בשנים האחרונות ניכרת כתיבה גוברת והולכת המנסה להבנות את מרכיביה של זכות לזיכרון במסגרת זכויות האדם שיש לפתח מנגנונים להגן עליהן. עם זאת, הניסוחים העכשוויים של זכות זו נוטים להתעלם מהקשר הגלום בין זיכרון לבין אמצעי התקשורת.
הרצאה זו, המבוססת על פרק שיפורסם בספר חדש בהמשך השנה שעיקרו מאמרים העוסקים בזכות לזיכרון, דנה בזכות דרך הפריזמה של גישת היכולות של אמרטיה סן - תיאוריה מבוססת-זכויות המציבה את רווחת היחיד והיחידה במרכז.
על פי גישת היכולות, חברה צודקת היא חברה בה ניתן לממש את החופש להיות מה שהיחיד או היחידה מבקשים להיות. "זכויות זיכרון" מנקודת מבט זו קיימות על מנת לספק מנגנונים שיאפשרו שליטה טובה יותר בתהליכי הזיכרון האינדיבידואליים - הקונסטרוקציות בפועל של הנרטיבים האינדיבידואליים הכוללים קשרים מורכבים בין זיכרון לשכחה. מנגנונים אלה מצויים במדיה העכשוויים.