Contact Form

קורסים בתכנית

​תקצירי הקורסים תשפ"א (2020-2021)
שנה א' (בלבד) - קורסי חובה

ד"ר לורה סיגד
1 ש"ש

המחקר האיכותני הוא חקר תופעה מתוך נקודת המבט הסובייקטיבית של אלו החווים אותה. הוא מבקש לגלות את האמת; לא אמת אחת אולטימטיבית, אלא זו כפי שהיא נתפסת מורגשת ונחווית אצל מושאי מחקר. לפי כך מחקר איכותני הוא דרך לבחינה לעומק תופעת הסיכון וההדרה בהקשר החינוכי. הקורס יספק לסטודנטים בסיס תיאורטי וכלי מחקר יישומיים לביצוע מחקר איכותני בשדה של חינוך לתלמידים בסיכון והדרה. נושאי הקורס כוללים: היכרות עם עקרונות המחקר האיכותני ויסודותיו התיאורטיים, וכן יישום המחקר האיכותני הלכה למעשה.
במהלך הקורס נבחן את הגישות התיאורטיות המזינות זרמים שונים במחקר האיכותני, את הנחות המוצא שלהן ואת הפרספקטיבה שלהן להבנת המציאות. הקורס יעסוק בגישה האתנוגראפית-אנתרופולוגית, גישת הפנומנולוגיה התיאורית, גישת מחקר פעולה, הגישה הנראטיבית ותיאוריה המעוגנת בשדה, תוך כדי השוואה ביקורתית ביניהן. לצד העמקת היסוד התיאורטי, הקורס יתמקד בלימוד כלים לביצוע מחקר איכותני במטרה להכין את הסטודנטים לעבודות מחקר איכותני במהלך לימודיהם.
הסטודנטים יתנסו בכל השלבים של מחקר איכותני: בחירת נושא למחקר, עיצוב שאלות המחקר, הכנת מדריך ראיון, תרגול דרכי איסוף הנתונים (תצפיות, ראיונות), ניתוח הנתונים, הקורס מלווה בשיעורי תרגול.

פרופ' מילה שוורץ
1 ש"ש

היכולת לקרוא כתיבה מחקרית באופן אורייני וביקורתי ולבצע מחקר עצמאי הם מאבני היסוד של תחום החינוך המקצועי. הידע החינוכי והטיפולי מתפתח ללא הרף ומורים ומחנכים בתחומי הסיכון וההדרה צריכים להתעדכן וללמוד כחלק מעבודתם המקצועית ואף לנהל בעצמם מחקרים על מנת לקדם את הידע בתחומם ולשתף אותו עם עמיתיהם. בקורס זה נכיר את שיטת המחקר הכמותי תוך התמקדות בשימוש בו בתחומי הסיכון וההדרה. במסגרת הקורס יתוודעו הסטודנטים לעקרונות המחקר המדעי ולשפת המחקר הכמותי, יתנסו בתכנון מערך מחקר כמותי וכתיבת הצעת מחקר  ובביצוע ניתוחים סטטיסטיים בסיסיים, פירושם והצגתם.

ד"ר מיכל ראזר / איזבל רמאדן
(עברית, ערבית)
2 ש"ש

מטרת הקורס היא גיבוש זהות ייחודית הרואה במקצוע זה מקצוע הוראה יוקרתי הדורש מיומנות אישית ומקצועית גבוהה, ובניה של מנגנוני חיזוק החוסן האישי והמקצועי של המורה העובד עם אוכלוסייה בסיכון. הקורס נבנה כסדנא שבה קיימת התייחסות רבה לחומרים ואירועים המובאים על ידי המשתתפים מהשטח. ניתוח הסוגיות יתמקד בהכרת תפיסות התפקיד המודעות והבלתי מודעות, של המורים העובדים עם אוכלוסייה בסיכון והכרת הקשר בין מאפייני האוכלוסייה ובין סכנת השחיקה בעבודת המורה.

ד"ר דפנה צין וד"ר יסמין יחיא
1 ש"ש
(עברית/ערבית)

התעללות הינה פגיעה פיזית, מינית או נפשית מכוונת, הנגרמת כתוצאה ממעשה מחדל או הזנחה מתמשכת. פגיעה זו מתאפיינת בחומרתה או בדפוסה הקבוע לאורך זמן. התעללות עשויה להיגרם בידי אדם זר או במסגרת משפחתו של הילד – הביולוגית, האומנת או המאמצת. תופעת ההתעללות קיימת בקרב כל שכבות הציבור ובכל מעמד סוציו-אקונומי. במהלך הקורס תיערך היכרות מעמיקה עם תופעת הפגיעה בילדים: פיזית, מינית, נפשית והזנחה. נפתח את  יכולת האיתור והזיהוי של ילדים במעגל הפגיעה ואת המיומנויות לקיום שיח מניעתי בנושא.
נרכוש מושגים בתחום ילדים בסיכון, ונלמד על הסימפטומים, המאפיינים והדרכים לאיתור ולזיהוי. נדון בדרכי ההתמודדות שבידי אנשי החינוך במצבי פגיעה והתעללות. הסטודנטים יקבלו כלים מעשיים להתמודדות: זיהוי סימני סיכון ואיתותי מצוקה שונים, ניהול שיחה עם ילד שחושף פגיעה, עם הורה זועם שמגלה שילדו עבר חקירת ילדים, שיחה עם ילד שפגע בילד אחר ; הכרות עם  חוקים ששומרים על זכויות ילדים, הכרות עם הנוהל במקרה של פגיעה בילדים.


קורסי שנה א' ו ב'

מנחים: הילה צפריר אסתי בר שדה, פרופ מיכל ראזר, ד"ר איזבל רמאדן
מרכזת העבודה המעשית: ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש

במהלך 4 סמסטרים, בשנים א' וב', ישתתפו הסטודנטים בסדנא, שתלווה אותם בתהליכי ההתפתחות המקצועית שלהם, כמו גם במשימות העבודה המעשית.  קבוצות הסדנא יהיו מורכבות ממספר קטן של סטודנטים והן תעסוקנה בהעמקה וברכישת תובנות של הסטודנטים באשר לדרך בה הם מנכיחים את עצמם בחיים בכלל ובעבודתם המקצועית בפרט. הסטודנטים יתנסו בשיח רפלקטיבי אודות עצמם, יתבוננו באופן בו הם מתנהלים, ויבחנו את עצמם באמצעות הבנת תהליכים תוך נפשיים, בין אישיים ומערכתיים. העבודה המעשית תכלול התנסות בשדה, בעיקר בבתי הספר ובמסגרות חינוכיות נוספות, ותרגול של עקרונות, תכנים וגישות הנלמדים בקורסים השונים. העבודה המעשית תמשך על פני ארבעה הסמסטרים.

העבודה המעשית תכלול שני היבטים יישומיים והיבט אחד המוקדש להתבוננות אישית:
1. איש החינוך כסובייקט, התבוננות על היבטים מקצועיים אישים בתפקיד חינוכי עם ילדים ונוער  בהדרה ובסיכון.
2. התערבות עם / תלמיד/ נער/ בהקשר של המסגרת החינוכית, המחזקת את דרכי ההתמודדות שלהם מול המערכת המדירה ומלמדת אותו דרכי התמודדות אלטרנטיביים (דרכים שונות מאשר נסיגה מהמערכת או התמודדות אלימה כנגד המערכת). דיווח על תהליך ההתערבות יכלול התבוננות עצמית רפלקטיבית של הסטודנט על  עצמו ועל תפקודו.
3. התערבות במערכת (במסגרת החינוכית, בבית הספר ו/או במשפחה) על מנת להקל בקליטת התלמיד. במהלך העבודה המעשית יש לאתר גורמים מדירים (בכיתה, במסגרת החינוכית, במשפחה) ולבנות תכנית להסרת גורמים אלה, מחד. מאידך לאתר גורמים המסייעים בקליטה (בכיתה, בבית הספר, ובמשפחה) ולגייס גורמים אלו לפעולה. דיווח על תהליך ההתערבות יכלול התבוננות עצמית רפלקטיבית על הסטודנט עצמו ועל תפקודו.

ניתן לבצע את העבודה המעשית במקום העבודה של הסטודנט ובתנאי שמקום העבודה מאפשר ביצוע המשימות המוגדות במסגרת העבודה המעשית.

ווליד מולא
1 ש"ש

מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים למגוון הגישות והפרקטיקות שמיושמות בשדה ע"י ארגונים ומוסדות שונים במדינה, בעבודה עם אוכלוסיות מודרות. המפגש עם  השדה המעשי אמור להמחיש לסטודנטים, את החיבור בין התיאוריה למעשה ולסייע להם בישום הלמידות והתובנות שקיבלו בלימודיהם במקום עבודתם, תוך הישענות על והיעזרות בארגונים קיימים ומודלים מצליחים.
הקורס יכלול שני סיורים (אחד בכל שנה) במספר ארגונים. בנוסף, בקורס נארח בימים מרוכזים (אחד בכל שנה) נציגי הארגונים הבולטים כגון: משרדי ממשלה, (רווחה, חינוך, תמ"ת, משטרה, בריאות), עמותות, בתי"ס, פנימיות, רשויות מקומיות, ואנשי אקדמיה מעורבים בשדה.



שנה א' ו ב -  קורסי סמינריונים

ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש  

תופעת האלימות נוכחת בחיי היום יום של כולנו בהיבטים מקומיים וגלובליים. בעידן המדיה, נוכחות זו הופכת להיות אינטנסיבית וקרובה ונוגעת לחוויות הפרט בקהילה, בבית הספר, במשפחה ובחיים המקצועיים האישיים והקולקטיביים. החוויה, ההתנסות וההבנה של הרבדים המורכבים של תופעת האלימות מעוצבת מבעד לעדשות תרבותיות. אנשי החינוך מהווים סוכנים מרכזיים במניעה והגנה מפני אלימות ובו זמנית עלולים להיות קורבנות לאלימות באופן ישיר ועקיף. 
קורס זה בוחן את תופעת האלימות מנקודת מבט אנתרופולוגית- תרבותית ויתייחס  לתפקיד המחנך ומאפייני התמודדותו עם תופעות של אלימות במעגלי החיים השונים:
1. משפחה
2. מערכות חינוכיות
3. קהילה.
בהתאם לכך הקורס יכלול שלוש יחידות הוראה. דגש יושם על תפקידם של אנשי החינוך בתהליך בניית חוסן בהקשרים של אלימות בחברה שבין החוויה האישית של הסטודנטים לבין התפתחות תפיסתם ביחס לאלימות, וביחס לזהות תפקידם המקצועי. הסטודנטים יערכו פרויקט מחקרי קבוצתי/ קהילתי ברוח המחקר האתנוגרפי. המחקר יתמקד באחת מיחידות הלימוד של הקורס.  כמו כן ישתתפו מומחים מהשדה וחוקרים בנושא התמודדות מול אלימות בהקשרים מגוונים וגם נצא לביקורי שדה בארגונים ומוסדות  הנאבקים מול אלימות בדרכים שונות.


ד"ר ניבי גל אריאלי, עו"ד
2 ש"ש

מורים מתמודדים בעבודתם עם קונפליקטים רבים – כאלה שהם צד להם, מול שותפי תפקיד - תלמידים, הורים, עמיתים וממונים, וכאלה שהם נדרשים להתערב בהם – בין תלמידים לבין עצמם או בין קבוצות הורים. הסמנריון יפגיש את הלומדים עם קונפליקטים מנקודת מבט בוחנת וביקורתית, כנושא מובנה בכל מערכת, אשר ראוי להיחקר.
בצד ההקלה בהתמודדות עם היחס לקונפליקט, הצפויה מעצם העיסוק הרפלקטיבי בנושא, עשוי הסמנריון לסייע בידי הלומדים להתבונן בקונפליקטים המצויים בסביבה הארגונית שלהם במבט מושכל ולהביאם לשמש אנשי מפתח בהתמודדות עם קונפליקטים בארגון. דגש מיוחד יושם על היבטים אתיים בגישור ובעבודה ארגונית.

ד"ר עינת ליכטינגר
2 ש"ש

ויסות עצמי בלמידה  הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות ומנהל את פעולותיו בהתאם להן. תהליכי הויסות כוללים הפעלה נכונה של אסטרטגיות למידה, אסטרטגיות חברתיות, כלים מוטיבציונים ורגשיים,מיקוד הקשב וארגון הזמן והסביבה הפיסית של התלמיד. הגורמים האלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על ההישגים הלימודיים, על המוטיבציה ועל איכות החיים של תלמידים בהדרה. הקורס יעסוק בהבנה של תהליכי הויסות וחשיבותם, בדרכים לזיהוי "פרופיל הויסות" של התלמיד וברכישת כלים לקידום הויסות העצמי במסגרת אישית וקבוצתית. הסטודנטים יתנסו במהלך השנה בהפעלה של הכלים על עצמם ועל תלמידיהם.

ד"ר קובי אסולין
2 ש"ש
 
כולנו רגילים לחשוב על המפגש עם האחר כמפגש שהוא בעיקרו מפגש לשוני, מפגש של רצונות - לעיתים סותרים - ומפגש של אינטרסים אישיים. הקורס הנוכחי מציע לבחון מפגש זה גם כמפגש שבו נוכחות גם שאלות של הכרה הדדית, אמפתיה, חמלה, רגישות לכבוד וזכויות, ורצון בצדק מאחה. מאפיינים אשר אינם מיוחדים לגיל כזה או אחר, לתרבות כזו או אחרת, אלא מאפיינים את האנושי והאוניברסלי שבנו. בסמינריון נבחן שאלות אלו בעיקר מנקודת המבט של הפילוסופיה החברתית וכפי שהדברים קיבלו ביטוי בטקסטים תאורטיים שונים. לצד הבחינה התאורטית נראה כיצד דיון זה מקבל ביטוי ספרותי, קולנועי ואקטואלי. בהמשך לדיון זה הסטודנטים יידרשו לעבודה פרשנית-עיונית אשר תבחן יצירה ספרותית/קולנועית, זאת ע"פ בחירה אישית ומנומקת של התלמידים ובסיוע המרצה, ולאור התיאוריות שנלמדו

פרופ' לילך לב ארי
2 ש"ש

הדרה חברתית פרושה היווצרות שוליות חברתית ומניעת או הגבלת שיתוף מלא בחיי החברה של קבוצות מסוימות של מבוגרים ובני נוער. מטרת הקורס היא לפתח את יכולת הסטודנטים לאתר תהליכי הדרה חברתית והבניה של שסעים חברתיים בחברות הגירה. הדרה חברתית תידון לאור המשמעות של גבולות חברתיים בעידן הגלובלי, ריבוי תרבויות ורב-תרבותיות לעומת מדינות לאום ומשמעותם בעולם ובישראל. במהלך הקורס נקשר בין תופעת ההגירה החברתית בת-זמננו (עידן ההגירה) ובהיבטים שלהדרה, לאור נסיגה ממדיניות הרב-תרבותיות והתחזקות הלאומיות וביטויים במערכות חינוכיות בעולם ובעיקר בישראל. 

ד"ר לודמילה קריבוש
2 ש"ש

הקורס יעסוק בהעמקת הידע בתחום עבריינות הנוער בהקשר החינוכי ובהבנת התופעה מנקודת ראיה של פסיכולוגיה התפתחותית. במהלך הלמידה, ידונו אתגרים ודילמות המלווים את תכניות הטיפול והמניעה במסגרות חינוכיות. החשיבות של הנושא בכך שעבירה על החוק בגיל ההתבגרות אשר הינו שלב מכריע בעיצוב הזהות האישית וההשתלבות החברתית, היא לעיתים ביטוי לקשיים של המתבגר לפתח זהות אישית ולהתאים את עצמו לציפיות החברתיות.
המטרה של הקורס הינה בניית מודל מניעתי חדשני, בהתבסס על ראיית התופעה בעיניי הפסיכולוגיה ההתפתחותית ועל-פי העקרונות והכלים של שיטת החשיבה ההמצאתית השיטתית. בקורס ישולבו תכנים מעולמות המשפט, העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה והחינוך הבלתי-פורמאלי. נושאי הקורס: תופעת עבריינות הנוער על-פי גישות שונות: פילוסופית, סוציו-ביולוגית, פסיכו-ביולוגית, סוציולוגית והתפתחותית. ליקויים במבנה האישיות ועבריינות. המודלים של פרויד, אריקסון, אדלר, ויניקוט, סטוט, ברונפנברנר. תוכניות לטיפול ומניעת עבריינות הנוער במסגרות חינוכיות. עבריינות והגירה. המוסר והערכים כתלויי תרבות וכבעלי השפעה על דפוסי התנהגות עבריינים וקונפורמיים. עבריינות הנוער בישראל: מאפיינים, סטטיסטיקה, חוק, בתי משפט לנוער; אלימות בביה"ס, בריונות, ונדליזם, נערות עברייניות. אתגרים ודילמות בתחום ההתמודדות עם עבריינות הנוער. חשיבה המצאתית שיטתית ככלי לפיתוח פרויקטים חדשניים בתחומי הקהילה: כלים ועקרונות עבודה. העבודה הסמינריונית שתסכם את הלמידה, תהווה מחקר פעולה הבוחן את המועילות והאפקטיביות


קורסי בחירה שנה א' ו ב'

ד"ר מיקי מוטולה
1 ש"ש

הקורס יעסוק בהבנת תהליכי ההדרה שמייצר השיח הפסיכולוגי-פסיכיאטרי והחברתי ובדרכים לקדם התמודדות אמפטיות כנגד. השיעור יתחלק לשני חלקים. בחלק הראשון נעסוק בהיבטים האינדיבידואלים של מצבי סיכון נפשיים וכיצד אנשי חינוך יכולים להתמודד אתם. החלק השני יעסוק בשאלה של "נורמליות" ו"פתולוגיה" כתופעה חברתית בעיקר בכל מה שקשור להדרה והכלה של קבוצות שונות בחברה הישראלית. הנושאים שילמדו ויתורגלו בכיתה יהיו: הסיווג הפסיכופתולוגי, מצבי סיכון נפשיים, שייכות חברתית, הגירה ופליטות, גזענות והדרה, אמפתיה בין קבוצות והכלה.

ד"ר ראיד מעולם
1 ש"ש

קורס זה יציג לסטודנטים את החדשנות המדעית רפואית בנושא תפקוד והתפתחות המוח. הקורס יציג את הרקע המדעי לתהליך בניית התשתית העצבית והארכיטקטורה של המוח שלתלמידים  נורמליים ותלמידים הנמצאים בסיכון, ההשפעה של הגנטיקה והסביבה על ההתפתחות הקוגניטיבית וההתנהגותית של תלמידים בסיכון, ההשפעה של לחץ סביבתי ולחץ רעיל (Toxic stress)  על בניית הקשרים העצביים במוח. כמו כן יוצגו מחקרים עדכניים בנושאים כמו החשיבה האינטואיטיבית והחשיבה האנליטית בקרב תלמידים בסיכון, השפעת העוני על התפתחות המוח, הקשר בין המערכת הלמפית למערכת הפרונטאלית בהתפתחות רגשות והתנהגות של תלמידים בסיכון. כמו כן הקורס יציג כלים לתהליכי שיקום של תלמידים ובני נוער המצויים במצבי סיכון ומצוקה ודרכים להחזרת התלמידים למסגרות נורמטיביות, כמו התרומה של תזונה נכונה ומאוזנת, תנועה, מוזיקה, איזון מוחי וביופידבק ותרפיות שונות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי של תלמידים בסיכון.

ד"ר עינת ליכטינגר
1 ש"ש

ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות ומנהל את עצמו בהתאם להן. תהליכי הויסות כוללים הפעלה של אסטרטגיות קוגניטיביות, כלים מוטיבציונים ורגשיים, אסטרטגיות חברתיות, מיקוד הקשב וארגון הזמן והסביבה של תלמידים. תהליכי ויסות עצמי יכולים לשפר את מצבם הרגשי והחברתי של תלמידים בהדרה ואת המוטיבציה וההישגים שלהם.
הקורס יעסוק בהבנה של תהליכי הויסות העצמי וחשיבותם וברכישת של כלים לקידומם. המטרה היא שהסטודנטים יתנסו בהפעלה של הכלים על עצמם ועל התלמידים ושהם ישתלבו בהמשך בעבודתם החינוכית.

ד"ר רבאח חלבי
1 ש"ש

הקורס יעסוק במערכת החינוך לערבים בישראל, כדוגמה של חינוך למיעוטים בחברה רב- תרבותית. בתחילת הקורס נסקור מודלים שונים על רב- תרבותיות , לאחר מכן נביא  מודלים על רב תרבותית חינוכית. לאור התיאוריות האלה  נבחן את מערכת החינוך לערבים בישראל לאורך השנים, את המדיניות שעצבה את המערכת ואת האידאולוגיה שעומדת מאחוריה.  זאת נעשה דרך ניתוח מבנה מערכת החינוך לערבים, בחינת  המטרות החינוכיות שלאורם אמורים התלמידים הערבים להתחנך וכן  עמידה על  תכנים לימודיים שנלמדים בבית הספר הערבי כמו היסטוריה, שפה ערבית ושפה עברית. כל זאת ננסה לנתח מפרספקטיבה חינוכית ביקורתית, ובמיוחד פדגוגיה לשחרור, כפי שמציע אותה פאולו פרירה.


שנה ב'- קורסי חובה

מנחות : ד"ר לודמילה קריבוש , ד"ר יהודית לנדאו ,ד"ר רחל רביד, ד"ר לורה סיגד
מרכזת  עבודת גמר בתכנית  : ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש

עבודת הגמר היישומית היא תהליך של חקר או פיתוח המתרחש בשדה החינוכי. לעבודה יש עוגן תיאורטי-מחקרי וכן השלכות יישומיות לעבודתו של הסטודנט כאיש חינוך. קורס זה ילווה כתיבה של עבודות גמר יישומיות, שיעסקו בפנים השונות של הוראה וחינוך של תלמידים בסיכון ובהדרה. המטרה היא שהסטודנטים יערכו מחקרים רלבנטיים הנוגעים בצרכים של השדה החינוכי בו הם פועלים. בשלב הראשון יעסקו הקורסים בגיבוש של נושא ושל שאלת המחקר, באיסוף של רקע תיאורטי רלבנטי ובניה של כלי מחקר מתאימים. על רקע זה יגישו הסטודנטים הצעת מחקר. המחקר עצמו יתבצע במהלך השנה, והממצאים והדיון בהם יסוכמו בעבודה, שתוגש בסוף השנה. ביצוע המחקר וכתיבת העבודה יכללו מפגשים שבועיים קבוצתיים וילוו באופן אישי על ידי המרצים ועוזרי ההוראה. במקביל, הקורס יתמקדו בעבודה שיתופית של העמיתים בקבוצה, שתאפשר משוב ותמיכה הדדית בשלבים השונים של התהליך. שיבוץ לקבוצות בתאום עם ראש התכנית.


שנה ב'- קורסי חובה/בחירה(שנה ב' בלבד )

ד"ר איילה צור
1 ש"ש

אנשים נוטים להסביר תופעות ומצבים תוך שהם מדגישים את אישיותו של האדם ודרכי ההתנהגות האופייניים לו. אולם המחקר מראה שלסיטואציה חברתית ישנה השפעה מכרעת על התנהגויות של אנשים, וכי במצבים מסוימים אנשים יכולים להפתיע אפילו את עצמם. מטרות הקורס הן להציג בפני הסטודנטים מושגים ועקרונות מתחום הפסיכולוגיה החברתית, הממחישים את כוחה של סיטואציה על התנהגותם של אנשים. הקורס יתמקד בפרשנות שאנו מעניקים לסיטואציות חברתיות, תהליכים של נבואה שמגשימה את עצמה, ייחוסים להצלחה וכישלון, מושג עצמי, רגשות ומודעות עצמית בהקשרים חברתיים, קונפורמיות, עמדות, דיסוננס קוגניטיבי ותהליכים קבוצתיים בגיל ההתבגרות.


ד"ר לורה סיגד  ד"ר רחל רביד
1 ש"ש

בעידן הגלובאלי מגוון התרבויות בעולם ובמדינת ישראל הוא בעת ובעונה אחת משאב חינוכי- טיפולי ואתגר. אנשי חינוך בעלי הבנה ורגישות רב-תרבותית  מסוגלים לפעול במרחבים חינוכיים – טיפוליים למרות ההטרוגניות ומתוך מיקוד בצרכי הילד, משפחתו וקהילתו.  הקורס הנוכחי, באמצעות הוראה משותפת של שתי מרצות יקשר בין היבטים תאורטיים להיבטים פדגוגיים- טיפוליים. הקורס יבחן את נושא הילדות, ההורות, החינוך והסיכון מנקודת מבט אנתרופולוגית תרבותית וחינוכית. לפיכך נרחיב בקורס על חווית הילדות בתרבויות שונות; נגדיר מהי תרבות ונלמד על מושגים כגון תירבות, יחסויות תרבותית ואתנוצנטריות. בהמשך, נתמקד בסוגיית התפתחותן של דעות קדומות ותופעות של אפליה במערכות חינוכיות ובמעגלים חברתיים רחבים. 
במהלך הקורס נבחן את התרומה של האנתרופולוגיה לתחום החינוך של ילדים בסיכון, בשימת דגש לאופן בו ניתן ליישם כלים אלה ככלים טיפולים לעבודה עם ילדים מודרים. במהלך הקורס הסטודנטים יתרגלו שימוש בכלים טיפוליים בעבודה עם ילדים ומשפחות בסיכון. הלמידה בקורס תאופיין כלמידה בקהילה מקצועית לומדת ובהתאם לכך הסטודנטים ישתפו באופן עקבי את הקהילה בתובנות ביחס לתהליך המעורבות עם הילד ומשפחתו
.


קורסי בחירה – (שנה ב' בלבד)

ד"ר מיכל דולב-כהן
1 ש"ש

בעידן המודרני, כאשר האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיי הצעירים, כמו גם המבוגרים, קיימת חשיבות רבה להכרת המרחב המקוון הן כמרחב חברתי והן כמרחב חינוכי. הקורס יעסוק בהתנהלותם של צעירים במרחב המקוון, תוך התייחסות לחשיפה לתכנים מְסכנים כמו אתרי פרו-אנה (אתרים המעודדים הרעבה עצמית), אתרים בעלי תוכן מיני בוטה ואתרים המעודדים פציעה עצמית והתאבדויות, לצד ההיבטים התרפוייטים שהסייברספייס מזמן כמו: קבוצות תמיכה מקוונות, כתיבה אקספרסיבית, גיבוש הזהות באמצעות התנסויות מגוונות וכו'. הקורס יציג ביטויים של בריונות וקורבנות במרחב המקוון ויאפשר התבוננות לא שיפוטית על התופעות השונות מנקודת מבט חינוכית. בנוסף, הסטודנטים ייחשפו לאפשרויות התקשורת של איש החינוך באמצעות המרחב המקוון, ליתרונות והחסרונות ולבעיות אתיות. 

ד"ר רבאח חלבי
1 ש"ש
 
מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים להיסטוריה של המפגשים המתוכננים בין תלמידים יהודים וערבים בישראל, וכן להתפתחות המודלים האלה במשך השנים, ולנסות לעמוד על ההיבטים החינוכיים במפגשים אלה, ועל תפקידו של הבית ספר בהתמודדות עם הקונפליקט. כמו כן לערוך דיון בתפקידם של אנשי חינוך בליבון הקונפליקט היהודי-ערבי במסגרת בית הספר.
בקורס נסקור את המודלים השונים שקיימים בתחום ההפגשה בין קבוצות בקונפליקט בעולם, וכן את המודלים שעובדים על פיהם בישראל. נבדוק את האג'נדה של כל מודל, וכן נסקור את המחקרים השונים שנעשו כדי לבדוק את האפקטיביות של המודלים האלה על פי המטרות שכל מודל מציב לעצמו.


Footer Mobile