תחום הנוירוביולוגיה האקולוגית מתמקד בהבנת האופן שבו גורמים סביבתיים מתקשרים עם ביטוי גנטי, ומשפיעים על התפתחות מוחית, קוגניציה ולמידה בקרב תלמידים. זאת, תוך שיפור הקישוריות המוחית - הקשרים הפיזיים והתפקודיים בין אזורים שונים במוח.
במוח האנושי, 86 מיליארד נוירונים מתקשרים זה עם זה באמצעות מבנים מיוחדים הנקראים סינפסות. האופן שבו נוירונים אלה מחוברים זה לזה קובע את הארגון התפקודי של ארכיטקטורת המוח ואת יכולתו לעבד ולשלב מידע.
קיימים שישה גורמי מפתח עיקריים התורמים לאקו-נוירוביולוגיה של התפתחות המוח: סביבה מטפחת, שינה, תזונה, פעילות גופנית, מוזיקה והוראה יעילה. מטרתם לייעל את הקישוריות המוחית על ידי יישום אסטרטגיות למידה הן בבית הספר והן בקהילה (Mualem et al. 2018, 2022, 2023a, b).
גורמים אלו יכולים להשפיע באופן משמעותי על ריכוז, אינטראקציה חברתית, ויסות רגשי והתנהגות. אף שהתפתחות המוח היא קריטית ביותר בשלוש השנים הראשונות לחיים, לחינוך בבית הספר היסודי תפקיד מכריע בקביעת בריאות מבוגרים, תעסוקה ורווחה כללית.
קבוצת המחקר שלנו שואפת לייעל את חינוך הילדות על ידי בחינת האינטראקציה הייחודית של גורמים חינוכיים, סביבתיים ונוירו-קוגניטיביים הקובעים למידה יעילה, רווחה חברתית ובריאות הציבור. על ידי הבנה טובה יותר של האופן שבו גורמים אלה משפיעים על התפתחות המוח ועל תוצאות הלמידה, אנו מקווים לזהות דרכים לשיפור שיטות חינוך ומדיניות המקדמים התפתחות מוחית בריאה והצלחה ארוכת טווח עבור יחידים והחברה כולה.