ראש החוג לביולוגיהקבוצת המחקר שלי עוסקת בשאלות באקולוגיה התנהגותית בעיקר של עופות. אנחנו משתמשים בקריטריונים התנהגותיים וכימיים לכמת התנהגות שיחור מזון וטיפול הורי.
נושא המחקר העקרי שלי הוא בקרת תפקוד המיטוכונדריה (תחנת הכוח התאית) בעקה, התפתחות, והזדקנות. כמו כן אנחנו חוקרים את יחסיי הגומלין בין המיטוכונדריה לבין מטבוליזם תאי- למשל השפעת המיטוכונדיה על מסלול יצירת כולסטרול. אנחנו חוקרים איך המסלול מבוקר במהלך ההזדקנות ושואפים לפתח כלים חדשניים לעיכוב המסלול בכדיי לשלוט ברמת הכולסטרול "הרע"- אחד מגורמיי התמותה העיקריים בעולם המערבי. בנוסף, אנחנו חוקרים אספקטים אקולוגיים שונים של נמטודות- בעליי החיים הנפוצים ביותר על פניי כדור הארץ. למשל אנחנו חוקרים את התאמתן לסביבות קיצוניות ויחסיי הגומלין בין נמטודות לחרקים.
תחום המחקר במעבדה שלי הוא אקופיזיולוגיה של בעלי חיים, ובפרט מנגנוני עמידות בפרוקי רגליים יבשתיים לתנאי סביבה קיצוניים. אנחנו חוקרים הן את הבסיס המכניסטי והן את הערך האדפטיבי של התאמות במנגנונים פיזיולוגיים בסיסיים כגון ויסות משק המים והמומסים בגוף, חילוף גזי נשימה, ומטבוליזם אנרגטי בקונטקסט של עמידות לעקה סביבתית.
אנחנו חוקרים את ההשפעה של נזקי חמצון ומעכבי חמצון ("אנטי-אוקסידנטים") על בקרת פירוק החלבונים, החיונית לבריאות התא האאוקריוטי. אנו גם חוקרים את הקשר בין בקרה זו לבין מטבוליזם של שומנים שונים: החל בנגזרות של כולסטרול, וכלה בטריגליצרידים וחומצות שומן לא רוויות. מודל המחקר במעבדה שלנו הוא שמר מנץ, פטריה חד-תאית שהיא המודל הפשוט ביותר לחקר מחלות של האדם והסביבה, ובשל פשטותה המחקר בה אינו מהווה בעיה אתית. בואו לשמוע עוד!
תחום העניין שלי עוסק באינטראקציה בין הסביבה ובין המבנה הגנטי של מינים שונים של בעלי חיים וצמחים.תחומי המחקר מתמקדים ברמה הגנומית, בגנטיקה של אוכלוסיות וברמה הגנית בביולוגיה המולקולרית של השעון הצרקדי.
אני מתעניין בתקשורת כימית בין מינים שונים. המחקר שלי מתמקד בסיגנלים כימיים המשפיעים על התנהגות והתפתחות יתושים. בעיקר אני מתעניין בעבודות שדה המשווים בין אתרי דגירה המכילים סיגנלים שונים וכיצד משפיע הדבר על כמות ההטלות והתפתחות הזחלים.
תחום המחקר שלי הוא מיקרוביולוגיה סביבתית. מחקרי עוסקים ביחסי הגומלין בין מיקרואורגניזמים לסביבת גידולם הטבעית. סביבות הגידול בהם אני עוסקת מגוונות וכוללות חלב, מים, צוף פרחים וחרקים (ימשושיים). דגש מיוחד מושם במחקרי על האקולוגיה של שלושה מיני חיידקים פתוגניים: Aeromonas sp. ;Legionella pneumophilla ; Vibrio cholerae.מעבדתי עוסקת גם בסיסטמטיקה של החיידקים המבודדים מסביבות הגידול השונות ובהגדרתם כמינים או סוגים חדשים למדע.
הקבוצה שלנו חוקרת שאלות בהתנהגות וביולוגיה של הרבייה של יונקים וזוחלים בכיוונים של שמירת טבע. שאלת המפתח שלנו היא כיצד שינויים סביבתיים מעשי ידי אדם משפיעים על ההתנהגות ו/או הרבייה של בעלי החיים, וכיצד ניתן להשתמש בהתנהגות בעלי חיים כדי לפתור בעיות סביביות ולשפר את השמירה על הטבע.
תחומי העניין שלי רבים ומגוונים. אני חוקר את הביולוגיה והגנטיקה של ביות צמחים, כמו גם את ההיבטים הארכאולוגים והאנתרופולוגים שלהם; את האקולוגיה והאבולוציה של צבעי הגנה בצמחים; תהליכים התפתחותיים בצמחים; את השימוש בארבידופסיס כצמח מודל לביולוגיה של עצים, ואת האקולוגיה והביולוגיה של עצים ומינים מעוצים אחרים. אני עוסק גם בפלאואקולוגיה, דנדרוכרונולוגיה, זיהוי חומרים ביולוגים מחפירות ארכאולוגיות, ושחזור של סביבות עתיקות.
מחקריי עוסקים בהתנהגות ואקולוגיה של חרקים, בדגש על הקשרים בין דבורים לפרחים ובין צרעות טפיליות לפונדקאים שלהן. המחקרים ההתנהגותיים מתמקדים בלמידה ובקבלת החלטות של דבורים וצרעות. המחקרים האקולוגיים בודקים גורמים המעצבים תכונות מהלך חיים בצרעות טפיליות, ואת הקשרים בין דבורים\צרעות לבין מקורות המזון המגוונים שלהן בשטחים טבעיים וחקלאיים.
אני אקולוג של צמחים המתעניין בתהליכים הקובעים את ההצלחה של מיני צמחים, איך הם מתקיימים יחדיו וכיצד מאפייניהם משפיעים על שירותי מערכות אקולוגית ותפקודן. לשם כך, אני חוקר דפוסי ביצוע, תפוצה ותחלופת מינים, התאמות אקולוגיות של מינים, ואת יחסי הגומלין המתקיימים בין צמחים וסביבת החיים והפיזית שלהם. המטרה הסופית שלי היא לתרום לגילוי חוקים אקולוגיים כלליים שיכולים לשפוך אור על יחסי הגומלין שלנו עם מערכות טבעיות.
תחומי המחקר העיקריים שלי הם אקולוגיה מרחבית ואקולוגיה של הנוף. מחקרי מתמקדים בתהליכים היוצרים דפוסים מרחביים בטבע, כיצד ניתן לכמת אותם, ואיך הם משפיעים על תהליכים אקולוגיים, בעיקר בהקשר של מגוון ותפוצה של מינים, היווצרות של חברות, ויחסי גומלין בין פעילות אנושית למערכות אקולוגיות.
שני תחומי המחקר העיקריים שלי הם הדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות וסימביוזה בין חרקים למיקרואורגניזמים. בהדברה ביולוגית אנו מנסים להשתמש באויבים טבעיים לצורך הפחתת נזק הנגרם ממזיקים; אויבים טבעיים רבים נושאים סימביונטים. כיצד משפיעים הסימביונטים על הביולוגיה, האקולוגיה והאבולוציה של האויבים הטבעיים? כיצד הם משפיעים על יעילות ההדברה הביולוגית? אלה הן השאלות שאנו חוקרים.