תפיסת העבודה ועקרונות הפעולה בתוכנית

מכללת אורנים היא מוסד ציבורי להשכלה גבוהה המעניק תואר ראשון ושני לאנשי חינוך, במגוון רחב של תחומים ומקצועות, ממדעי הרוח והחברה ועד מדעים מדויקים ומדעי הטבע, בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי ובכלל זה בתכניות לתואר ראשון ושני לחינוך והוראה בכיתות היסוד. אורנים הוקמה לפני כ70- שנה, מתוך אמונה בכוחו של החינוך ליצור חברה מתוקנת על יסוד השכלה, ערכים ואהבת הזולת, הארץ והמדינה. המכללה מקיימת מסורת של איכות ומקצועיות המבוססת על ערכי החינוך ההומניסטי, ופועלת מתוך מודעות להקשרים אקטואליים ובאמצעות חשיבה ביקורתית.

את הפעולה של אורנים בשדה החברתי-קהילתי מוביל בשנים האחרונות המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה (מרכז ק.מ.ה,) המאגד יחידות הפועלות לשם חיזוק האיתנות החברתית של מדינת ישראל. הפעילות מתקיימת בפריסה ארצית ובמגוון תחומים כגון: פיתוח מקצועי והכשרות של אנשי חינוך וטיפול, בניית תכניות אסטרטגיות, תהליכי התערבות במערכות חינוכיות מרמת בי"ס ועד רשות, הנחייה וליווי לבינוי קהילה. קהלי היעד הם קהילות מקום, מוסדות חינוכיים, רשויות, משרדי ממשלה (בעיקר משרד החינוך והמשרד לשירותים חברתיים) וארגונים. הרכב הסגל המקצועי של מרכז קמה מבוסס על שילוב בין אנשי אקדמיה, מנחים בעלי רקע נרחב ביעוץ ארגוני והנחיית קבוצות, ואנשי שטח המגיעים מהשדה החינוכי והקהילתי, וכולל אנשי מקצוע המתמחים בכל שלבי הרצף החינוכי, מלידה ועד בגרות, וכן בעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות: חינוך מיוחד, ילדים ונוער בסיכון והדרה, מחוננים ועוד.

​תפיסת העבודה שלנו גורסת כי יש צורך מהותי בשותפות של כל הגורמים הנוגעים לחינוך, לצורך יצירת שינוי בר קיימא. תפיסה זו מבוססת על המודל האקולוגי של ברונפנברנר ,)1986( שהראה כי התפתחות הילדים מושפעת מאיכות יחסי הגומלין בין המערכות בתוכן הם גדלים. בהקשר זה ניתן למנות ארבע מערכות מחנכות עיקריות: הורים ומשפחה; מערך החינוך הפורמלי; מערך החינוך החברתי-קהילתי (נקרא גם: חינוך בלתי פורמלי;) והמרחב הקהילתי (נקרא גם: חינוך א-פורמלי.) לכל אחת מסביבות אלה יש תפקיד ייחודי בתהליך הכולל של הכנה לחיים בחברה ובקהילה. המשמעות היא כי יש חשיבות רבה למפגש ולשותפות אמיתית בין מערכות אלה.

מתוך תפיסה זו נגזרת תמת העל של המודל, והיא מיצוב המחנכת כגורם משפיע ברמה הבית ספרית, הקהילתית והעירונית. תוך שימת דגש על יצירת אקלים מכיל המאפשר לכל ילד נקודת פתיחה שווה ומכאן התקדמות על פי שיקולי יכולת והישגים.

לצורך השגת המיצוב והפיתוח מקצועי של המחנכות ברוח תמות אלה, אנו מזהים שלושה עוגנים עיקריים לתכנית:
  • פיתוח מנהיגות (כיתתית-בית ספרית-רשותית) - תהליך לבירור וגיבוש זהות במספר מעגלים - אישית ומקצועית, צוותית, בית-ספרית ועירונית; מתוך בירור הזהות תתפתח תפיסת המנהיגות של המחנכות ושל הצוותים החינוכיים השותפים לתכנית, יתקיים בירור של מרחבי הסמכות וההשפעה וייבחן טווח העשייה בין ריאקטיביות לפרואקטביות (יזמות ותחושת מסוגלות).
  • יצירת אקלים המאפשר שוויון הזדמנויות - הן בבתי הספר והן במערכת החינוך העירונית. מודעות לפרקטיקות המשמרות אי-שוויון ופערים, חקירתן, והובלת שינוי תפיסתי הכולל שותפות בכלל הדרגים - החל מרמת מחנכת הכיתה ועד לרמת אגף החינוך, בהתאם להגדרת חוק חינוך חובה.
  • ​בניית קהילות תומכות שינוי - באמצעות הטמעת מודל 'קהילתיות כשיטה' – ביסוס יחסים וקשרים בין חברי הקהילה כמטרה וכאמצעי לשם השגת מטרות משותפות ולהפרייה הדדית, כאשר מובילי התהליך הם חברי הקהילה עצמם.
​אופן העבודה המוצע לקהילות מחנכות בתי ספר יסודיים מבוסס על מודל חבורת משימה, אשר פותח בק.מ.ה. מודל זה מבוסס על ייבוא של עקרונות קהילתיים אל המרחב המקצועי, ונוסה בהצלחה במספר רב של קהילות מורים בית ספריות. בבסיסו נמצאת התפיסה כי קהילה קיימת כדי לייצר ערך עבור חבריה לשם השגת מטרה רחבה יותר. הקשרים בין חברי הקהילה הם מטרה המקנה תחושת שייכות ומחוייבות, אך במקביל
גם אמצעי להשגת המטרות האישיות של כל חבר בקהילה, המטרות הארגוניות המשותפות, ולהפרייה הדדית.

פדגוגיה של "חבורת משימה" מתמקדת בשלושה צירי פעולה:
  • ציר החזון: יצירת בסיס משותף להזדהות ומטרה מוסכמת. ציר זה כולל בירור ערכי ומשימתי לגבי היעדים, המטרות והתפקיד של הקהילה. המטרות המשותפות נקבעות ע"י חברות וחברי הקהילה, תוך התייחסות להקשר. כך למשל, עבור קהילות מחנכות בביה"ס היסודי המטרה המשותפת יכולה להיות הקטנת מדדי אי השוויון במישורים שונים, ביסוס הלמידה החברתית-רגשית (SEL) בביה"ס וכו,' כאשר הבעלות על התהליך (ownership) היא של המחנכות עצמן.
  • ציר היחסים: חיזוק הקשרים בין המחנכות בתוך המרחב המקצועי בו הן פועלות. ציר זה כולל יצירת מרחב וזמן במפגשים להעמקת ההכרות הרב ממדית של המשתתפות; הכרות עם ההון האנושי (כישורים, ידע, תפיסה עצמית;( הכרות עם מרחבי חיים שונים (מצב משפחתי, תחביבים, תחומי עניין); דגש על מפגש עם עולמות אישיים (מי אני? מה מאפיין אותי? מה מעסיק אותי? ) כל אלה מעמיקים את תחושת השייכות והאמון בתוך הקבוצה ומאפשרים שיח עמוק, מכיל ותומך. לצד זאת, תחושת קשר טובה מחזקת מחוייבות לעשייה משותפת, הדדיות ויכולת עבודה משותפת.
  • ​ציר המשימה: זיהוי, הגדרת ובחירה של משימה משותפת, המקדמת ומשקפת את החזון ומטרות הקבוצה; קידום המשימה יחד; חלוקת מטלות ומשימות של חברי הצוות לקידום המשימה המשותפת. בתכנית 'ראשית,' זה יכול להיות למשל: מהלך מו"פ משותף בתכנים שייבחרו על-ידיהן, פיתוח מיזם, הובלת שינוי בביה"ס וכד.'

התכנים המרכזיים בתהליך ינועו סביב שלושה תחומי תוכן עיקריים:
1. פיתוח אישי – (זהות – מנהיגות): ציר זה יזמן תהליך לבירור וגיבוש זהות בשלושה מעגלים – אישית ומקצועית, צוותית ובית-ספרית; מתוך בירור הזהות תתפתח תפיסת המנהיגות של המחנכות, יתקיים בירור של מרחבי הסמכות וההשפעה וייבחן טווח העשייה בין ריאקטיביות לפרואקטביות. תכנים מרכזיים:
  • בירור ופיתוח תפיסת זהות של מנהיגות חינוכית אישית
  • מיפוי כוחות ונכסים של כל מחנכת פיתוח יכולות חקר ולמידה עצמאית
  • גיבוש ופיתוח המחנכת כמובילת קהילה (לדוגמא, כיצד המחנכת יכולה לבנות את כיתתה כקהילה)
  • ​המשך פיתוח יכולות חקר ולמידה עצמאית

.2.פיתוח ידע – (יזמות- התפתחות פדגוגית): ציר זה יעסוק בלמידת עמיתים ופיתוח מקצועי פדגוגי.
המחנכות יעסקו יחד בלמידה, תכנון והוצאה לפועל של יוזמות חינוכיות המבוססות על ידע חדש אותו יפתחו המחנכות יחד. בניית תרבות למידה משותפת שתביא לרכישה, בנייה ויישום של כלים.
  • פיתוח ויישום תפקיד המחנכת כפרופסיה – בין הגדרה לתפיסת התפקיד, מעגלי ההשפעה בתוך הכיתה, איזונים בין ארבעת מימדי התפקיד הספציפיים (פדגוגי, רגשי, חברתי, ערכי) והמימד המתכלל-מוביל. 
  • פיתוח ידע מקצועי באמצעות למידה ועבודה על סוגיה מקצועית משותפת (לדוגמא חיזוק מגמות של
  • הכלה, שילוב והקטנת הדרה בתוך הכיתות).
  • גיבוש מהלך צוותי של יזמות וחדשנות פדגוגית המבוסס על יצירת ידע חדש.
  • מפגשים עם קהילות מחנכות עמיתות ללמידה משותפת – כחלק ממהלך פדגוגי של בנייה ויזמות.
  • ​בחינת מרחבים לשינוי מחוץ לכיתה: צוות המורים, ההורים והקהילה.

3.פיתוח קהילה - (מחנכת - קהילה): ציר זה יעסוק בהכרות והעמקה במבנה הקהילה ומאפייניה,
ויפתח את המיומנויות של המחנכת לפעול כחלק מקהילה פנים בית-ספרית, וכן החוצה מול הורים, סביבת בית הספר וקהילות מחנכות מקבילות.

בנייה של קהילתיות הקבוצה - בניית הון חברתי בין חברות הקהילה באמצעות היכרות רב-מימדית.
חיזוק תחושות מחויבות, שייכות ומשמעותיות לקהילה. בניית המשך עתידי בר-קיימא של הקהילה תוך שימוש במשאביה הפנימיים (בנייה והטמעה של מסגרות פעולה, סדירויות בית-ספריות, ומסורות בקהילת המחנכות(.

בתוך הקהילות בבתי הספר, אנו פועלים בהתאם לעוגני תכנית ראשית קהילות מחנכות:
1.  "כאן ועכשיו" – מענה לצרכי המחנכות
הסתכלות על צרכי המחנכות המחנכת ובית הספר, והסתכלות על המחנכת כאדם הוליסטי ייחודי, אשר צרכיה שונים מעמיתותיה לתפקיד וכן משתנים תדיר, בהתאם לצרכי התלמידים, לצרכי בית הספר ובהתאם למציאות המשתנה. התייחסות למה ש'בוער,' יומיומי ורלוונטי לעבודת המחנכות באותו הרגע, והתייחסות
לתכנים שהן מבקשות. שותפות ומעורבות מנהלות בית הספר והמחנכות בהבנת הצורך ובקביעת התכנים ותוכנית העבודה. גמישות התוכנית לשם מענה רלוונטי עדכני ומותאם לצרכי המחנכות ובתי הספר ופיתוח מקצועי המחובר לעשייה ולשדה. במודל הרשותי, ישנה התייחסות גם ל'כאן ועכשיו,' לצרכים וסוגיות בוערות ברמת הרשות כפי שמועלות על ידי מהלות בתי הספר ואגף החינוך.

2.  חקר הפרקטיקה - פיתוח פרופסיה תפקיד מחנכת הכיתה
יצירת שיח מברר וסקרני על סוגיות בחינוך כיתה. הכוונה היא לשיח אשר מטרתו גישור על הפער בין הכוונה של המורה (ערכים, תפיסה חינוכית, עקרונות), לבין מה שקרה והתוצאה בפועל. חקר פרקטיקה מבוסס על שאילת שאלות במתודות שונות על הידע הקיים (למשל: סימולציות, דיון דילמה, מודל היוועצות,) ייצוגים שונים (תצפית, תמלול שיחה, צילום של סיטואציה, תכתובת וואטסאפ ועוד) וחשיבה משותפת מבוססת ראיות. במודל הרשותי מתבצע במסגרת הקהילות הבית ספריות.

3. בניית קהילה
פיתוח קהילות מחנכות וקהילות מנהלות עירוניות, המהוות תשתית לפיתוח זהות התפקיד וללמידה ברמה האישית והקבוצתית. קהילות אשר מהוות מרחב שיתופי, בטוח ומאפשר, בו הן יכולות לתת מקום לקשיים
ואתגרים בתפקיד, לתמוך אחת בשנייה ולהביא לידי ביטוי את הצרכים הייחודים שלהן כמחנכות וכמנהלות,
ובהלימה לצרכים ולמטרות העירוניות (לא צרכים פדגוגיים.) הקהילות יהיו מבוססות על יצירת אמון וקשר, כבסיס ללמידה וההתפתחות האישית והמשותפת ולהובלת תהליכים מעמיקים, לקידום יוזמות משותפות ולקידום תפקיד מחנכת הכיתה.

4.פיתוח אישי ומקצועי
פיתוח 'הכרת העצמי' של המחנכת והגברת המודעות לגבי החוזקות האישיות שלה, לצד מודעות לאתגרים ופערים אשר עליה לחזק או לגשר עליהם. פיתוח החוסן האישי של המחנכת מול האתגרים והדילמות המקצועיות, אל מול שחיקה בתפקיד. פיתוח כלים, פרקטיקות ומתודות מקצועיות, בניית תשתיות ופלטפורמות חדשניות למימוש התפקיד על פי צרכי המחנכות והטמעתם בבתי הספר ובמערכת החינוך. יבוא לידי ביטוי בעיקר בקהילות הבית ספריות. בקהילת המנהלות יבואו אלמנטים מסוימים לידי ביטוי, בדגש על המנהלות עצמן כמודלינג לתהליך עם המחנכות.

5.  קידום שוויון הזדמנויות
מחנכת הכיתה בבית הספר היסודי היא ה-  MVPה(Player Valuable Most)​  בהפיכת בתי ספר יסודיים למנועי מוביליות חברתית, ולגישור על פערים בכניסה לביה"ס הנובעים ממשתני רקע של התלמידים. מטרת הקהילות, הן ברמה הבית ספרית והן ברמה הרשותית, היא לייצר מודעות להיותה של המחנכת גורם מפתח בהקשר של שוויון הזדמנויות, מתן כלים למחנכת וביסוס תשתיות נדרשות כדי לאפשר לה לממש את תפקידה ככזו. חיזוק החוללות העצמית של המחנכת לטובת מיצוי תפקידה ולטובת קידום צמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית של תלמידיה.​​​



Footer Mobile