קורסי חברה, זהות ודעת

מרצה: ד"ר קובי אסולין
היקף הקורס: סמסטר קיץ 2023, 1 ש"ש 2 נ"ז
מועד הקורס: ספטמבר 24, ימי ראשון בין השעות 12:00-17:00

האם תחבורה ציבורית בשבת ראוי שתתקיים בישראל?
האם ראוי שתתקיים הפרדה בין גברים ונשים באקדמיה ואיך?
האם נכון לחייב תלמידי ישיבה להתגייס לצבא?
האם צודק שצעירים יתבעו דיור בר-השגה מהמדינה?
האם מוצדק להפריט את מערכת החינוך?
האם ראוי שיתקיימו לימודי ליבה לחרדים?
האם ראוי ש"שוברים שתיקה" ירצו בבתי ספר? מה הופך חינוך יהודי להדתה?
איך קובעים סל תרופות? 

שאלות אלו ורבות אחרות מקיפות אותנו כל העת כאזרחים מן השורה ועדיין רובנו לא מכירים את התאוריות והנימוקים התאורטיים המרכזיים שעומדים בבסיס דיונים אלו. שאלות אלו הופכות סבוכות יותר ויותר לנוכח מציאות מודרנית מורכבת ולנוכח חברה רב-תרבותית שסועה וסבוכה בישראל. מהי השפה שלאורה ניתן לדון בשאלות כאלו? מהו ההקשר הפוליטי-רעיוני שבחסותו שאלות אלו מקבלות את מורכבותן? הקורס לא מתחייב להעמיד פתרונות לשאלות אלו, מתוך הנחה שעמדות פוליטיות מן הראוי שיתגבשו באופן אישי. אם זאת הקורס רואה עצמו כמחויב להעמיד שפה מושגית ותיאורטית לדיון בדברים, שפה אשר מתוכה אזרחים זכאים ויכולים לגבש את עמדתם.

חלק גדול משאלות אלו יידונו תחת מסגרות דיון "דמוקרטיות" פנימיות לקורס: הצבעה לפני ואחרי הדיון על סוגיות שבדיון, שיח פנימי פתוח, קבוצות דיון פנימיות שיגישו מסקנה למליאה בסוגיה שעומדת על הפרק.

מרצה: רבאח חלבי
היקף הקורס: סמסטריאלי, 1 ש"ש 2 נ"ז
מועד הקורס: אוגוסט 24, 15-20.8 13:00-18:30

המטרה תהיה לנסות לפענח ולהבין את המדיניות שעומדת בבסיס החינוך לערבים לאורך השנים, בקונטקסט של מדיניות ההדרה שנהוגה כלפי המיעוט הערבי בישראל, ולאור מודלים שונים בעולם לחינוך למיעוטים בחברה רב תרבותית. בקורס נלמד על מודלים שונים של רב- תרבותיות. על תיאוריית הפדגוגיה הביקורתית, ונבחן מבנה מערכת החינוך לערבים ומטרות החינוך לערבים דרך הסתמכות על תיאוריות אלה. הקורס יתקיים דרך הזום.

מרצה: עופר קצ'רגין
היקף הקורס: סמסטריאלי, 1 ש"ש 2 נ"ז
מועד הקורס: אוגוסט 24, 15-20.8 13:00-18:30

הקורס בנוי על שלוש צלעות:
א. הפלטפורמה היא טקסטים ספקולטיביים מהז'אנרים פנטזיה, מדע בדיוני ואימה
ב. התווך הרעיוני באמצעותו ניגש לניתוח הטקסטים מקיף קשת רחבה של מחשבות, תיאוריות ורעיונות ממגוון דיסציפלינות. הללו אמורים לטעת בסטודנטים הבנה שישנו 'אוקיינוס של פרדיגמות בתרבות האינטלקטואלית הכללית' ממנו הם יכולים לטעום במידה וירצו בכך.
ג. ההתייחסות והבחינה של רבדי מציאות שונים של החברה הישראלית כיום הינה הצלע השלישית. צלע זו תאפשר לסטודנטים לתרגם את הטקסטים הבדיוניים מזה ואת הרעיונות הפילוסופיים המופשטים מזה למציאות הישראלית (חברה, פוליטיקה, כלכלה וכו') בת זמננו. בנוסף, ייתכן שהיא תביאם להבנה שבמציאות זו ישנם לא פחות רכיבים של בדיון, פנטזיה ואימה מאלו המצויים בשתי הצלעות האחרות.
 

• סוגות הפנטזיה, המדע הבדיוני והאימה – מאפיינים, גבולות, סוגים ומקרי-מבחן .

• החברה הישראלית – מאפיינים וסוגיות מפתח.

• תיאוריות סוציולוגיות, פילוסופיות ותרבותיות בהקשר של חקר פנטזיה, מדע בדיוני ואימה.

• טקסטים ספקולטיביים, החברה הישראלית וחינוך.

• פרובלמטיזציה של מושג הזהות בהקשר חינוכי ובית-ספרי באמצעות טקסטים ספקולטיביים.

• סוגיות אזרחיות, חברתיות, פוליטיות וחברתיות בראי טקסטים ספקולטיביים.

• מגדר ומיניות בראי טקסטים ספקולטיביים.

• מיליטריזם, לאומנות ובסיסי סולידריות קולקטיבית אחרים בראי טקסטים ספקולטיביים .

• קפיטליזם וצורות קיום כלכליות-חברתיות אלטרנטיביות בראי טקסטים ספקולטיביים.

• דת וסוגי רוחניות אחרים בראי טקסטים ספקולטיביים .

• טכנולוגיות עתידניות, תיאוריות מדעיות וטרנספורמציות אפשריות של חברה, פוליטיקה וזהות בראי טקסטים ספקולטיביים.

מטרות השיעור
 היכרות עם סוגיות מפתח הקשורות בחברה הישראלית, ובכללן גזע ואתניות, מעמד ויחסי עבודה, מגדר ומשפחה, דת, חילון והדת, פוליטיקה, מיניות וסטייה, סביבה, סמים וחברה, בעלי-חיים וחברה, צבא ומיליטריזם. המפגש עם סוגיות אקטואליות אלה יעשה דרך ניתוח של טקסטים מעולם המדע הבדיוני, הפנטזיה והאימה. למשל, בספרות: ספרי ההוביט ושר הטבעות, האריה המכשפה וארון הבגדים, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה; בקולנוע: מלחמת הכוכבים, כוכב הקופים; בתיאטרון: הגולם; ובטלוויזיה: תיקים באפילה, באפי ציידת הערפדים.

פרטים נוספים
לורי אברמסון Lori_a@oranim.ac.il 

בשש השנים האחרונות עוברת האקדמיה בעולם שינוי משמעותי: ה"מוּקים", קורסים מקוונים רבי משתתפים (MOOCs = Massive Open Online Courses) מציעים כיום לכל אדם שיש לו חיבור לאינטרנט קורסים אקדמיים בחינם, המועברים ע"י המרצים הטובים ביותר מן המוסדות האקדמיים הנחשבים בעולם MIT), הרווארד, סטנפורד, אוקספורד ועוד רבים). ותתפלאו – גם לנו, לאורנים, יש מוקים "משלנו" !

ולמי זה טוב? זה טוב לכל מי שרוצה ללמוד ברמה גבוהה ובנוחיות, מהבית. זה טוב במיוחד לכל מי שחי במאה ה- 21 ורוצה לרכוש ידע, השכלה או מקצוע מבלי להירשם ללימודים מסודרים במוסד לימוד מוכר. כבר כיום רכישת מקצוע או הרחבת הידע המקצועי באמצעות מוקים הוא דרך לימוד של מיליונים ברחבי העולם. התחזיות מראות שדרך הלימוד הזו, באמצעות מוקים, רק תלך ותגדל בשנים הבאות. גם משרד החינוך בישראל הכיר בחשיבותם של המוקים וכיתות רבות בישראל לומדות כיום נושאים שונים ומקצועות שונים לבגרות באמצעות מוקים.

בהחלטה משותפת של הנהלת אורנים, ועדת הוראה והמרכז לקידום ההוראה, הוחלט כי החל משנה"ל הקרובה (תשע"ח) כל סטודנט שנה א' באורנים ילמד קורס מוק אחד במסגרת קורסי "תרבות ודעת".

בדרך כלל לימוד מוק מתבצע רק בלימוד עצמי, מול המחשב. באורנים החלטנו שלימוד המוקים יתבצע באופן קבוצתי, בגישת "הנבחרת". הרעיון הוא שכל קבוצה של סטודנטים (כ-10) תבחר לעצמה מוק אחד מבין כמה אפשרויות שיציע מרצה הקורס, ותלמד אותו ביחד כאשר המטרה היא שכל משתתפי הנבחרת (הקבוצה) יסיימו את הקורס בהצלחה ויקבלו ציון טוב.
מרצה הקורס יאמן את כל הקבוצות השייכות לאותו קורס כיצד לומדים מוק וכיצד ניתן לייעל את העבודה בצוות, וכמובן יהיה כתובת לשאלות בנושא התוכן ושאלות טכניות.

בסרטון הזה תוכלו לצפות בליה מאור, מארגון "ערי חינוך" מסבירה מהם מוקים​​