עורך תוכן [1]

 טופס נייח

עונת התערוכות 2021-2022

עונת התערוכות 2021-2022

שיבושים בשרשרת האספקה
מאיה שמעוני

6.6.22 – 20.8.22
ימים ושעות פתיחה: א'-ה' 8:00 – 17:00 ו' ושבת: 11:00 – 14:00

אוצרת: אורית בולגרו

עץ הדקל הוא אלמנט טבעי ושכיח, ובה בעת סמל טעון: הוא נושא אסוציאציות מורכבות בדת ובתרבות שקושרות אותו מצד אחד לעת העתיקה במזרח הקדום ומצד שני לאתרים "אקזוטיים" ולתפיסות אוריינטליסטיות של העולם החדש כגן עדן. במקביל, הדקל הוא אולי אחד הצמחים הנפוצים בנוף העירוני והפרברי בישראל, שאפשר למצוא במרחבים ציבוריים, בגינות ובשולי הדרך. בישראל יש לו משמעות מיוחדת כתזכורת ממשית למרחב התנכ״י בחיי היומיום והשגרה.
 
בחלל הגלריה יוצרת מאיה שמעוני היכל דקלים פנטסטי בו הדקל נברא מחדש. שמעוני ממסגרת את הדימוי ומשלבת בין מעמדו המיתי של הדקל לסצנות שהתרחשו בביקוריה בגן. הדקל מופקע מבית הגידול שלו, והוא מופיע בסצנות שונות בהלכי רוח שונים – מואנש ונראה בשיא תפארתו, משופל דחוס ואפל, תמים ובתולי, אך גם פראי וחייתי, נוגה ונשגב. הדקל הוא דימוי שנושא עימו הבטחה.
 
על קיר מרכזי בחלל, נראים זהרורי אור, כתמונת תשליל של ריצודי האור שעוטפים את הצמח הערום, וממלאים את החלל. המרקם שנוצר מדגיש את הליך העבודה - התבוננות מדיטטיבית שרושמת את הרגע החולף ותוך כדי, הולכת לאיבוד בסבך. 
 
הזהב והדקל הם שני אלמנטים ממין דומה. בו זמנית הם מעלים על הדעת את הטבעי ואת המלאכותי, את הנשגב ואת הקיטש והיומיומי. מחד, הוא מוכר לעייפה ונטוע בביוגרפיה המקומית והאישית, ומנגד, בכל מקום בו הוא מופיע, הוא נדמה מיתי ואוניברסלי. זה כפל הפנים שניכר בם - השילוב בין תרבות גבוהה ותרבות נמוכה - בין תולדות האמנות, עיצוב ואופנה, בין המזרח המדומיין והטרופי, בין פנאי ומותרות. 

בגלריה, הזהב והדקל מופיעים בצמידות. בגן הבוטני, הם נראים בנפרד. שמעוני מותחת ציר בין קיר התצוגה בגן הבוטני לבין הגלריה כשני מרחבים שנועדו לצפייה אסתטית, ונדמה שהם שייכים לעולמות שונים, הטבע והתרבות. היא מחליפה והופכת ביניהם, וכך מדגישה את התצוגה לראווה של הטבע: הדקל מחלקת הדקלים הוא מוקד ההתרחשות בגלריה, ואילו בגן הבוטני הקיר נמשח בעלי זהב כמרחב אניגמטי של השתקפות. הדהוד זה מתיך את האידיאולוגיות של הדקל ושל הזהב, לכדי אלכימיה שמפגישה בין החומר המוזהב לתפיסות התרבותיות של הדקל.
 
שם התערוכה, שיבושים בשרשרת האספקה, מאזכר את המציאות החומרית העכשווית של עולם שבו המקומי והגלובלי כרוכים זה בזה ברשת של תלות הדדית. הוא מתווה את הקשר בין הכשלים של מערכת זו בשנתיים האחרונות, שחלחלו לתערוכה סביב השימוש בזהב כדימוי וכחומר, להיסטוריה הארוכה והסבוכה של המסחר בעצי דקל כסמל מותרות וכנוף מומצא כמו גם לנדידה של רעיונות ודימויים בין תקופות ותרבויות. 

אוצרת אורית בולגרו
קורס גלריה דיאלה אבו מסרה, עוביידה דחלה, מחמד טאהא, זינב שלבי
אסיסטנט יובל אלון
תודה מיוחדת לד״ר מתן בן ארי, מנהל הגן הבוטני ולצוות הגן


תואר באומנות - לימודי אומנות

תואר שני באומנות - תואר באומנות
מאיה שמעוני. FOLLY. עלי זהב על קיר. הגן הבוטני באורנים. פרויקט קהילתי. 2022. צילום: מאיה שמעוני


תואר שני באמנות - תואר באמנות
וושינגטוניה חסונה. רישום הכנה. אקריליק ועלי מתכת על נייר. 2022. צילום: מאיה שמעוני. 







תכנית שהות בגלריה אורנים #3
בעקבות הגן הבוטני

תואר באומנות - לימודי אומנות
23.04.22 - 07.03.22

לקחת אויר ולהימנע מהשמש
יעל מאירי
 
אוצרת: אורית בולגרו
קורס גלריה : בל אלון, לי דהן  דניאל וייסרמן, אביגיל לוי,קסניה כוגן


בתערוכה לקחת אויר ולהימנע מהשמש יעל מאירי עוקב.ת אחר הדמיון שבין החלל הגלריסטי לבין גנים בוטניים, כשני מרחבים של תצוגה שנועדו לצריכה אסתטית. שני המרחבים עוסקים באיסוף, תיוג, קטלוג, שימור ומיון מדעי, והם מציגים את ממצאיהם באופן אותנטי לקהל מבקריו, שנשבה בקסמם. אלו גם שני מרחבים של תרבות הפנאי - אחד נתפס כמוזיאון חי, והשני נתפס כמוזילואום.
לצד ההיבט האסתטי, יש להם גם הבט פדגוגי, שמלמד אודות המצוי בו. במהלך תכנית השהות, מאירי מתמקד.ת ראשית בצמחי הגן ואבניו, מבט ממיין ומקטלג לצד חקר פרקטיקות התצוגה המאפיינות את הגן, אופן השילוט המיידע, הגידור, המסדיר את ההליכה במרחביו. בחלל התערוכה יסומנו הזיקות בין שני המרחבים המסמלים תנועה בין מה שמוגדר כטבע, לבין מה שמוגדר כתרבות, על האקראיות, החופש, ההבניה והסדירות שמאפיינים אותם.





תכנית שהות בגלריה אורנים #2
בעקבות אוסף ספרות הילדים של מרים רות

תואר באומנות - לימודי אומנות/><br/><div>3.1.22-19.2.22</div><div> </div><div>   <span class=מספרי הסיפורים
מאיה דיקשטיין
 
אוצרת: אורית בולגרו
 
קורס גלריה: אריג׳ חמודה אבו אחמד, סג׳א עקל
 
משתתפים: אמיר אג׳א, אחלאם ח׳טיב
אג׳א, יובל אלון, ד״ר יעל ארנון, ד״ר מתן בן ארי,
פרופ׳ יעל גילעת, מור גלובין, מרים דיקשטיין,
אופיר הרדוף, אלון זמק, נעה לוצקי, טל נאמן,
ד״ר מולי פלג, ד״ר ג׳נינה קהן־הורוביץ,
מירי רינת, שימי שיידר
 
أمينة المعرِض: أوريت بولـﭽـرو
َ ]دورة صالة عرض[
أريج حمودة أبو أحمد، سجى عقل
]المشـاركين[ أميـر آغا، أحالم خطيب آغا،
يوفال ألون، د. ياعيل أرنون، د. متان بن آري،
بروف. ياعيل غيلعات، مور جلوبين، ميريام
ديكستين، أوفير هاردوف، ألون زاميك، نوعة
لوتسكي، تال نيمان، د. مولي بيليج، د. جانينة
كوهن-هورويتس، ميري رينات، شيمي شايدر

תערוכת היחיד מספרי הסיפורים של האמנית מאיה דיקשטיין עוסקת באוסף ספרות הילדים של מרים רות, אותו לקטה הסופרת במשך כ- 50 שנים מרחבי העולם. האוסף מכיל מעל 3,000 ספרים, מספרי תינוקות ועד ספרות לילד הקורא, שהאיור והעיצוב הם מרכיבים בולטים בהם.
 
בתערוכה ובתכנית השהות באורנים, פונה דיקשטיין אל ההיבט המשלים את הדימוי החזותי בספרות הילדים- אל מספרי הסיפורים. הטקס הפרפורמטיבי מרכך את המעבר מבהירות היום אל חשכת הליל; לרגע בו הערות חלקית, התודעה מעורפלת, העיניים נעצמות, והקשב מתחדד. דיקשטיין מתמקדת בקול, דרכו מפציע מרחב אינטימי, מדומיין ותודעתי.
במהלך תכנית השהות פנתה מאיה דיקשטיין לסטודנטים, מרצים ומבקרים מקהילת אורנים, בבקשה להשתתף במיצב סאונד שיוצג בתערוכה, וזו לשון הבקשה: לספר לה סיפור (מוכר או אחר בעל משמעות) לפני השינה, שאותו תקליט ותשמע בטרם תירדם. הסיפורים ששמעה האמנית, מוצגים יחד בחלל כמקהלה מרובת קולות, שמשחזרת את הרגע בו נעצמות העיניים אל החוץ, הסיפור נפתח, והמאזין נשאב פנימה כבמטה קסם, מהמצאות בחברת המספר - אל מחסן פנימי שנפער.  
 
בחלל פוגש המבקר את הסיפור, כרשת שניתן להשתקע בה, לחפש זווית ראיה שממקמת, להתערסל ולהתעטף, לשקוע בשכחת העצמי, כך שהחוויה הקולית תקיף את החושים והתודעה.
מקהלת הסיפורים בחלל שוזרת בין חוויות ילדות, מעשיות, וארכיטיפים מכוננים בהם, אירועים שהתרחשו, לצד סיפורי פנטזיה. אלו מוליכים את הזיכרון הסובייקטיבי בין המודע והתת מודע, הפרטי והקולקטיבי, במסלולים נפגשים. 

 

 הגלריה | מכללת אורנים

תערוכה ראשונה במסגרת תכנית השהות במכללה לכבוד חגיגות ה 70 למכללה
תואר ראשון באומנות
8 בנובמבר – 8 בדצמבר 2021

העולם עדיין לא נרדם וגם אני עדיין ערה
תמר אוסטרהוף

אוצרת - אורית בולגרו
צוות אוצרות - שרון בן נון, מור בוחניק, סיילין גרכד, לילא חמודה, סנא פרחאת

لم يغفُ العالم بعد، ولا أزال أنا، أيضًا، يقظة
تمار أوسترهوف
8 تشرين الثاني – 8 كانون الأوّل 2021

أمينة المعرِض: أوريت بولـﭽـرو
طاقم أمانة المعرِض: شارون بار نون، مور بوحنيك، سايلين ﭼـرخر، ليلى حمّودة، سناء فرحات

תערוכת היחיד של תמר אוסטרהוף, העולם עדיין לא נרדם וגם אני עדיין ערה, פותחת את שנת הרזידנסי בגלריה באורנים, שהוקמה מחדש לרגל שנות ה70 למכללה. כמחווה לחוג לגיל הרך ולדמויות מפתח בו, תערוכה זו פונה לתמה של חצר הגרוטאות שהגתה מלכה האס, כזירת משחק חופשי שבה חפצי המשחק הם חפצים ממשיים ואותנטיים, ששייכים לעולם המבוגרים.
הפעולה הראשונית של אוסטרהוף בשהות באורנים החלה בפניה לקיבוצי הסביבה, וליקוט חפצים מ-42 חצרות הגרוטאות שבהן, איסוף שכולל מבט חוקר, מיון, וארכוב. חפצים אלו הם אבני הבסיס לתצוגה בחלל הגלריה, שהפך לסט קולנועי, שהמשחק, האקראיות וההרכבה מחדש שלהם מהדהדים את מעשה האמנות.

Footer Mobile