר, פיתוח אישיות מוסרית, שיפור ההערכה העצמית וקידום מימוש עצמי.

כל אלה מתאימים במיוחד לעבודה עם נוער בסיכון, שדורשת רגישות רבה, יצירתיות ויצירת קשר בדרכים מגוונות וייחודיות. במסגרת הקורס, יבחנו הסטודנטים/יות אירועים שונים בהם הם נתקלים במהלך ההתנסות, ויציעו כלים שונים מעולם האומנויות לצורך התערבות מתאימה, במטרה לתת מענה לאתגרים העולים מהשטח. ניתוח ההתערבות ייערך בשני היבטים יישומיים: ההיבט החינוכי וההיבט האומנותי. שילוב של שני ההיבטים הללו יפתח ויחזק את הבנת התפקיד הייחודי שאליו צומחים/ות הסטודנטים/יות כמשלבי אומנויות בתהליכים חינוכיים של נוער בסיכון.

*קורס ייחודי עבור תכנית שילוב אומניות

ד"ר לורה סיגד
1 ש"ש

פרופ' ענבר לבקוביץ
1 ש"ש

המחקר הכמותי במדעי החברה מבוסס על עקרונות המתווים דרכי חשיבה ופעולה. מטרת הקורס היא לפתח אוריינות להתמצאות במאמרים המבוססים על מחקר כמותי – להנחיל את עקרונותיו ואת דרכי החשיבה האופייניים לו. במסגרת הקורס נלמד ונתרגל מיומנויות לקריאה ולניתוח של מאמרים מחקריים בחינוך. בקורס הסטודנטים ילמדו הגדרת משתני מחקר והמשגתם, כתיבת השערות מחקר, תאור מערך המחקר וניתוח הממצאים, תוך שימוש במבחנים סטטיסטיים בסיסיים. 
הקורס המקוון מיועד לסטודנטים מחוגים שונים בפקולטה ללימודים מתקדמים. 
בקורס יעשה שימוש במגוון דרכי הוראה במרחב המקווון ועל למידה עצמאית. הסטודנטים יתבקשו לצפות בהרצאות מוקלטות הממשיגות את החומר הנלמד. בנוסף, יתקיימו שלושה מפגשים סינכרוניים בזום עם המרצה, חובה.  התרגול יתקיים אחת לשבועיים ביום ראשון אחה"צ בזום ובשבוע העוקב המתרגל יהיה פנוי להתייעצות בזום (ההתייעצות הינה רשות). בשבועות בהם יתקיים שיעור זום עם המרצה לא תתקיים התייעצות. הקורס כולל צפייה חובה של ההרצאות המוקלטות, שתי מטלות להגשה (אחת באמצע הקורס ואחת בסיומה), השתתפות חובה במפגשי התרגול ובשלושת מפגשי הזום עם המרצה. ​

ד"ר דפנה צין
1 ש"ש

ילדים ובני נוער לא מעטים נפגעים במהלך חייהם מהתעללות בתוך המשפחה או מפגיעה בידי אנשים המוכרים להם. אנשי חינוך נמצאים בעמדת מפתח כמי שנמצאים שעות רבות עם הילדים, מכירים את המשפחות, מזהים שינויים ואיתותי מצוקה של תלמידיהם והינם לא פעם כתובת עבור מי שנפגע הפונה אליהם במצוקתו. יחד עם זאת, המפגש עם תלמידים שנפגעו  יוצר חוויה מטלטלת ודורש התערבות נכונה ורגישה.  מטרת הקורס להעמיק את ההכרות עם תופעת הפגיעה וההתעללות בילדים על כל גווניה (הזנחה, התעללות פיסית, התעללות רגשית, התעללות מינית). הסטודנטים יחשפו למחקרים עדכניים בארץ ובעולם שיאירו את התופעה מזוויות שונות.
בקורס יינתנו כלים מעשיים לאנשי חינוך על מנת שיוכלו לזהות סימני מצוקה, להגיב נכון מול תלמידים שחושפים פגיעה וללוות את התלמידים לאורך ההתערבות האישית והמערכתית. בנוסף, הקורס יחדד נושאים כמו: חוקים ששומרים על זכויות ילדים, חוזרי מנכ"ל, הכרות עם בעלי תפקידים בתחום ותוכניות מניעה.​

מנחים: ד"ר יהודית לנדאו, בועז ורשבסקי,  ד"ר אדוה איכנגרין, פרופ מיכל ראזר, ד"ר איזבל רמאדן

​2 ש"ש

פרופ' לורה סיגד
1 ש"ש

מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים למגוון הגישות והפרקטיקות שמיושמות בשדה ע"י ארגונים ומוסדות שונים במדינה, בעבודה עם אוכלוסיות מודרות. המפגש עם  השדה המעשי אמור להמחיש לסטודנטים, את החיבור בין התיאוריה למעשה ולסייע להם בישום הלמידות והתובנות שקיבלו בלימודיהם במקום עבודתם, תוך הישענות על והיעזרות בארגונים קיימים ומודלים מצליחים.   הקורס יכלול בין ארבעה סיורים  במספר ארגונים, שנים בשנה א ושנים בשנה ב.
כמו גם, בקורס נפגוש נציגי הארגונים הבולטים כגון: משרדי ממשלה, (רווחה, חינוך, תמ"ת, משטרה, בריאות), עמותות, בתי"ס, פנימיות, רשויות מקומיות, ואנשי אקדמיה מעורבים בשדה.

ד"ר סאוסן עואד-תאברי​

קורס סמינריון זה מיועד מהווה בסיס להבנת מורכבות היחסים בין בית הספר, המשפחה והקהילה, תוך פיתוח מיומנויות מחקר חיוניות. סמינריון זה יעמיק בחקר התיאורטי והאמפירי של שותפות חינוכית בין בית הספר, ההורים והקהילה, בדגש על תלמידים בסיכון ובהדרה. הקורס יבחן מודלים תיאורטיים, מחקרים עדכניים ומגמות מרכזיות בתחום השותפות החינוכית, תוך התמקדות באסטרטגיות ליצירת שיתוף פעולה משמעותי בין הצוות החינוכי, משפחות התלמידים והקהילה הרחבה.הסטודנטים ילמדו על ההיבטים השונים של יחסי הגומלין בין המערכת החינוכית, המשפחה והקהילה, תוך בחינה ביקורתית של מיומנויות תקשורת, גישור בין-תרבותי, ותכניות משותפות לתמיכה בתלמידים בסיכון. הסמינריון יתמקד באתגרים ובהזדמנויות הייחודיים לעבודה עם אוכלוסיות בסיכון. במהלך הסמינריון, הסטודנטים ילמדו לנתח באופן ביקורתי ספרות מחקרית בתחום, ובתכנון וביצוע של מחקר איכותני בנושא שותפות חינוכית. הקורס יכלול דיונים תיאורטיים, ניתוח מאמרים מחקריים. הסטודנטים יגישו עבודת מחקר איכותנית המתמקדת באחד ההיבטים של שותפות חינוכית, תוך יישום הידע התיאורטי והמתודולוגי שנרכש במהלך הקורס. כמו גם להסיק מסקנות בעלות השלכות תיאורטיות ומעשיות לתחום השותפות החינוכית, במיוחד בהקשר של עבודה עם תלמידים בסיכון.

ד"ר קובי אסולין​
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה א')

שנה א' קורס קיץ מרוכז שנה א' במכללה
את מושג ההדרה לא ניתן להבין לעומקו ללא דיון ברשת שלמה של מונחים שמעגנים אותו תיאורטית ומעשית. מושגים והבנות אלו מגיעים משדות דיסציפלינריים שונים, כמו סוציולוגיה, פילוסופיה, ספרות, קולנוע, לימודי תרבות, חינוך ואנתרופולוגיה. הקורס כמובן אינו יכול להעמיד הכרה ממצה של כלל המידע והידע הזה, אבל יאפשר הצצה לאופן בו ניתן להיעזר בשדות ידע שונים כדי להבין את המושג לעומקו. הקורס שם לעצמו לעסוק במפגש בין אדם לזולת, בין מורה לתלמיד, כסיטואציה חינוכית מובילה. מפגש כזה הוא למעשה מפגש פרשני שיש להבין אותו מנקודות מבט שונות (פילוסופית, חברתית, תרבותית, פסיכולוגית) ולהסתייע בשדות פרשניים מתאימים (קולנוע, ספרות). במרכזו של מפגש זה יעמוד מושג ההכרה ודרכו נכיר מושגים משלימים ("לוויניים") כמו סטיגמה, מוסדות טוטליים, זיהום, השפלה, כבוד, אלימות, רב-תרבותיות ואחרות. . 

ד"ר לודמילה קריבוש
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה ב')

הקורס יעסוק במאפייני תלמידים המצויים בסיכון, ובתיאוריות המסבירות את מצבם. במהלך הקורס, ידונו דרכי התמודדות החברה בכלל והצוותים החינוכיים בפרט עם מצבי סיכון שונים בקרב התלמידים, תוך התייחסות להקשר התרבותי והחברתי שלהם. כמו-כן, ייבחנו היבטים שונים בהסתגלותם של התלמידים בסיכון למערכות חינוכיות וידונו אתגרים ודילמות המלווים את תכניות הטיפול והמניעה במסגרות אלה. הקורס ישלב ראייה מערכתית תוך התמקדות בתופעת עבריינות הנוער בראיית הפסיכולוגיה ההתפתחותית, בסטייה חברתית וקונפורמיות בקרב תלמידים בסיכון בעיניי הפסיכולוגיה החברתית ובנוער הנגוע בסמים ואלכוהול. בין נושאי הקורס יהיו גם התמודדות עם אובדן בגילאי בית ספר שונים והתמודדות עם תופעת האובדנות בגיל ההתבגרות. סמינריון צומח ילווה על-ידי כתיבה של עבודות גמר יישומיות, במתודה הכמותית או איכותנית. אל הלמידה התיאורטית תתווסף הלמידה החווייתית experiential  learning  באופן קבוע במסגרת סיורים לימודיים בשטח, (כגון: מחלקות הנוער והטיפול בהתמכרויות באגפים לשירותים חברתיים, בתי ספר ומועדונים קהילתיים ועוד). הסטודנטים יערכו מחקרים הנוגעים לצרכים של השדה החינוכי בו הם פועלים ו/או בחקר מסגרות בשטח בהן סיירו הסטודנטים.

ד"ר רחל רביד
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה ב')

מנחות : ד"ר לודמילה קריבוש  ,ד"ר רחל רביד, ד"ר אלה קריגר
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה ב)

עבודת הגמר היישומית היא תהליך של חקר או פיתוח המתרחש בשדה החינוכי. לעבודה יש עוגן תיאורטי-מחקרי וכן השלכות יישומיות לעבודתו של הסטודנט כאיש חינוך.
קורס זה ילווה כתיבה של עבודות גמר יישומיות. הקורס נלמד כמשולב עם קורס סמינריוני שנה ב. "סדנאות לכתיבה עבודת גמר – סמינריון צומח" יעסוק בליווי מחקר יישומי בפנים השונות של הוראה וחינוך של תלמידים בסיכון ובהדרה. המטרה היא שהסטודנטים יערכו מחקרים רלבנטיים הנוגעים לצרכים של השדה החינוכי בו הם פועלים. בשלב הראשון יעסוק הקורס בגיבוש של נושא ושל שאלת המחקר, באיסוף של רקע תיאורטי רלבנטי ובניה של כלי מחקר מתאימים. על רקע זה יגישו הסטודנטים הצעת מחקר.
המחקר עצמו יתבצע במהלך השנה, והממצאים והדיון בהם יסוכמו בעבודה, שתוגש בסוף השנה. ביצוע המחקר וכתיבת העבודה יכללו מפגשים שבועיים קבוצתיים וילוו באופן אישי על ידי המרצים ועוזרי ההוראה. במקביל, הקורס יתמקד בעבודה שיתופית של העמיתים בקבוצה, שתאפשר משוב ותמיכה הדדית בשלבים השונים של התהליך 

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

פרופ' מילה שוורץ 
1 ש"ש

עשרים השנים האחרונות חל שינוי ניכר במדיניות לשונית במערכת החינוך בישראל מגישה של כור היתוך תרבותי-לשוני לגישה התומכת ברב-תרבותיות ורב-לשוניות יוצרת לגיטימציה בצוותים חינוכיים לעודד תקשורת של ילדים בינם לבין עצמם בשפת אם שאינה עברית. בנוסף, לפן השפתי, הגישה החדשה של משרד החינוך מעודדת את המורים לפתח את הרגישות לייחודיות התרבותית של ילדים שבאים מרגעים תרבותיים מגוונים.
היעדים העיקריים של הקורס הם
1.להציג מאפיינים עיקריים בהתפתחות וחינוך ילדים רב-לשוניים
2. לפתח מודעות לקשר בין ההתפתחות הרב-לשונית לבין הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על ההתפתחות הזאת כמו משפחה וקהילה
3. להציג ולדון בסוגיות שעולות בכתה בנוגע להתפתחות אקדמית, חברתית ורגשית של הילדים רב-לשוניים רב-תרבותיים בכתה
4. להכיר מחקר אודות תמיכת מורים בילדים רב-לשוניים רב-תרבותיים ושיתופי פעולה עם משפחותיהם.  

ד״ר אלה קריגר ​
1 ש"ש

פרופ לילך לב ארי​
1 ש"ש

הדרה חברתית פרושה היווצרות שוליות חברתית ומניעת או הגבלת שיתוף מלא בחיי החברה של קבוצות מסוימות של מבוגרים ובני נוער. מטרת הקורס היא לפתח את יכולת הסטודנטים לאתר תהליכי הדרה חברתית והבניה של שסעים חברתיים בחברות הגירה. הדרה חברתית תידון לאור המשמעות של גבולות חברתיים בעידן הגלובלי, ריבוי תרבויות ורב-תרבותיות, לעומת מדינות לאום ומשמעותם בעולם ובישראל. במהלך הקורס נקשר בין תופעת ההגירה החברתית בת-זמננו (עידן ההגירה) ובהיבטים של הדרה, לאור נסיגה ממדיניות הרב-תרבותיות והתחזקות הלאומיות וביטויים במערכות חינוכיות בעולם ובעיקר בישראל

ד"ר ראיד מועלם​ 
1 ש"ש

ד"ר טל פדר
1 ש"ש